בשבע מהדורה דיגיטלית

מתווך מסוכן

מינויו של ירון בלום, לתפקיד מתאם השבויים והנעדרים, מעלה חשש כבד מכך שימשיך להוביל מדיניות של כניעה לטרור. דעה

מאיר אינדור , ו' בחשון תשע"ח

מאיר אינדור
מאיר אינדור
צילום: חזקי ברוך

מינויו של ירון בלום לראש צוות המשא ומתן לשבויים ונעדרים הוא בשורה טובה לחמאס.

בעיסקת שליט הגיש להם בלום הישג ענק, עם יותר מאלף מחבלים ורוצחים ששוחררו. רבים מהם חזרו לטרור וחלקם משמשים כמפקדים בחמאס. החשש הוא מכך שיילך באותה דרך של העיסקה הקודמת, אולי בשיפורים מסוימים.

במקום לעשות חשבון נפש על אותה עיסקה אומללה ובדיקה של מאזן הדמים והנזקים לישראל, הממשלה שוב מחפשת את הפתרון מתחת לחמאס ולא מעליו - בהפעלת מנופי לחץ על החמאס: הפסקת ביקורי משפחות למחבלים בכלא, הפסקת ביקורי עורכי דין שמשמשים כמעבירי מסרים לאסירים מהנהגת החמאס ותיאום ביניהם, הפסקת העברת הסחורות והטובין בטריילרים עמוסים כל טוב לרצועה. עד שיביאו למעברים את הגופות ושני האזרחים חולי הנפש שמסרו עצמם לחמאס - סוגרים את המעברים.

מכיוון שהממשלה לא מעוניינת בחשבון נפש, הנה הוא מונח כאן לפניכם: בתקופה שלפני עיסקת שליט טענו ב'אלמגור' שאם החמאס יציע לישראל עיסקה שבה ישראל תוציא להורג לפי בחירתה חמישה ישראלים ובתמורה החמאס ישחרר את גלעד שליט, אף אחד לא יסכים לזה. זה נשמע הזוי מדי. אין ממשלה שתסכים לעשות כזה מעשה. בוודאי, הנהנו השרים, ובתוכם ראש הממשלה, שקיבל אותנו פעמיים לשיחה. מתברר בדיעבד שהמחיר היה יותר גבוה: שחרור יותר מאלף ארכי-מחבלים שרובם חזרו לטרור, המסוכנים מביניהם הגיעו לעמדות הכי בכירות של ארגוני הטרור ברצועת עזה ובחו"ל. נכון להיום יש שבעה ישראלים הרוגים רק מאלה ששוחררו. שלא לדבר על גלי ההדף של אותה עיסקה, שהביאו למבצע 'צוק איתן' על קורבנותיו.

עסקאות שחרור מחבלים הן חולשתה של מדינת ישראל, שנישאת בראש חוצות. מהנפנופים באוטובוסים, טקסי קבלת הפנים ל"גיבורים" בכפרים ובערים ועד השיא בטקס אצל אבו-מאזן, הפרטנר הנצחי, שביד אחת מנופף לשלום וביד השנייה מחלק מענקי רצח בכספי דמים שחלקם ישראל נותנת לרש"פ.

בטרם מתחיל ירון בלום את התיווך שלו, שממנו אנו חוששים כל כך, צריך לעקור מן העולם את העסקאות הללו ולהפסיקן לחלוטין. אי אפשר שמחבל שרוצח יידע שיש לו סיכוי לצאת אי פעם מהכלא.

הכותב הוא ראש ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור' וסא"ל במיל'