"הקשר בינינו היה נראה לא ברור, אבל אני חושבת שזה היה מתכון מנצח". טל בנש
"הקשר בינינו היה נראה לא ברור, אבל אני חושבת שזה היה מתכון מנצח". טל בנשצילום: אור אלכסנברג

לא מעט דמעות זלגו בלשכתה של שרת המשפטים באירוע הפרידה הקטן שנערך לפני כמה שבועות.

טל בנש, יועצת התקשורת הצמודה שהפכה לחברה טובה, פרשה לאחר חמש שנות עבודה אינטנסיביות, שהתחילו עוד לפני ששקד אפילו נבחרה לכנסת, והגיעו לסיומן אחרי שבנש הייתה חלק משמעותי מבנייתה של מי שהפכה מאישה כמעט אנונימית לפוליטיקאית החשובה והמשפיעה ביותר כיום בישראל.

"בלילה שלפני היום האחרון כתבתי לאיילת מכתב, וביום שלמחרת, במסיבת הפרידה, הקראתי לה אותו בפני הצוות. מהר מאוד התחלתי לבכות. זה היה רגע קשה בשבילי וגם בלתי נתפס, של פרידה ממישהי שהקשר איתה היה קשר של מעבר לבוסית או מעסיקה או כל טייטל שהוא. איילת ואני התחלנו מאפס ונבנינו ביחד, נוצר בינינו קשר מאוד מיוחד כי היינו יחד בכל סיטואציה אפשרית; הייתי אצלה בבית, אני מכירה את הילדים, את החברות שלה, מיודדת עם בעלה, ראיתי אותה ברגעי שבר ואפילו בוכה וראיתי אותה מתרגשת משמחה, והיא ראתה אותי צועקת, בוכה וצוהלת משמחה. היא הייתה בחתונה שלי ורקדה מכל הלב בצורה שאנשים לא האמינו שזו היא, והיא הייתה הראשונה שבאה לבקר אותי אחרי הלידה של הבת שלי והתרגשה כאילו זו הנכדה שלה.

"כששני אנשים עובדים ביחד באופן כל כך צמוד, ואתה שומע את השיחות הכי אינטימיות ונוכח בסיטואציות הכי רגישות, אתה לא יכול להישאר במערכת יחסים מרוחקת, אתה הופך להיות חבר. לפעמים זה קשה, כי מגיעות סיטואציות שאני שואלת את עצמי: איזה כובע אני חובשת עכשיו? של המועסקת, החברה או אפילו האחות? זה מאתגר".

המעניין בקשר בין בנש לשקד הוא ההבדל הגדול בין השתיים. שקד נחשבת לאשת קרח, שקטה, קרה ומחושבת, יהיה אפילו מי שיאמר כמעט רובוטית. בנש לעומת זאת היא טיפוס זורם, צוחק ומאוד ורבלי. "הקשר בינינו היה נראה לא ברור, אבל אני חושבת שזה היה מתכון מנצח. כשהתחלתי לעבוד עם איילת הייתי סוג של כלבויניקית. חרשתי איתה את הארץ בקמפיין הבחירות מצפון לדרום, כשאני נוהגת והיא לידי. במרוץ מטורף נגד הזמן, פוגשות מלא אנשים, נמצאות בהמון כנסים ומפגשים בבתים, מתאמות ראיונות ומסרים. היינו תקועות באוטו ביחד שעות על גבי שעות, ואני שהייתי שבורת לב אחרי פרידה, הייתי מדברת איתה על הכול, חופרת לה, והיא הייתה מסכמת לי את זה בחזרה בשתי מילים: 'שטויות, תעזבי'.

"תמיד צחקו שאני אש והיא מים, אני הייתי מדליקה אותה כשהיה צריך, והיא הייתה מרגיעה אותי כשצריך, אני הייתי דוחפת אותה בדברים מסוימים, והיא מאזנת אותי בדברים מסוימים. השבוע היא אמרה לי שמאז שעזבתי אין צבע במשרד.

"אני הייתי ה'משיגנע', זו שמביאה את הרעיונות המטורפים והיצירתיים. אין לי ספק שאיילת מעריכה את זה ויודעת שהיצירתיות הזאת והעבודה הקשה תרמו רבות לבניית המעמד שלה כפי שהוא כיום".

השרה שעונה לכל טלפון

כשבנש מדברת על המקום ששקד נמצאת בו היום, היא בהחלט מתכוונת לכך שהיא רואה בה מועמדת אמיתית להנהגה, שיכולה בעתיד להגיע עד לתפקיד הרם ביותר במדינת ישראל – כיסא ראש הממשלה.

"איילת כל הזמן אומרת שמבחינתה האדם שהכי ראוי להנהיג את המדינה אחרי נתניהו זה נפתלי בנט, וכששואלים אותה האם היא רואה בעצמה מועמדת עתידית לראשות הממשלה היא אומרת שכרגע לא. זה אומר שבזמן הקרוב היא לא רואה את זה קורה, אבל בעתיד היא לא פוסלת את זה. כיועצת תקשורת שלה, הכיוון שהוביל אותי בעבודה היומיומית בהחלט התבסס על בנייה של דמות מנהיגה, מישהי שיכולה וראויה לכהן בעתיד כראשת ממשלה".

את חושבת ששקד תהיה בעתיד ראש הממשלה?

"אני חייבת לענות תשובה שאולי נשמעת קלישאתית, אבל אני באמת חושבת שהנבואה ניתנה לשוטים. אם יש משהו שלא התחברתי אליו בעולם הפוליטי זו הפרשנות המוגזמת לכל אירוע עתידי. זה בעיקר בולט לפני הבחירות, כשבוחנים פוליטיקאי במיקרוסקופ ומפרשנים את עתידו הפוליטי לפי האופן שבו השיער שלו נראה, ואיזו מילה לא מדויקת הוא הוציא מהפה שלו. זה הרבה ליהוגים על לא כלום.

"בפועל אני חושבת שגם נפתלי וגם איילת עשויים מהחומר שמתאים לראשות הממשלה. זה הרבה מאוד תלוי בנושאים שבהם הם מתעסקים ובעבודת השטח עם הפעילים. אנשים מאוד אוהבים את איילת כי היא באמת רואה את כולם בגובה העיניים, הולכת להמון אירועים שאולי כלפי חוץ לא נראים חשובים ביותר, עונה לכל מכר בטלפון, באופן לא סביר כל כך. היא טיפוס שנותן לכל בנאדם שהיא מדברת איתו תחושה שהוא מעניין אותה, גם אם היא מהירה וקצרה בדברים. אלה תכונות שהופכות פוליטיקאי למנהיג.

"פרט לכך, אי אפשר שלא לראות שיש בפוליטיקה גם הרבה עניין של מזל והשגחה. למשל, זה שאיילת קיבלה את תיק המשפטים. מי האמין שזה יקרה? אנחנו בכלל התכוננו לקבל את משרד התרבות, ופתאום בגלל קונסטלציה פוליטית מסוימת היא קיבלה את תיק המשפטים והפכה לאישה המשפיעה בישראל".

את חושבת שדברים היו נראים אחרת אם בנט היה לוקח לעצמו את תיק המשפטים?

"אני לא בטוחה שבנט היה בהכרח פועל כפי שפעלה איילת וקוצר את אותם פירות ששקד קצרה, לא יודעת אם התיק הזה היה מתאים לו. איילת מהיום הראשון שלה בפוליטיקה דיברה על המהפכה החוקתית. התפקיד הזה התאים לה ולכן אני חושבת שזאת הייתה החלטה מאוד נכונה מצד הבית היהודי, נפתלי עשה בשכל שהוא מינה לתפקיד את איילת".

בעוד תיק המשפטים היטיב עם שקד, בנש סבורה שבחירתו של בנט בתיק החינוך הייתה שגויה: "אני לא עבדתי עם נפתלי אישית, אז קצת קשה לי להעיד עליו. הוא נראה לי איש מדהים, אני רואה שידו בכול, שהוא נכנס לעומקם של דברים, מתעניין ושואל את השאלות הנכונות. אני באמת חושבת שעם ישראל עומד בראש מעייניו. יכול להיות שהבחירה שלו בתיק החינוך הייתה פחות נכונה אסטרטגית כמי שרוצה למתג את עצמו כראש הממשלה הבא. עם כל השליחות שבדבר ועם כל ההצלחות שהוא גורף בתפקיד, הציבור בישראל, או לפחות ככה אני רואה את זה, מחפש מנהיגים שצבועים בצבע מסוים, ותיק החינוך משאיר אותו במקום קצת פרווה. בחינוך יש משהו שנתפס כיותר רך ופחות אמירתי, והציבור שלנו מחפש את האמירה, את הפייט הזה. לדעתי יהיה לו נכון לקחת תיק יותר אסטרטגי בפעם הבאה".

ההצלחה של איילת, העובדה שיש מי שחושבים שהיא הייתה יכולה אפילו להוביל את הבית היהודי, פוגעים ביחסים שלה בנט? שניהם באו כצוות מאוד מגובש.

"הם באו כצוות והם עדיין צוות. היא מאוד נאמנה וממש לא חותרת תחתיו. להגיד לך שזה יישאר ככה לנצח? פוליטיקה זה דבר משוגע והכול יכול לקרות. בוא לא ניתמם. ברור לי שיש מצב שמתחת לפני השטח דבר כזה מעורר תחושות לא הכי נעימות, אבל ממה שאני ראיתי וחוויתי, הם עובדים בשיתוף פעולה מלא ורואים לנגד עיניהם את המטרה הגדולה יותר. משתדלים כל הזמן לפעול בענייניות למען הציבור שבחר אותם. אגב, באותה מידה איילת יכולה גם להגיד בעוד קדנציה אחת שהיא מיצתה והיא הולכת לעשות לביתה, לחזור לעולם ההיי-טק שבו היא הרוויחה יותר טוב, ישנה יותר טוב והיו לה חיים יותר נוחים. אני לא חושבת שזה יקרה, אבל פשוט אין לדעת. יש מיליון ואחד משתנים ובלתי אפשרי לנבא מה יקרה".

הריאיון הכושל הפך להצלחה

בנש, בת 31, נשואה פלוס תינוקת, נולדה ברמת גן וגרה כיום בירושלים. היא עשתה שירות לאומי במשך שנתיים ובמסגרת שירותה אף נשלחה כשליחה לתפוצות. לאחר מכן סיימה תואר ראשון בהצטיינות בתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. לאחר תקופה שבה עבדה כמנהלת מדיה ב'פרסומי ישראל' וכתחקירנית בכמה תוכניות טלוויזיה ("עולם עם המון ציניות") ולא מצאה עניין רב בתפקידים אלו, היא סימנה מטרה והחליטה שהיא רוצה להיות העוזרת של איילת שקד, שהייתה אז מועמדת במקום החמישי ברשימת הבית היהודי. "האמת שאני שמתי עין על איילת עוד בזמן שהיא ניהלה את 'ישראל שלי'. אהבתי מאוד את מה שהיא עשתה אז. כל הקונספט של תעמולה אינטרנטית ש'ישראל שלי' עשו בזמנו, היה אז חדשני. אם זמרת כמו מייסי גריי (זמרת אמריקנית, ג"ד) למשל נמנעה מלבוא להופיע בארץ בגלל לחץ של פעילי BDS, אז איילת דרך 'ישראל שלי' דאגה להפעיל לחץ נגדי כדי שהזמרת תבוא להופיע בארץ, וקראה לשלוח למייסי גריי הודעות. היום זה נראה לנו טריוויאלי, אבל אז זה היה חדשני, מהפכני ויצירתי. פניתי אליה באותה תקופה, אבל בזמנו היא אמרה שהם עמותה ללא כוונת רווח שלא מעסיקה אנשים.

"כשראיתי שהיא נכנסה לרשימה של הבית היהודי, הדליק אותי השילוב של אישה חילונית במפלגה דתית וניסיתי את מזלי בשנית. פניתי אליה בפייסבוק וכתבתי לה שאני רוצה להיות העוזרת שלה, והיא כתבה לי בתגובה שאני אשלח לה קורות חיים. בדיעבד מתברר שהיא בכלל לא רצתה עוזרת כי היו לה כל מיני מתנדבים, אז היא העבירה את כל הקורות חיים שהיא קיבלה למשה קלוגהפט, והוא זימן אותי לריאיון. שנתיים לפני כן ניסיתי להתקבל למשרד של קלוגהפט והיה לי ריאיון קטסטרופלי, הייתי בטוחה שהלך עליי. לכן כשהגעתי לריאיון באחת עשרה בלילה במטה המפלגה בנחלים, הייתי כל כך בטוחה שזה לא יקרה, שפשוט התחלתי לראיין את קלוגהפט, ונראה לי שזה מה שקנה אותו. הוא החליט שאני אהיה העוזרת שלה, בא לאיילת, הציג אותי בפניה ואמר לה: 'זאת העוזרת שלך, בהצלחה'. בהתחלה היא הייתה סקפטית כלפיי ואמרה לי שזה תפקיד לחודש וחצי, אבל אחרי חודש וחצי ניגשתי אליה ואמרתי לה: 'תשמעי איילת, את לא מכירה את היכולות שלי, תני לי שלושה חודשים ותראי מה אני מסוגלת לעשות או שניפרד כידידות'. מאז היינו יחד חמש שנים. מערכת היחסים הכי ארוכה שהייתה לי בחיים".

הזכרת את השילוב הזה של אישה חילונית במפלגה דתית, שבאמת זכה להצלחה מפתיעה. איך זה קרה?

"יש באיילת משהו שמרני ומאוד מכבד. לא סתם היא חביבת הרבנים. אני חושבת שהיא באה באיזו יראת כבוד כלפי מגזר שהיא מאוד מעריכה, אבל גם מודעת לכך שהיא לא מכירה את כל הניואנסים שלו. היא באה בלי התנשאות, בלי לחשוב שהיא יותר טובה או יותר מבינה, אלא באמת בענווה מדהימה".

למרות שהיא החילונית, בנושאי דת ומדינה דווקא בנט הוא זה שמואשם בידי החוגים מהפלג השמרן יותר במפלגה בכך שהוא יותר מדי ליברל. יכול להיות שהיא יותר שמרנית ממנו?

"בחיים האישיים שלה אני לא בטוחה שהיא כזאת שמרנית כמו שאוהבים להציג את זה, אבל חייבים להבין שנציגי ציבור מגיעים לפוליטיקה על מנת להילחם על אג'נדות מסוימות. אי אפשר להילחם על הכול. לכל אדם יש זמן ומשאבים מסוימים, והוא בוחר איפה למקד אותם. מבחינת איילת, דת ומדינה אלו תחומים יותר שוליים בסדר היום, אז היא מנסה למדר את עצמה מהמקום הזה. להתעסק יותר בהתיישבות, בביטחון, במשפט ובמסתננים. פחות בהסדרי השבת ופחות בסוגיות כמו זוגיות ולמי מותר לאמץ".

כשאת בוחנת את השנים האלה, כמה מההצלחה בבניית התדמית של איילת שקד את זוקפת לזכותך וכמה זה פשוט האופי שלה עצמה?

"קודם כול זאת איילת. אני בחרתי סוס מנצח. כשהגעתי לאיילת הגעתי אליה כי האמנתי בה, וראיתי את הפוטנציאל שגלום בה. היא חכמה ולומדת דברים בשניות. מרחיקה רעשי רקע, מאוד נגישה ובעיקר חדורת מטרה. היכולת שלה לא להיעלב מדברים ולהפריד מוץ מתבן היא מאוד ייחודית. הרבה פעמים הייתי נדהמת איך היא לא מתפרקת. אני הייתי נעלבת במקומה מדברים שאמרו עליה, אבל היא ידעה לעשות את ההפרדה ולהתמקד במטרה, כי היא לא באה בשביל הכיסא, הכבוד או התנאים. היא הרוויחה יותר לפני כן, היו לה חיים יותר טובים, והיא לא בנאדם שנוחות מעניינת אותו.

"מעבר לזה, איילת יודעת לעבוד עם התקשורת, אבל בוודאי שגם בניתי איתה ביחד עבודה תקשורתית חכמה ואסטרטגית שחושבת כמה צעדים קדימה, אבל גם מתמקדת בסוגיות עכשוויות. בעבודה הזו את חושבת מתי נכון להניף את הדגל הימני ומתי לשתוק ולהיות יותר ממלכתיים ויותר כבדי ראש. הבנייה הזו התחילה עוד כשהיא הייתה ח"כית מהשורה שצריכה להתבלט מתוך 120 ח"כים, שאז אין לך הרבה כלים למעט חקיקה או אמירות שאתה אומר בתוך הכנסת. במצב הזה היה צריך לחשוב איך להתבלט, אבל באופן ראוי. מצד אחד להגיד משהו יוצא דופן כדי ליצור כותרת, אבל מצד שני אתה לא רוצה לצאת מתלהם, או הבדיחה של הכנסת. לא חסרים חברי כנסת שפועלים ככה רק כדי להיות מעל דפי העיתון. זו לא הדרך שלי, זו לא הדרך של איילת.

"חלק בלתי נפרד מההצלחה הוא הדמות שאתה בונה תקשורתית - מתי אתה מעגל אותה, מתי אתה מחדד אותה, באיזה מקרים אתה מגיב ובאיזה לא, באלו אג'נדות אתה מתעסק ובאלו לא. יש ח"כים מעולים עם פוטנציאל מעולה, ענייניים, שעושים גם עבודה תקשורתית טובה, אבל הרבה פעמים מתעסקים בנושאים שוליים או כאלה שמאוד ייחודיים למגזר מסוים, כמו יוקר המחיה של תחליפי חלב אם. זה נושא סופר-חשוב לאימהות, אבל לא באמת מעניין את כלל עם ישראל, ועם זה לא מגיעים להנהגה. איילת, גם באופן טבעי, תמיד הסתכלה על הנושאים היותר מדיניים, לאומיים, ביטחוניים וכלכליים".

להצליח בלי פמיניזם

מה מבחינתך ההישג הכי גדול שלך בשנים האלה?

"ברמת הדוברות אני חושבת שעשינו עבודה מעולה בכל מה שקשור לבחירה של שופטי בית המשפט העליון. מעבר להישג עצמו, לא היה עיתון שלא נפתח בבוקר למחרת עם כותרות על 'המהפכה השמרנית', 'ידה על העליונה' וכדומה. זאת הייתה עבודה מאוד אינטנסיבית עם הכנה רבה. צעד שמאוד חשוב לתדמית של איילת ולהצלחה העתידית שלה.

"ברמה האישית, ולא רק תקשורתית, אני מאוד גאה בכך שדחפתי את איילת לכיוון של החוק להפללת לקוחות זנות. מלכתחילה איילת לא ששה להתעסק בזה, אבל הרבה תרמו לכך שתראה את התמונה הרחבה. אני דאגתי לארגן לה סיור במקלטים לנשים שיצאו מזנות, ואחרי הסיור היא הבינה עד כמה היא לא הכירה את הנושא, ושגם אם לא ברור כמה ואיך החוק הזה ייאכף, ברמה הערכית אנחנו כחברה צריכים לשדר שאנחנו לא מוכנים לקבל צרכני זנות.

"עוד הישג שאני מאוד שמחה ומתגאה בו, זה שבכל מקום כמעט איילת נבחרה לאישה המשפיעה. מגזין פורבס, ליידי גלובס, מאקו ועוד. לא היה עיתון או מדיה שלא פנו אלינו לפני ראש השנה ורצו לעשות כתבה על האישה המשפיעה בישראל".

אבל למרות שאיילת היא אישה חזקה ומובילה, היא לא נתפסת כלוחמת פמיניסטית.

"נכון. זה פחות היא. הדמות שלה יותר מאופקת וממלכתית, של אישה שמצליחה בכל מקום שהיא נמצאת. אני לא רציתי למתג אותה כגברית, אבל גם לא סופר-נשית. היא האישה היחידה בקבינט והיא לא מרגישה נחותה בגלל זה, היא יודעת לנצל את יכולת המו"מ שלה ואת היכולת שלה לא להתלהם. אני חושבת שהיא פמיניסטית בהיותה מי שהיא, אבל היא לא חורתת את זה על דגלה ומניפה את זה בשם איזה אג'נדה שהיא מובילה".

ובכל זאת, אישה צעירה שמקבלת תיק משמעותי כמו משרד המשפטים, ופתאום יושבת עם שופטים, עם האנשים הכי משפיעים. איך הם קיבלו את זה?

"בהתחלה אנשים במשרד המשפטים היו מאוד סקפטיים, היו הרבה התלחששויות במסדרונות על זה שהיא לא למדה משפטים ושהיא צעירה מדי. האליטה המשפטית יכולה להיות מאוד מתנשאת, אבל היא שמה את כולם בכיס הקטן והוכיחה לכולם שמדובר בשרת המשפטים הכי רצינית שהייתה בשנים האחרונות. לכל נושא בכל ישיבת צוות במשרד המשפטים היא התייחסה בשיא הרצינות, ובניגוד למה שהיה במשרד המשפטים בעבר, איילת באמת מתעסקת בכל דבר ועניין. היא נכנסת לרזולוציות מאוד מאוד קטנות, עם ניהול מפורט ברמה מטורפת והיכרות עם כל אחד מבעלי התפקידים. אני זוכרת למשל שאחת הפגישות הראשונות שלה הייתה עם מנהל ההוצאה לפועל, והוא התרגש בטירוף ואמר שלפני כן אף אחד לא התעניין במחלקה שהוא מנהל. בעקבות השיחה איתו שקד והוא עשו שם מהפכה ואת המבצע לשמיטת חובות.

"כשהיא קיבלה את תיק המשפטים כולם אמרו לה שיתפרו לה תיק, והיא ממש חששה כי זה מה שקרה לכל שרי המשפטים הקודמים. זה דרש ממנה חתיכת אומץ לקחת את זה בכל זאת, ואני חושבת שכיום גם מי שלא מסכים עם תפיסת העולם שלה, לא יכול להגיד שהיא לא מקצועית".

שקד חששה שיתפרו לה תיק? על מה? היא נחשבת לאחת הדמויות הכי ישרות בפוליטיקה.

"אין על מה לתפור לה תיק והיא באמת האישה הכי ישרה, אבל שנינו יודעים שמספיק שיש עליך כתבה או רחש בחש, וכבר השם שלך לא נקי, גם אם אין דברים בגו. זה הכוח של התקשורת. לאנשים יש כל כך הרבה כוח ביד, והם לא מבינים עד כמה מילים יכולות להחריב בנאדם או לבנות, ובעיקר להחריב. רכילויות רעות משפיעות עלינו הרבה יותר מאשר שמועות טובות".

לא אדם של תשע עד חמש

אחרי חמש שנים אינטנסיביות, בימים אלו נהנית בנש מתקופה שקטה, דבר שכבר הרבה זמן לא חוותה. לרצון לנשום קצת היה חלק משמעותי בהחלטה הקשה שקיבלה לסיים את תפקידה. "כיועץ תקשורת אין לך יום ואין לך לילה. מה לצייץ, איזו תגובה לתת ואיזה פוסט נכתוב עכשיו. עסקתי גם בהמון מהות, אבל גם בלענות בשש בבוקר למפיקים בתכניות נישתיות. נוצר מצב שבו כל הזמן אתה עסוק עם הפלאפון, אין לך זמן לחיים אישיים, ואתה לא יכול אף פעם לקבוע את סדר היום שלך. מהבחינה הזאת הגעתי למקום שבו אמרתי די. הייתי מגיעה הביתה, וגם אם פיזית הייתי משחקת עם הבת שלי, לא הייתי יכולה באמת לנכוח. כל הזמן הייתי עסוקה באת מי צריך לתדרך, מה צריך לעשות, איזה נאום צריך להכין ועוד. זה כמעט תמיד זה נפל בשעות שאני עם הבת שלי. גם מבחינת הקשר עם בעלי, לא יכולנו לצאת לדייט בלי שיהיו באמצע התכתבויות וטלפונים.

"יש בעבודה הזאת משהו מאוד ממכר כי אתה באמת עושה דברים, יוצר אג'נדה, אבל זה שואב, ומאוד מאוד קשה. הגעתי למצב שלא היה לי כוח לענות אף פעם לטלפונים שלא קשורים לעבודה. אז כשהייתי רווקה זה היה דבר אחר, כשהייתי נשואה בלי ילד זה עוד היה מתקבל על הדעת, אבל עכשיו אני אמא, וזה לא שאני אם השנה או מהאימהות שרוצות להישאר כל היום בבית, אבל נראה לי שמגיע גם לבעלי וגם לבת שלי לקבל קצת יותר ממני, וגם לי מגיע לנשום".

ומה הלאה?

"אני נשארת באזור הכנסת כי חשוב לי להמשיך להשפיע. אני הולכת לעבוד כמנהלת צוות כנסת ויועצת אסטרטגית בחברת ייעוץ אסטרטגי ולובינג "ריפבליק".

"חיפשתי עבודה שארגיש בה שאני נותנת מעצמי, שאני לא רק מוערכת אלא מצליחה להשפיע. כיועץ תקשורת אתה מתעסק בהמון נושאים, אבל לא מצליח תמיד להגיע לעומקם של דברים. גם אם אתה מעלה רעיון כללי לטפל בלקונה מסוימת שקיימת, אין לך את האפשרות לשבת ולהיכנס לעומקה. לכן אני עומדת להיכנס לעשייה שיותר עוסקת בתוכן ופרטים, לעולם היותר תוכני. במקביל היה לי חשוב להישאר בתפקיד שיש בו סביבת עבודה דינאמית, כי אני לא אדם של לשבת מתשע עד חמש במשרד עם כיסא ומחשב. יש אנשים שנהנים מזה, אבל אני כל הזמן צריכה התחדשות ואנשים חדשים".

אם יום אחד איילת תגיע באמת לכיסא הרם, את חוזרת?

"כשעזבתי שתינו צחקנו על זה שאם יום אחד היא תהיה ראש הממשלה אנחנו ניפגש. אבל אם להיות כנים, אני לא יודעת איפה אני אהיה בחיים שלי אם דבר כזה יקרה. אני מאוד אוהבת אותה, וגם אם אני לא בדיוק מתגעגעת לעומס הזה, היא כאדם וסביבת העבודה הזאת מאוד חסרה לי. הסתדרנו מעולה, וזה לא דבר של מה בכך שאתה מסתדר מעולה עם הבוס שלך וכיף לך להגיע לעבודה. תמיד יהיה לי את הרצון לחזור למקום הזה שאני בניתי אותו, ושהשגנו בו משהו מדהים. אבל לך תדע מה יהיה, הכול פתוח".