ביקור בכירי יש"ע במרכז רבין
ביקור בכירי יש"ע במרכז רביןצילום: חזקי ברוך

לקראת יום הזיכרון ה-22 לרצח רבין, נחשף סקר חדש המגלה תפנית ביחסי הציונות הדתית למרכז רבין.

רוב הציבור מעוניין או מוכן לבקר במרכז רבין. יותר מ-60% משוכנעים: התהליך שמובילה דליה רבין מול הציונות הדתית - חשוב מאוד.

המחקר הסטטיסטי החדש חושף נתונים מפתיעים בדבר יחסה העדכני של הציונות הדתית למרכז רבין והתהליך אותו מובילה דליה רבין בשנתיים האחרונות לפתיחת דף חדש ודיאלוג פתוח עם הציונות הדתית.

במוזיאון מספרים כי בשנתיים האחרונות ביקרו הנהלות רשתות החינוך בציונות הדתית בהן הנהלת החמ"ד וגופי ציונות דתית והתיישבות נוספים כמו מועצת יש"ע לצד שרים, חברי כנסת, עיתונאים רבים ועורכים בכירים מקרב אנשי התקשורת של הציונות הדתית.

הסקר נערך ע״י מכון 'מסקר' במדגם של 450 נשאלים מהאוכלוסייה הדתית-לאומית הכוללים חתכים המבוססים על שלל מאפייניה – דתית לאומית קלאסית, ליברלית ותורנית/חרד״לית וכי טעות הדגימה היא 4.4%.

על פי הסקר 80% תומכים בכך שבנם/בתם בגיל תיכון ישתתפו בסיור לימודי במוזיאון הישראלי במרכז רבין הכולל שיח עם הצוות החינוכי בנושא אלימות ודיאלוג בין חלקי החברה הישראלית. 63% אף היו תומכים בכך אילו בנם/בתם היו בגיל חטיבת ביניים.

בפילוח 80% מתומכי ביקור התלמידים בגיל התיכון עולה כי בין הצעירים - גילאי 16-20 נרשמת תמיכה של 97% ובגילאי 21-30 ישנה תמיכה של כ 82%. בפילוח הנשאלים לפי השקפות עולה כי אף בקרב בעלי ההשקפה התורנית-חרד״לית ישנה תמיכה של כ 63% בביקור בנם/בתם בגיל התיכון במרכז רבין.

עוד עולה כי 60% מהציבור הדתי לאומי מעוניין או מוכן לבקר במרכז רבין (34% מעונין-מעוניין מאוד ו- 26% מוכנים לבקר) כאשר רק 28% אינם מעוניינים. בקרב הצעירים בגילאי 16-20 המוכנות גבוהה אף יותר כאשר 82% מעוניינים או מוכנים לבקר במרכז כשמנגד בגילאי 31-50 נרשמה המוכנות הנמוכה ביותר כאשר רק כ 53% מעוניינים או מוכנים לבקר.

הסקר מגלה עוד כי 56% סבורים כי רצוי - רצוי מאוד שמבוגרים יבקרו במרכז רבין והמוזיאון הישראלי בו לעומת 8% בלבד המתנגדים לכך. בנוסף 52% סבורים כי רצוי-רצוי מאוד שבני נוער בביקור פרטי/משפחתי יבקרו במרכז לעומת 19% הסבורים כי לא רצוי-לא רצוי כלל.

בנוסף 60% חושבים כי התהליך שדליה רבין מובילה מול הציונות הדתית הוא תהליך חשוב לעומת 17% שסבורים כי הוא מיותר, 41% סבורים כי התהליך אמיתי לעומת 23% שחושבים שהוא מזויף, 46% סבורים כי הוא תורם לעומת 25% שחושבים כי הוא לא ו44% סבורים כי התהליך משמעותי לעומת 21% שציינו הוא מבוטל.

עורכי הסקר מציינים כי "בפילוח השאלות כולן נרשמת מוכנות גבוהה יותר בקרב הגילאים 16-30 אשר רובם לא נולדו או היו ילדים קטנים בעת הרצח. לעומת זאת בקרב גילאי 31-50 אשר רובם היו בגילאי תיכון או העשרים המוקדמות לחייהם נרשמת מוכנות לביקור במוזיאון או לביקור בנם/בתם בתיכון מטעם בית הספר אך באחוזים נמוכים יותר. כמו כן בפילוח לפי מגזרים נרשמת מוכנות גבוהה יותר בקרב הציונות הדתית הקלאסית והליברלית לעומת הציונות הדתית התורנית - חרד״לית".

דליה רבין, ראש מרכז יצחק רבין, מתייחסת לסקר ואומרת: ״נתוני הסקר בהחלט מעודדים אותי. 22 שנים אחרי רצח ראש הממשלה, המחקר החשוב הזה מעיד באופן ברור על כך שהציונות הדתית נענתה לקריאתנו לבוא ולדבר איתנו, ורוצה לשתף פעולה עם פתיחת הדלת לשיח חדש, אחר, פתוח, כאן במרכז רבין".

"אני מקווה שהשינוי התודעתי המאוד משמעותי, הסרת המחיצות, הרצון לנהל דיאלוג, שיח אחר, לא אלים, בחברה הישראלית יוביל גם למעשים בפועל. אנחנו רוצים לראות כאן במרכז רבין את תלמידי בתי הספר הממלכתיים דתיים מספרים יחד איתנו- כל אחד בדרכו- את הסיפור הציוני של מדינת ישראל וחושבים איך בונים במשותף חברה טובה יותר, פתוחה, מכילה, שמקיאה מתוכה שיח אלים ומסית״

ד”ר עדו ליברמן ממכון מסקר סיכם ואמר כי "ממצאים אלה מבטאים שינוי מגמה משמעותי ביחס של הציונות הדתית להיבטים כאלה ואחרים של אתרים וטקסים שנועדו לשמר את זכרונו ומורשתו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל".

"בעוד שבעשרים השנים הראשונות לרצח, התחושה הרווחת בציונות הדתית הייתה של התרחקות, ואף יותר מכך, מכל סממן של 'מורשת רבין' אשר זוהתה מיידית עם תחושת דחייה ותיוג של הציונות הדתית בכללותה כאשמה מוסרית ברצח, בשנתיים האחרונות חלה תפנית משמעותית ודי מהירה שבאה לידי ביטוי במוכנות מסוימת, לא מלאה עדיין, להיות שותפים באיחוי הקרע או לפחות בהיחשפות לאירועים ואתרים הקשורים במורשת רבין ובהעלאת זיכרונו אף כשהם מובלים ומתקיימים ע"י אנשי מחנה רבין ובני משפחתו".