המאבק על השבת

מדינת ישראל היא מדינה יהודית, שחיים בה יהודים ולא-יהודים, שומרי שבת ושאינם שומרי שבת.

ד"ר עודד סושרד , י' בחשון תשע"ח

מרים נאור
מרים נאור
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

השופטת מרים נאור פסקה בפסק דינה האחרון כי העסקים בתל-אביב ימשיכו לפעול בשבת.

אין ספק כי פסיקה זו מהווה פגיעה בצביונה של השבת במרחב הציבורי, ומה שחמור לא פחות – פגיעה בפרנסתם של שומרי השבת.

בעל מרכול השומר שבת ואינו פותח את בית העסק שלו ביום הקדוש, עלול להפסיד נתח נכבד של לקוחות חילוניים, שיעדיפו לערוך את קניותיהם ביום החופשי במרכולים הפתוחים, והיזקקותם לשירותי המרכול שומר השבת תפחת.

ההיבט החברתי הזה, ביחד עם סוגיות חברתיות נוספות הכרוכות בקביעת אופיה של השבת, חלפו בוודאי בראשו של כב' השופט נועם סולברג, שהעלה על נס, בדעת המיעוט שנתן בפסק הדין, את השיקול החברתי כאבן בניין של הסכמה.

אך הסכמה כזו, זאת אנחנו יודעים, לא תגיע ממגדל השן של בית המשפט. הכרעות על צביונה של השבת צריכות להתקבל בכנסת, היא הריבון שנבחר בצורה דמוקרטית ע"י העם. שם יושבים נציגי הציבור מימין ומשמאל, חילוניים, דתיים וחרדים, ושם המקום לגבש את ההסכמות שיגבירו אחדות בעם.

כב' הנשיאה נאור אמרה שחיים משותפים אינם "הכל או לא כלום". כשרוצים הכל, עשויים להישאר עם לא-כלום. כשמבחינים בין העקרונות שלא ניתן לוותר עליהם לבין משאלות-לב, שאפשר לחיות עם העובדה שהן לא תתגשמנה בעת הזו, ניתן להגיע להישגים נאים.

כך גם בעניין ארץ ישראל: כולנו מכירים בקדושת ארץ ישראל ובזכותנו המוחלטת עליה, ועם זאת, למרות משאלות לבנו, רובנו מבינים שלא ניתן בעת הזו להחיל את החוק הישראלי בסמטאות שכם וג'נין, ולכן פרסם השר בנט את תוכנית ההרגעה, המסתפקת בהחלת החוק בשטחי סי בלבד, ומציעה אוטונומיה מוניציפאלית בשאר השטח – לא מתוך קדושת רעיון האוטונומיה, אלא מתוך הכרת המציאות.

כך גם לי ולחבריי, שהתחנכנו וחינכנו ברוח תורת ז'בוטינסקי, אין לנו ספק בזכותנו הטבעית למדינה יהודית בשתי גדות הירדן, זכות שאינה ניתנת לערעור. ויחד עם זאת, לצד הרמה האידיאית ישנה הרמה הפרקטית, והפרגמטיזם מחייב אותנו לוותר בעת הזו על תביעתנו לשליטה בעבר הירדן המזרחי.

ומארץ ישראל בחזרה לעניין השבת: מדינת ישראל היא מדינה יהודית, שחיים בה יהודים ולא-יהודים, שומרי שבת ושאינם שומרי שבת. כולנו היינו רוצים לראות את השבת שאנחנו אוהבים, אך כפי שאמרה הנשיאה נאור – "חיים משותפים אינם הכל או לא כלום". ייתכן שהפתרון הנכון מצוי בהסכמות פרופ' גביזון והרב מדן, לפיהן יופסק כליל המסחר בשבת תמורת אפשרות לתחבורה ציבורית מוגבלת, וייתכן שנקודת האיזון המתאימה נמצאת במקום קצת אחר. ייתכן גם שיום מנוחה נוסף בשבוע – יום ראשון – יאפשר להגיע להסכמות טובות יותר בנוגע לאופיה של השבת.

בכל מקרה, כפי שלימד אותנו פסק הדין, אם לא נשכיל לעשות זאת, אנחנו עלולים להישאר ללא כלום.

הכותב, ד"ר עודד סושרד, הוא יו"ר פורום 'מרחיבים שורות' במפלגת הבית היהודי