בשבע מהדורה דיגיטלית

יהודי מפרנס יהודי

הכרעת בית המשפט נגד לוח עבודה עברית מוכיח כי בעיני השופטים אין ערך לערבות ההדדית בתוך העם היהודי. דעה

אורי ציפורי , ו' בחשון תשע"ח

עו"ד אורי ציפורי
עו"ד אורי ציפורי
צילום: מרים צחי

בשבוע שעבר פסק בית משפט השלום בירושלים כי האתר "לוח עבודה עברית", אשר העמיד לרשות בעלי מקצוע יהודיים לוח פרסום מקוון בחינם, הוא אתר מפלה המפר את חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים.

את התביעה נגד האתר הגישו הרפורמים, בשיתוף פעולה עם ארגון מוסאווא (אשר טוען בחומרים המופצים על ידו כי מדינת ישראל היא מדינה גזענית מעצם הגדרתה כמדינה יהודית) ואליהם הצטרפה בשלב כלשהו גם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כידידת בית המשפט.

לפסק הדין יש השלכות רוחב, החורגות הרבה מעבר לסוגיה הספציפית של עבודה עברית. הטענה שהפנו התובעים כלפי האתר הייתה כי מאחר שהאתר נותן שירות לציבור, בכך שהוא מעמיד לרשותו לוח פרסום מקוון, אסור לו להפלות במתן השירות על בסיס השתייכות לאומית או דתית של הפונים.

מבחינת התובעים, וכך גם נקבע בפסק הדין, אין זה משנה כלל אם השירות המוצע לציבור הוא שטח פרסום, סלי מזון, השלמת הכנסה או כל גמ"ח מסוג אחר. מאחר שמדובר בשירות לציבור, לעובדה שמדובר בשירות מסוג "צדקה" אין שום משמעות ואין לנותן השירות שום אפשרות להחליט את מי הוא מעדיף.

התא המשפטי של תנועת דרך חיים, שייצג את האתר, טען בפני בית המשפט כי יש לתת לחוק פרשנות מצמצמת כך שהעדפת אדם על בסיס השתייכותו הלאומית לא תהווה הפליה פסולה, אם המוטיבציה העומדת בבסיס האבחנה איננה שנאת האחר אלא הרגשת השייכות והאחריות כלפי חברי הקבוצה. כשם שאין כל פסול בעובדה שאדם מביא פרנסה קודם כול לבני משפחתו, לפני שהוא רץ להאכיל את שכניו, על דרך זו יהודים הם משפחה – אין כל פסול בכך שיהודי מעדיף לעשות חסד קודם כול עם בני עמו. אין בזה שמץ של גזענות או שנאת האחר.

ברמה החוקתית אנחנו טענּו כי הפרשנות שמציעים התובעים שוללת למעשה את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. מדינת ישראל קמה כמסגרת שעניינה לדאוג בראש ובראשונה ליהודים – לשלומם, לעתידם, לביטחונם וכו'. אם הרעיון של הקמת מסגרת שעניינה דאגה לבני עמנו היא פסולה מעיקרה (כפי שעולה מפסק הדין), הרי שבכך נכרת הענף שעליו יושבת מדינת ישראל עצמה.

בית המשפט דחה טענה זו וקבע, תוך שהוא מסתמך על דברי השופט ברק בפסק דין קעדאן לפיהם "אין כל מאפיינים המייחדים את היהודים, המצדיקים הקצאת קרקע המדינה להתיישבות יהודית", כי גם בענייננו אין שום מאפיין מיוחד המצדיק אבחנה בין יהודים לשאינם יהודים. ערבות הדדית? שותפות גורל? תחושת שייכות והזדהות? כל אלו אינם רלוונטיים בעיני בית המשפט.

הכותב הוא ראש התא המשפטי בתנועת דרך חיים