"להכריז על הפשיעה החקלאית כמכת מדינה". האירוע בשקף
"להכריז על הפשיעה החקלאית כמכת מדינה". האירוע בשקףצילום: דוברות המשטרה

רק 500 מטרים מפרידים בין המושב שקף לגדר ההפרדה. הכביש המוביל מקריית גת ליישובי האזור מתפתל במקביל לתוואי הגדר, ומי שייסע בו יוכל לראות מפעם לפעם רכבים עוצרים בצד כדי להוריד או להעלות פלשתינים שחצו אותה באופן בלתי חוקי.

איתן רוזנבלט, רכז הביטחון של המושב שקף, מגדיר את האירוע שהתרחש השבוע כ"גניבה החקלאית הגדולה ביותר אי פעם", אך גם אומר כי זה רק קצה הקרחון של תופעה רחבה יותר. "לאורך השנים היו כאן גניבות ונזקים באופן תדיר. אנחנו מעבדים שטחים חקלאיים לאורך קו התפר מול הכפרים של דרום הר חברון ואנחנו למודי גניבות, אבל הפעם הנזק הוא יוצא דופן. מדובר על סכום של קרוב ל‑200 אלף שקלים לשלושה חקלאים שאיבדו את רוב הגידולים. נכנסו לכאן נשים, זקנים, גברים וילדים, מילאו קרטונים ובלי הפרעה העבירו אותם לצד השני", הוא אומר.

הגניבה החקלאית שהתרחשה בשבת שעברה אכן הייתה יוצאת דופן בעוצמתה ובאופייה. 67 פלשתינים, כולל משפחות שלמות על נשיהם וטפם, פרצו ביום אחד דרך גדר ההפרדה וגנבו כ‑20 טון ענבים ו‑14 טון עגבניות מסוגים שונים, זאת פרט לנזקים הכבדים שגרמו עשרות הגנבים כשהם רומסים צמחים נוספים והורסים כרמים וחממות.

רוזנבלט חושב שהמדינה חייבת להתעורר, ומזכיר כי אילו הפלשתינים היו נתקלים באחד החקלאים, התוצאות היו עלולות להיות טראגיות. "לאורך השנים סבלנו מאין סוף נזקים, לפעמים יותר ולפעמים פחות. כל זה קורה למרות שכבר הושלמה חומת ההפרדה באזורנו, אלא שנשארו בה כמה פתחים שבהם עובר צינור הניקוז. מערכת הביטחון צריכה לסגור את הפתחים האלה באופן מיידי".

מתחיל באבטיח, ייגמר בפיגוע

הפשיעה החקלאית היא נושא שכנראה לא פופולרי מספיק בשיח הציבורי. החקלאים הם מיעוט ולעם יש בעיות גדולות יותר, אבל כבר אי אפשר להתעלם מכך שמדובר בנושא שהיקף חומרתו רק מתחיל להתברר. כבר בחודש מאי האחרון הצביע מבקר המדינה על שורה של כשלים בטיפול המדינה בפשיעה החקלאית. הוא טען שחקלאים כבר אינם מגישים תלונות למשטרה בשל חוסר אמון שיטפלו בהן כראוי, וציין שכשיש כבר תלונות, המשטרה אינה אומדת את הנזקים הכלכליים ולכן אינה מודעת לעוצמת התופעה.

עוד ציין המבקר כי במשמר הגבול הוקצו ב‑2012 שישה תקנים באגף החקירות כדי לטפל בפשיעה החקלאית, אך הם לא אוישו מעולם, משום שמצבת כוח האדם ביחידה הייתה כחמישית ממה שהוגדר לה. עוד הוא קובע שיחידות הסיור של מג"ב לא עמדו בתקן המינימום למספר הסיורים שהן אמורות לערוך במרחב הכפרי.

המבקר יוסף שפירא מציין עוד נתון מדהים: 94 אחוזים מכלל התיקים שנפתחו בין 2011 ל‑2015 בעבירות של פשיעה חקלאית נסגרו. רק בכ‑4.5 אחוזים מהתיקים הוגשו כתבי אישום. שפירא הוסיף וציין כי הקמתן של יחידות הגנה עצמאיות של אזרחים, השומרות על שטחים חקלאיים, מעידות על אוזלת ידה של המדינה.

מי שכן מנסים לפעול בנושא הם אנשי תנועת השומר החדש, שבשמונה השנים האחרונות פועלים אזור חבל לכיש, בסמוך לגדר ההפרדה, בחלקה הדרומי. התנועה מפעילה באזור מתנדבים, ג'יפאים וחניכי תוכנית מנהיגות שמסייעים לחקלאים באזור. התנועה תיעדה מקרי פשיעה חקלאית רבים באזור בשנים האחרונות, וחבריה מתריעים כי המצב מסוכן לביטחון המדינה – ולא רק לחקלאים.

"תופעת ההסתננות והגניבות החקלאיות היו מאז ומתמיד", אומר עדי שוורץ, מנהל הפעילות של השומר החדש בדרום. "בשנים האחרונות הוכח בעשרות מקרים שחקלאים בשטח מהווים קו הגנה קדמי בביטחון המדינה, כנגד חדירות בשטחים הגובלים עם הרשות הפלשתינית. הנוכחות של השומרים והחקלאים מצמצמת מאוד את היכולת של השב"חים לחדור, ולכן אנו מצפים מאזרחי המדינה לתמוך בחקלאים אשר מגינים יום יום על שטחיה – הן ברמה הכלכלית והן ברמת הביטחון האישי באזור זה".

ח"כ חיים ילין, יו"ר השדולה החקלאית בכנסת, עוסק אף הוא בנושא ומגדיר את הפשיעה החקלאית כ"טרור חקלאי". "העליתי את הנושא הזה כבר לפני שנתיים, הונח נייר עמדה בנושא ושום דבר לא קרה. הכנסת היא מקום שמחוקק ומבקר את הממשלה, היא לא הרשות המבצעת. בינתיים שר החקלאות ערך ישיבה עם שרת המשפטים והשר לביטחון הפנים כדי לנסות ולשלב ידיים בין חקיקה, אכיפה ותקנים. מה קרה מאז? אנחנו לא יודעים. בעקבות האירוע בשקף יזמנו ישיבה מיוחדת עם השר כדי להבין היכן הדברים עומדים".

זאת אומרת שהטיפול בינתיים הוא לא משמעותי.

"כשאתה לא מטפל, או מזלזל בגניבת אבטיח או שניים, לא פלא שמגיעים להצתות של בתי אריזה ולשישים שב"חים שהורסים את כל הפרנסה. צריך לעצור את התופעה כשהיא קטנה. הקמנו יחידות של אזרחים, אבל זה לא יכול להיות תחליף למה שהממשלה לא עושה".

המדינה הזניחה את החקלאים על קו התפר?

"החקלאים לבד לחלוטין. ישבתי עם השר לביטחון הפנים, והוא אמר: 'אני צריך לטפל בטרור בירושלים. המשמעות היא שכל מג"ב מגיע לירושלים. אין לי מספיק כוח אדם כדי לשמור על המושבים והקיבוצים בקו התפר'. חייבים להבין - קו התפר הופך להיות קו טרור. אם יש הצלחה בפשיעה חקלאית שוב ושוב על ציר מסוים, ואף אחד לא חוסם אותו, בסוף יגיעו בדרך הזאת נשק ומחבלים, ויהיה פיגוע וכולם יהיו מופתעים. לא יכול להיות שאף אחד לא נלחם על זה".

ומה עם פיצוי על הנזקים מטעם המדינה?

"הבעיה היא שלא מסכימים לבטח את החקלאים. בניגוד לביטוח רכב, שהוא אחיד גם באזורים מועדים לגנבות, בנושא של המשק החקלאי בדרום לא מוכנים לבטח. הצעתי שהמדינה תסייע כדי שיהיה ביטוח לאנשים הללו".

כשהיה תקן, הפשיעה ירדה

הפניות של החקלאים למשטרה הולכות ופוחתות, מכיוון שזו מגדירה את רוב המקרים כפשיעה רגילה ולא לאומנית, ועל כן גם לו היו זכאים לפיצוי ממס רכוש – ההגדרה שוללת את זכותם. אחת ההצעות שהעלתה הוועדה בראשות ילין הייתה מינוי פרקליט מיוחד בפרקליטות שיעסוק בפשיעה חקלאית. מי שקידם את הנושא באופן משמעותי היה הפורום המשפטי למען ארץ ישראל. נחי אייל, מנכ"ל הפורום, מספר כיצד היוזמה יצאה אל הפועל - ונמוגה.

"מדינת ישראל לא מתייחסת ברצינות לנזקים שנגרמים לחקלאים, לא עושה דבר כדי להתמודד איתם - והפשיעה החקלאית נמצאת מאוד נמוך בשרשרת המזון של המשטרה והפרקליטות. ישבנו עם הפרקליטות ואמרו לנו שיש מחסור בכוח אדם. אמרנו להם: בואו נעשה מהלך לטובתכם, אנחנו נגייס תקציב לטובת פרקליט שיעסוק בפשיעה חקלאית. הם אמרו: אין בעיה שתגייסו תקציב, אבל נשתמש בו לסדרי העדיפויות שלנו".

"כשהתחלנו לטפל בזה גילינו שאנשים פשוט הפסיקו לפנות למשטרה ולהתלונן - כי הניסיון שלהם הראה שאף אחד לא סופר אותם. העמיסו עליהם הליכים ביורוקרטיים, ועד שחוקר היה מגיע לשטח, היו עוברים שלושה או ארבעה ימים וכבר לא היה מה להראות לו. מאז חל שיפור, לאחר ששוחחנו עם מפקד מג"ב, והיחס לפשיעה החקלאית היה ניכר לפחות מבחינת ההתייחסות".

אפילו הצלחתם להביא למינוי פרקליט במחוז צפון שעסק בנושא.

"הוא קיבל חצי משרה והתעסק גם בדברים אחרים, אבל היה לו זמן מוגדר לעניין. הוא ריכז את עבודת הרשויות, יזם החמרת ענישה - ופתאום כל הפשיעה החקלאית קיבלה מענה מאוד משמעותי, והיקף הפשיעה ועוצמתה ירדו בתקופה הזאת. אלא שהוא עזב את תפקידו ולא נכנס אף אחד אחר במקומו - והבעיה חזרה במלוא החומרה. מהניסיון שהיה, אנחנו טוענים שצריך להיות פרקליט אחד במחוז צפון ואחד במחוז דרום, שעיסוקם יוגדר כעיסוק בפשיעה החקלאית. יכול להיות שמספיקה חצי משרה לכל אחד מהם - אבל זו חובה. גורמי האכיפה לא יפעלו לבד".

מה צריך לעשות ברמה המיידית?

"לדעתי, צריך להכריז בחצי השנה הקרובה על הפשיעה החקלאית כמכת מדינה, להפנות משאבים ועוצמות גם בתקנים וגם בכספים - ואז נוריד את רף הפשיעה באופן מאוד משמעותי לכמה שנים. וכך, אחת לכמה שנים אתה רק צריך לחזור על אותו מהלך כדי לקבל את התוצאה הרצויה".

בינתיים עולם כמנהגו נוהג. בשקף זו הייתה הגניבה השנייה החודש, וגם הראשונה לא הייתה קטנה כלל – כ‑250 ק"ג ענבים נגנבו בה ועוד 50 ק"ג רימונים. השבוע נגנבו עגלות מרפת במושב גבים - וזו שגרה שאיתה מתמודדים החקלאים, שסבלו בשנים האחרונים גם מהצתות של חממות ושטחים חקלאיים. את הפתרונות כבר הציבו בשדולה החקלאית ובפורום המשפטי בפני קובעי המדיניות. עכשיו נשאר רק לקבל את ההחלטה שתניע מהלך למלחמה בפשיעה החקלאית, שעלולה בסוף - במיוחד באזורים הגובלים עם הרשות הפלשתינית – לעלות גם בחיי אדם.