בשבע מהדורה דיגיטלית

הפגנת כח

רוב מוחץ בחברה החרדית מסתייג מהפגנות הפלג הירושלמי שהולכות ומקצינות.

אסף משניות , ו' בחשון תשע"ח

"אנחנו מצטערים על החילול השם שהם גורמים". הפגנות הפלג הירושלמי בכניסה לי-ם
"אנחנו מצטערים על החילול השם שהם גורמים". הפגנות הפלג הירושלמי בכניסה לי-ם
צילום: יניב נדב, פלאש 90

כבר יותר משבוע שהפלג הירושלמי בחברה החרדית מפגין נגד הצבא. ביום שני האחרון, יום פתיחת מושב הכנסת, הגיעו אלפי מפגינים אל גבעת רם, שם מחו על מה שהם רואים כ"עוול מוסרי" וכ"הרס עולם התורה".

ההפגנות של החברה החרדית בעניין חוקי הגיוס הבאים והולכים לפי גחמת בג"ץ, הן לא דבר ייחודי. לפני שלוש שנים, בתקופת ממשלת נתניהו-לפיד, כש'יש עתיד' חוקקו את חוק הגיוס שחייב רבים במגזר החרדי להתגייס לצה"ל, הציבור החרדי כולו התגייס להפגנות. מה ששונה הפעם הוא שרובו המוחלט של הציבור החרדי לא לוקח בהן חלק, ולמעשה רק אנשי הפלג הירושלמי, בהנהגתו של הרב שמואל אוירבך, הם אלה שמפגינים.

ההפגנות החלו כאשר ביום שני שעבר נעצרו שני בחורים המשתייכים לפלג הירושלמי לאחר שלא התייצבו בלשכת הגיוס לחתום על פטור "תורתו אומנותו". לאחר מעצרם החל הפלג הירושלמי לצאת בהפגנות שכללו בעיקר חסימות כבישים באזור ירושלים. בהפגנות התפתחו מהומות בין המפגינים לשוטרים ועד כה נעצרו 45 איש.

אלא שבניגוד לתדמית, כלל לא מדובר במאבק של החברה החרדית כולה. "לנו אין שום מאבק בנושא הגיוס כרגע", אומר ח"כ משה גפני מיהדות התורה, "אני עובד כרגע על תיקון החוק, ולא בעשיית הפגנות. אני מייצג את רוב הציבור החרדי, ולא הציבור החרדי הליטאי, לא החסידי ולא הספרדי נמצאים איתם בסיפור הזה. להפך, אנחנו רק מצטערים על החילול השם שהם גורמים".

זה מאבק של חלק קטן בלבד בחברה החרדית?

"חלק קטן מאוד. החברה החרדית בכללותה מסתייגת מכל ההפגנות הללו. אין לנו שום קשר לעניין הזה. אנחנו אפילו לא חיים ביחד. יש להם את המוסדות שלהם, ואנחנו לא שייכים בכלל לכל הסיפור הזה".

החלק הקטן שאליו מתייחס ח"כ גפני הוא כאמור הפלג הירושלמי שהתפצל בשנת 2012 מהזרם החרדי המרכזי. הפיצול התבטא בחלוקה מוחלטת של החברה החרדית לשתי חברות שונות, כאשר לכל אחת מהן יש את המפלגה שלה, העיתון שלה ומוסדות החינוך שלה. רוב הציבור החרדי נשאר מזוהה עם הזרם המרכזי, בהנהגתו של הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן. קבוצת המיעוט, או הפלג הירושלמי, מונהגת על ידי הרב שמואל אוירבך, בנו של הרב שלמה זלמן אוירבך. עיקר המחלוקת בין שני הצדדים בשנים האחרונות היא בנושא מאבק הגיוס.

בניגוד לזרם המרכזי, בפלג מסבירים שכל המאבק הוא על חוק הגיוס. "המאבק הוא נגד חוק הגיוס החדש שבינתיים בוטל על ידי בג"ץ, שאומר בעצם, וזה ציטוט, שצריך 'לרוקן את הבריכה', כלומר שצריך לרוקן את הישיבות מתלמידים על ידי הקצאת מכסות ויעדים לציבור החרדי", אומר לנו הרב דוד זיכרמן, מראשי הדוברים בפלג הירושלמי.

אבל זה לא משהו חדש, הרי כבר שנים הסיפור הזה של המכסות קיים, והחוק הזה חוקק לפני שנה וחצי. ורק עכשיו, אחרי שנעצרו שני בחורים, התחילו ההפגנות.

"בעקבות החוק הזה הורו לנו רבותינו בראשות הרב אוירבך שאנחנו לא משתפים פעולה עם החוק באופן פסיבי. כלומר שאנחנו לא מתייצבים בלשכות הגיוס, וזה בגלל שתי סיבות: האחת היא שזו המחאה שלנו נגד החוק, והסיבה השנייה היא שאנחנו לא רוצים שהבחורים יתחילו את התהליך עם הצבא כדי שהם לא יושפעו מהפיתויים שהצבא מציב בפניהם כדי שהם יעזבו את הישיבות. העניין הוא שאם בחור מסוים מקבל פטור, מישהו אחר נכנס לרשימות בשביל לעמוד במכסה. כך יוצא שמי שחזק תורנית יעמוד בפיתויים, והבא בתוך שמגיע מקריית מלאכי או מקריית שמונה לא יהיה חזק מספיק ולא יעמוד במסע השכנועים".

הרב זיכרמן גם מכחיש את הדיווחים לפיהם שני הבחורים שנעצרו בכלל לא דתיים ויחד עם זה הם לא הלכו להתגייס. "שני העצורים הם תלמידי ישיבת פוניבז' שבעקבות הוראת הרב אוירבך לא הלכו לחתום בלשכות. אני מכיר אותם אישית. שניהם מטובי בחורי פוניבז', לאחד קוראים ישראל מאיר קמפלינסקי ולשני קוראים חיים וייסרשטרן. שניהם יתומים, וקמפליסקי אף מתארח בכל החגים אצל הרב אוירבך. לומר שהם לא חרדים זה לא פחות מהסתה נגדם".

אז מה הסיפור שמאחורי מעצרם?

"מה שקרה עד היום זה שכששוטר עצר תלמיד שלא חתם בלשכה וגילה שהוא מוגדר 'עריק טכני', הוא שאל אותו למה הוא דרוש לחקירה, וכשהתלמיד ענה שהוא מתלמידי הרב אוירבך הם שוחררו. עכשיו, אולי בעקבות עצה לא טובה של היועץ חורב שעלה למשטרה מיליונים, הם החליטו לשבור את הכלים, להיטפל לשני יתומים ולזרוק אותם לכלא צבאי. ועל זה אנחנו מפגינים. זה מה שהשתנה לפני שבועיים. לקחו לנו שני בחורים על לא עוול בכפם ולכן אנחנו מפגינים".

"גוררים אותנו למלחמת אזרחים"

כששואלים את הזרם המרכזי בציבור החרדי מה מוביל את ההפגנות שאנו רואים בשבועיים האחרונים, מקבלים תשובה אחרת. "כל המטרה של ההפגנות האלה היא מפגן כוח פנים-מגזרי ומגבית כספית", אומר ל'בשבע' גורם בכיר בחברה החרדית. "הם רוצים לקבל את התרומות של סאטמר, בזמן שהם מקבלים גם תקצוב של המדינה, והם משתמשים באנרכיסטים בשביל זה. המעניין הוא שביגוד לסאטמר, ששם חותמים על דחייה או פטור ולא לוקחים כסף מהמדינה, אנשי הפלג לא מתייצבים וכן לוקחים כסף מהמדינה".

אין פה צד של מחלוקת אידיאולוגית?

"אין כזה דבר אידיאולוגיה של 'לא להתגייס לצבא'. האידיאולוגיה היא ללמוד תורה. מי שלא למד בישיבות הרב שך שלח אותו לצבא, ומי שהיה עריק הרב שך קרא לו רודף. זאת העמדה החרדית מימים ימימה. יחד עם זה, יש היום ניסיון לשנות את החברה החרדית. ובמצב כזה שאלת הגיוס הופכת להיות חלק ממכלול שלם, שכולל גם את מוסדות החינוך ועוד כל מיני דברים. במצב הזה באמת אין מחלוקת ואנחנו יחד עם הפלג הירושלמי בהסתכלות. אף אחד מהפלגים לא מוכן להפסיק להיות חרדי. השאלה היא בהתמודדות".

"אין בציבור החרדי מחלוקת אידיאולוגית בנושא הגיוס", מסכים הרב זיכרמן, "השאלה היא טקטית. הזרם השני אומר שיש זמן להפגנות, ובינתיים אפשר לחיות עם מה שיש כיום. אנחנו אומרים שאי אפשר להמתין למתי שיהיה יותר גרוע. אין ספק שאם כולם היו באים ומצטרפים אלינו, הסיפור הזה היה נגמר. אבל במקום זאת הם ממתינים ואנחנו רואים שהמצב רק הולך ומידרדר, ופסילת החוק של בג"ץ היא הדוגמה הטובה לכך. אפילו המכסות לא מספיקות להם, הם רוצים הכול. הם מוכנים לגרור אותנו למלחמת אזרחים על זה".

מלחמת אזרחים? זו לא אמירה קיצונית מדי?

"ממש לא. זהו מאבק על התורה ועל הנצח של עם ישראל. בן גוריון הבין שלא נכנסים לסוגיה הזאת, ואם ביבי היה קצת מכיר את ההיסטוריה של העם היהודי הוא היה יודע שלא להיכנס לסיפור הזה. הדרך של גיוס בכפייה נידונה לכישלון. הניסיונות הללו יובילו לאחד משתי האופציות: הראשונה היא מלחמת אזרחים, שאת זה אני מאמין שאף אחד לא רוצה, והשנייה - והיא דווקא אופציה לא רעה בכלל - היא ביטול חוק גיוס חובה, ונעבור לצבא מקצועי כמו שקורה בארצות הברית ובאירופה".

הדיון על דרך המאבק קורע את הרחוב החרדי מבפנים, כאשר בשבוע האחרון פרסמו אנשי הזרם המרכזי מכתבים ומודעות שכתבו החזון איש והרב שך. באחד המכתבים של ראשי הרבנים החרדיים משנת 1954 נכתב ש"יש להבין שהשתתפות בהפגנות פוגעת בלימוד בישיבות ומעורר רוגז ומקטרגין על לומדיהן מבחוץ", כאשר מכתב זה נשלח על הפגנות החרדים נגד חילול שבת. בנוסף לכך התפרסמה בחברה החרדית מודעה של החזון איש המגנה אלימות בהפגנות, לאחר שמפגינים חרדים הציתו רכבים במחאה על חילול השבת בירושלים.

"כשהרב שך אמר שאסור ללכת להפגנות זה לא רק בגלל חילול השם שנוצר בהן, אלא בגלל שזה חורג מהמנדט שניתן לבחור הישיבה", אומר הגורם החרדי, "בן ישיבה זה עניין של מהות. המטרה של בן ישיבה היא לבנות את האישיות שלו ואת עולם הערכים שלו, ואת זה עושים בתוך כותלי הישיבה. מה לבן ישיבה ולרחוב? זה לא התפקיד שלו להיות שם".

אבל בפעם הקודמת, לפני שלוש שנים, כל הציבור החרדי היה בהפגנות.

"נכון, אבל מה הם עשו בהפגנת המיליון? הם עמדו שם וקראו תהילים. הציבור החרדי מאמין שכשיש גזירה אנחנו משנים אותה בעזרת תפילה, וזו הייתה ההפגנה ההיא. הסגנון הזה של לצאת החוצה לרחוב בצורה כזו הוא זר ליהדות החרדית. זו בעצם סטייה מהדרך של עולם התורה, ושל הציבור שנאמן לגדולי התורה".

"בפעם ההיא עשינו הפגנה מסודרת, כמו שהציבור החרדי תמיד עושה, עם אישורים של המשטרה", אומר גם ח"כ גפני, "מעולם לא שלחנו ילדים ונערים לחזית ההפגנה. מי שעמד בראש ההפגנה היו גדולי התורה שלנו, ולא הייתה שום התפרעות".

לא סתם הוציאו בזרם המרכזי מכתבים שעליהם חתומים הרב שך והחזון איש. הפלג הירושלמי טוען שוב ושוב שהוא זה שממשיך את דרכם של מנהיגי הציבור החרדים, ופרסומם של הדברים הללו מותיר אותם במבוכה. "המכתב הזה נשלח על הפגנות שלא על עיקרי היהדות", עונה לדברים הרב זיכרמן, "תאמין לי שהרב אוירבך יודע את דעתו של הרב שך והחזון איש יותר טוב מכל אחד אחר".

יש בציבור הרגשה שלא מדובר בהפגנות אידיאולוגיות אלא כחלק ממאבק פוליטי פנים-חרדי.

"אתה לא יכול לשכנע תלמידים להיכנס לכלא, להתנתק מהמשפחות שלהם, למנוע מהם אפשרות לצאת לחו"ל ולאירועים משפחתיים ולעבור את מה שהם עברו, בשביל רווח פוליטי. אין מספיק כסף בעולם בשביל זה. אתה יודע מה הם עברו אתמול בהפגנות? נראה לך שהם היו מוכנים לזה בשביל מאבק פוליטי? נראה לך שבשביל מאבק פוליטי הרבנים היו מוכנים לאבד את תיקצובים לישיבות? ברור שזה מאבק אידיאולוגי".

"לכולם מותר להפגין"

מי שהכניסה אותנו לסחרור נוסף בנושא הגיוס של החרדים היא כמובן מפלגת 'יש עתיד' שהגישה את העתירה לבג"ץ נגד חוק הגיוס של הממשלה הנוכחית. אלא שייתכן כי דווקא המעורבות של 'יש עתיד' פוגעת בגיוס החרדי לצבא. ממסמך רשמי של אגף כוח אדם בצה"ל שנכתב בתחילת שנת 2014, קודם חקיקת חוג הגיוס, שהגיע לידינו ואת נתוניו אנו מפרסמים כאן לראשונה, עולה תמונה ברורה: בשנת 2012 התגייסו 1,450 חיילים חרדים, וההערכות היו שבשנת 2013 המספר יעלה ויגויסו 2,000 חרדים. אלא שב‑2013, השנה שבה 'יש עתיד' נכנסה לכנסת על 19 המנדטים שלה, התגייסו רק 1,858 חרדים. בשנת 2014 המצב הידרדר עוד יותר, כשאר בניגוד להערכות מלפני חוק הגיוס שצפו הצטרפות של 2,610 חרדים לצה"ל, בפועל התגייסו קצת יותר מ‑2,000. המצב השתפר רק ב‑2015, השנה שבה 'יש עתיד' יצאה מהממשלה, עם גיוס של 2,800 חרדים, קרוב יותר לצפי שעמד על 2,975 חיילים. היעד של שנת 2016 עמד במקור על 3,525 חרדים מגויסים, אך בעקבות הירידה בשנים שקדמו הותאמו הציפיות, והצפי היה שיגויסו 3,200 חיילים, כמו שאכן קרה בסוף.

בשיחה עם ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת 'יש עתיד' בכנסת, הוא חולק על הטענה שהמאבק שלהם פוגע ברצון לגייס חרדים, ושבכל פעם שהם נאבקים החרדים רק הולכים ומסתגרים. לטענתו, בשנתיים שהחוק היה בתוקף הייתה עמידה מושלמת ביעדים. יחד עם זה, שלח מודה כי בנוגע למסלול השירות האזרחי לא הייתה עמידה ביעדים, אבל גם זה בגלל שמערך השירות האזרחי שהיה אמור לקום על פי החוק, לא הוקם בשנתיים הללו. "המאבק שלנו לא פוגע בגיוס. זאת אמירה שאין לה קשר למציאות, דבר הבל שנאמר כשחוקקנו את החוק לפני שלוש שנים. ההפגנות האלה הן לא נגד החוק שלנו, אלא בגלל מעצרם של שני חבר'ה שסירבו לבוא לחתום בלשכת הגיוס. החקיקה שלנו העלתה את מספר המתגייסים החרדים לצה"ל. אגב, זה פחות בגלל הציבור החרדי ובעיקר בגלל מערכת הביטחון שעד החקיקה שלנו לא עסקה בכלל בגיוס חרדים", אומר ח"כ שלח.

ומה דעתך על ההפגנות וחסימות הכבישים?

"לכולם מותר להפגין, וזה לא משנה אם אתה חרדי, נכה או כל אדם אחר. אגב, הממשלה הזאת הוכיחה במחאת הנכים שהדרך היחידה לגרום לה להקשיב היא על ידי הפגנות מהסוג הזה. השאלה היא על מה אתה מפגין. אני מוחה על האידיאולוגיה שמאחוריה, לא על עצם ההפגנה".

כלומר, לא מפריע לך העובדה שהם חוסמים כבישים.

"נכון. אין לי בעיה עם זה".

אחרי שאני שומע משלח תמיכה בחסימות, אני חוזר לרב זיכרמן כדי להבין עד מתי ההפגנות ילוו אותנו. "המחאה והזעקה תימשך עד שהבחורים יחזרו הביתה", הוא אומר לי, וכנראה מבטיח עוד כמה שבועות של חסימות כבישים.