תערוכה: "מארק שאגאל: חיי"

תערוכת ליטוגרפיות נדירות של האמן היהודי הנודע

קובי פינקלר , ט' בחשון תשע"ח

שמש צהובה
שמש צהובה
צילום: מארק שאגאל

תערוכה חדשה המציינת 130 שנה להולדתו של האמן היהודי הנודע, מארק שאגאל, בתערוכת ליטוגרפיות חדשה ויחידה מסוגה בארץ תפתח בשבוע הקרוב.

במסגרת התערוכה, יוצגו הדפסים נדירים בשחור-לבן ובצבע, בחלקם לראשונה בישראל. ההדפסים כולם מתוך האוסף הפרטי שבבעלות הגלריה. לראשונה במסגרת תערוכה אחת יוכל הקהל לראות הדפסי יצירות של מארק שאגאל מהסדרה התנכ"ית לצד יצירות המוקדשות לויטבסק, העיירה בה נולד ובה נרקמו זיכרונות ילדותו של האמן לצד יצירות שנוצרו כמחווה לפריז, העיר האהובה עליו אותה אימץ בחום.

בין העבודות הנדירות בתערוכה, שכוללת יותר מעשרים ליטוגרפיות מתקופות שונות, יוצגו:

"שמש צהובה" (1968); "Chloe Dressed And Caped By Cleariste (1961) וכן "הבופון" (1965), מונוטייפ נדירה וחתומה בידי האמן. מחיר הליטוגרפיות בתערוכה נע בין 6,000-130,000 דולר.

מארק שאגאל נולד ביולי 1887 למשפחה חסידית והתחנך בחדר המקומי בו למד עברית ותנ"ך. התכנים התרבותיים שספג מצאו את מקומם שנים לאחר מכן ביצירתו שמשובצת במוטיבים יהודיים. רבים מהאלמנטים הפנטסטיים והאלגוריים יצירתו הושפעה מהחיים בשטעטל היהודי בו גדל.

ביצירתו של שאגאל מתערבבים זה בזה החיים והפנטזיה. זה בנוסף לשימוש בצבעים עזים יצרו עבודות עוצמתיות ובלתי נשכחות. שאגאל מעולם לא ניסה להציג מציאות טהורה אלא ליצור אווירה ייחודית דרך עולם הדמיון.

אמברואזוולאר, ידידו של שאגאל וסוחר אמנות נודע, הזמין אותו ליצור בעבורו סצנות מתוך התנ"ך. שאגאל ניצל את ההזדמנות למסע לירושלים על מנת לגלות ולחוות את ארץ הקודש. בפברואר 1931 הגיע לישראל לראשונה לביקור שנמשך חודשיים. מאוחר יותר אמר לחבר: "בישראל נפתחו בפניי שערי התורה ודברים נוספים שהם חלק מהווייתי".

כששב מהביקור המטלטל יצר 105 גיליונות של תחריטים. מאוחר יותר יצר 12 חלונות מרהיבים שמייצגים את 12 שבטי ישראל. חלונות שאגאל הוצבו בשנת 1962 בבית הכנסת בבית החולים הדסה בעין כרם שבירושלים.

"התחדשות" הדימויים התנ"כיים היה קשור לתפיסתו של שאגאל את הדמויות. במשפחתו של שאגאל ובחינוך שקיבל, רגשות ואהבה היו חשובים מידע. הוא למד "לשרת את אלוהים בשמחה" ומכאן סיפורי המקרא היו בעבורו סיפור מרתק על ההיסטוריה המשפחתית שלו, לעתים עליזה ולעתים טראגית.

שאגאל עבד כמעט בכל מדיום אמנותי אפשרי כולל ציור, עבודות ויטראז', עיצוב תיאטרון ותלבושות, איורי ספרים, תחריטים וליטוגרפיות, אותן חוגגת התערוכה. את הליטוגרפיה גילה בתקופת העלייה המאסיבית לאמריקה. בסוף שנות הארבעים, בסדנה של האמן הגרפי אלברט קרמן בני יורק, הבחין לראשונה בתהליך ההדפסה על אבן. הניסוי הראשון שלו בהדפסים – קומפוזיציות יפות להפליט של סיפורי 'אלף לילה ולילה' – היו להצלחה.

עבודת המדפיס, שמציב דימויים על האבן, ואז כמו במעשה כישוף משכפל אותם, הקסימה את שאגאל. הוא תמיד ידע כיצד לייצר דימויים שהולמים בצופה באמצעות 'אווירה מלאת חיים' ובשימוש מועט בצבעים. הטכניקה של הדפסי צבע שימרה כל מה שהיה יקר ללבו: ביטוי של רעיון יצירתי וחושניות בהירה של צבעים.

בין רבי האמן של המאה ה-20', מארק שאגאל, לא היה היחיד שפנה לליטוגרפיות, אך היה בין המעטים ששלטו בסוגה זו באופן מושלם. שאגאל השתמש בטכניקת ההדפסה כדרך לביטוי עצמי שמספר על יחסו של האמן ליקום.

התערוכה תוצג בגלריית אלטמן ברחוב רוטשילד בתל אביב.