בשבע מהדורה דיגיטלית

גדעון רהט: לא לגעת באחוז החסימה

האם נכון להוריד את אחוז החסימה הנדרש בבחירות לכנסת?

נעמה בן-חיים , ו' בחשון תשע"ח

גדעון רהט
גדעון רהט
צילום: באדיבות המצולם

אחוז החסימה בבחירות לישראל עומד כיום על 3.25%. זאת אחרי שהועלה ארבע פעמים.

התחלנו עם אחוז חסימה זהה למכסה לזכייה במושב בכנסת (0.83%), המשכנו עם 1%, 1.5%, 2% והגענו לאחוז הנוכחי. כך, אם תאומץ היוזמה הנוכחית להוריד את אחוז החסימה, יהא זה תקדים מבחינת כיוון השינוי. כיוון זה עומד בניגוד להצהרות ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים, שרק לפני שלוש שנים הצדיקו את הצעד כחלק מחבילה של חיזוק המשילות.

אחוז החסימה בישראל עומד כעת על רמה בינונית בהשוואה למדינות אחרות, ויוצר תמריצים למפלגות לחבור ולהתמודד ביחד לכנסת. כך לפחות חלק מן המחלוקות נפתרות בתוך הבריתות ולא מובאות לכנסת, שגם כך מפוצלת לסיעות רבות. סיטואציה שכזו מאפשרת לבוחרים להפעיל שיקול דעת ולהימנע מהצבעה למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה. אם בבחירות 2013, כאשר אחוז החסימה עמד על 2%, הצביעו 7.1% מהבוחרים לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה, בבחירות 2015 ירד שיעורם כמעט במחצית ל‑4.1%. במילים אחרות, העלאת אחוז החסימה הביאה לכך שפחות קולות נזרקו לפח. וככל שנתכנס לשני גושים, כך תשתפר המשילות מחד, ותתחזק לכידות האופוזיציה מאידך.

פרט לכך, היוזמה הנוכחית מאירה בעיה מרכזית בנוף הפוליטי שלנו - השינוי התכוף בכללי המשחק, המונע מאינטרס פוליטי-מפלגתי מיידי וקצר אופק (מוטעה פעמים רבות, כפי שמגלה ניתוח של העלאות קודמות ותוצאותיהן) ולא מחזון משטרי אמיתי. לא לגיטימי שבכל פעם שמישהו יחשוב ששינוי כללי המשחק הדמוקרטי משתלם לו, הוא ישנה אותם. הדבר שקול להחלטה של קבוצות כדורגל מובילות להגביה את משקוף השער לאחר שצירפו לשורותיהן שוערים גבוהים ולהנמכתו לאחר שהחליפו אותם בשוערים נמוכים. לכן, בראש ובראשונה משיקולי משילות וגם מעצם אופיו של התהליך, יש להתנגד לרעיון של הורדת אחוז החסימה.

גדעון רהט

עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה העברית