"זועבי מזינה שיח אנטישמי נגד ישראל"

הכנסת מקיימת היום יום דיונים משותף עם נציגים מהפרלמנט האירופי. יו"ר המשלחת הפתיע במתקפה על ח"כ חנין זועבי.

ערוץ 7 , י"א בחשון תשע"ח

חברי שתי המשלחות
חברי שתי המשלחות
צילום: דוברות הכנסת – יצחק הררי

בכנסת מתקיים היום (שלישי) יום דיונים משותף עם נציגים מהפרלמנט האירופי הנמצאים בביקור בארץ.

ביום העיון משתתפים שמונה מחברי הפרלמנט האירופי ונציגים רבים מהצוותים המקצועיים של הפרלמנט. זהו המפגש ה-43 שמתקיים בין נציגי הכנסת לנציגי הפרלמנט האירופי.

יו"ר המשלחת מטעם הפרלמנט האירופי, פולביו מרטוצ'לו, ציין כי גם היום, 70 שנה לאחר הקמתה של מדינת ישראל, יהודים עדיין סובלים מגילויי אנטישמיות ברחבי העולם. "רק בשבוע החולף יהודים לא יכלו להניף את הדגל הישראלי ולשמוע את ההמנון בזמן ששיחקו בתחרות עולמית".

מרטוצ'לו התייחס לח"כ חנין זועבי ואמר כי היא מזינה את השיח האנטישמי כנגד ישראל. לדבריו, "זועבי אומרת דברים לא נכונים המנותקים מהמציאות, פוגעת בישראל ופוגעת אף בעצמה. שערורייתי בעיני שחברת הכנסת מזינה את השנאה נגד המדינה אותה היא מייצגת כפרלמנטרית". הוא סיים ואמר כי הזמן אוזל ועל נבחרי הציבור מוטלת החובה להשתמש בכלים הדיפלומטיים במאבק להצלחת הדמוקרטיה והשלום על כל סוגי האלימות ומעשים לא דמוקרטיים. "אנו חייבים זאת לאזרחינו".

יו"ר הכנסת, ח"כ יולי (יואל) אדלשטיין אמר כי יש חשיבות גדולה ליחסים בין ישראל לפרלמנט האירופי. "בשנים האחרונות הפיגועים, דבר שלפני כמה שנים נשמע זר לרבים באירופה, מוכר כעת לכולם ומביא לשיתוף במלחמה נגד הטרור".

יו"ר הכנסת התייחס לשאלות חברי הפרלמנט ואמר כי הוא מותקף פעמים רבות בשל הצעות החוק בטענה שהן פוגעניות. מדובר על הצעות חוק שלעולם לא יעברו בכנסת, ובמקרים רבים אפילו לא הונחו על שולחן הכנסת. בהתייחס להצעת החוק "ירושלים רבתי" אמר כי כאמור, מדובר על הצעת חוק שעדיין לא נידונה בכנסת. לגופה של הצעה אמר כי היא לא תשנה דבר מהותי היות וירושלים תישאר בריבונות ישראלית בכל הסכם שיהיה. ההצעה צפויה להביא לשיפור השירות לתושב ולחיזוק עיריית ירושלים והרשויות בעוטף ירושלים.

יו"ר המשלחת מטעם הכנסת, ח"כ יעקב פרי אמר כי הדיונים ומערכת היחסים בין הגופים היא מסורת ארוכת שנים שאנו רואים בה חשיבות רבה כבמה לשיח בין פרלמנטרי בין ידידים. ח"כ פרי ביקש להודות לנשיא הפרלמנט האירופי לשעבר, מרטין שולץ על קריאתו בשנה שעברה להשבת רכוש יהודי שנבזז בשואה והעלאת המודעות לנושא זה. ישראל. ח"כ פרי ביקש להודות לחברי הפרלמנט על אימוץ ההחלטה הקוראת למדינות החברות באיחוד ולמוסדותיו לאמץ את ההגדרה של האנטישמיות כפי שהיא נוסחה על ידי כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה (IHRA).

ח"כ יעקב פרי אמר כי המעורבת של האירנים באזור הצפון גוברת והפכה לאינטנסיבית. למרות פניות חוזרות של ישראל לסיוע בינלאומי בהורדת הפעילות האירנית הפניות לא נענו. עוד הדגיש כי מדינת ישראל מתנגדת להסכם של האיחוד וארה"ב עם אירן "זהו הסכם גרוע". ח"כ פרי הוסיף ואמר כי איראן מממנת את הטרור ואנחנו חושבים שצריך מדיניות נחושה יותר גם על ידי האיחוד בנושא האיראני.

ח"כ אלי אלאלוף העביר ביקורת על חברי הכנסת מהרשימה המשותפת. "הדברים שהם אומרים בעולם מתפרשים כאילו המדינה גזענית וכאילו המדינה לא נותנת את השירות באופן שווה לכלל האזרחים. זה לא נכון! המדינה היא של כלל תושביה, אבל אסור לשכוח שהיא נוסדה כדי להיות בית לעם היהודי. אין גזענות ובוודאי שלא אפרטהייד". ח"כ אלאלוף אמר לחברי הפרלמנט כי תפקידם לספר מה הם רואים, לעצור את הביקורת הנובעת מבורות ואמר כי לדעתו לאירופה אין יכולת השפעה בשלב זה על קידום פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני.

ח"כ זוהיר בהלול ביקש לחלוק על הדברים אותם אמר ח"כ אלאלוף ואמר כי יש חשיבות גדולה במעורבות אירופית ביישוב הסכסוך באמצעות קשב לצרכים של הצדדים. הוא הוסיף ואמר כי באופן כללי אירופה מוטה לצד החלש, והיות וישראל היא חזקה ומובילה אך טבעי שיש רצון לשמור על זכויות החלש. "אחרי 50 שנה הגיע הזמן לסיים את הכיבוש, לצאת מהשטחים ולהעניק לפלסטינאים את חירותם. הוויתור של הפלסטינאים לקבל את תכנית החלוקה לא מבטל את זכותם לעולמים". הוא סיים ואמר, "הכנסת והממשלה הימנית מקדמות בבניין הזה חוקים אנטי דמוקרטים שמרחיקים את הפתרון, חוקים שמאפשרים הנצחת הכיבוש וקיומם של ההתנחלויות".

ח"כ יעקב פרי אמר בתגובה, "המדינה ניסתה 30 שנה להגיע להסדר עם הפלסטינאים. אי אפשר להאשים את מדינת ישראל בחוסר רצון להגיע להסדר. נכון, בעשור האחרון לא היו בישראל ממשלות שתהליך השלום היה בסדר עדיפות גבוה".

חברי הפרלמנט האירופאי התייחסו לכמה נושאים; Ms. Martina Michels (גרמניה) אמרה כי בארצה קיימת התמודדות עם תופעות אנטישמיות ועם כניסתם של אנטישמים לעמדות מפתח אך אין להסיק מכך על המדיניות הכללית. אנחנו לא פועלים כנגד מדינת ישראל וחשוב להבהיר זאת. היא הוסיפה ואמרה כי לא ייתכן להעמיד את הזכות לקיומה לשאלה. בסיום דבריה בקשה לשמוע על החקיקה ביחס לעמותות ולארגוני הסיוע. Mr. Miltiadis Kyrkos (יוון) ביקש להדגיש כי חברי המשלחת הגיעו כחברים. הוא ביקש להביע הערכה על שיתופי הפעולה בתחומי האנרגיה עם יוון וקפריסין ואמר כי הוא מקווה שהטורקים יצטרפו למו"מ עם שאר מדינות הים התיכון. Ms. Iveta Grigule-Peterse (לטביה) אמרה כי כאחת שבאה ממדינה קטנה המוקפת גם היא בשכנים לא ידידותיים היא מתרשמת לראות איך ישראל, מדינה כל כך קטנה מצליחה לשרוד בסביבה כזו. היא הביעה את תמיכתה בישראל ובקשה לשמוע על שמירת הביטחון במצב פוליטי מורכב. Mr. Bastiaan Belder (הולנד) אמר כי האיחוד האירופי מתנגד לאיומים החוזרים על קיומה של מדינת ישראל. הוא הוסיף והדגיש כי עבורו זו שאלה אתית, איך אפשר להתנהל מול מדינה המכחישה את ההיסטוריה והזכויות של מדינה אחרת. בהסכם הגרעין עם איראן שכחנו והנחנו לשנים של רמאות של האירנים.

בדיונים השתתפו גם; ח"כ קארין אלהרר, ח"כ נורית קורן וח"כ איילת נחמיאס ורבין שדיברו על העברת כספים הומניטריים לטרור, ח"כ יוסי יונה שדיבר על רב תרבותיות במדינת ישראל, ח"כ ישראל אייכלר וח"כ עופר שלח שפרס בפני המשלחת את המצב הביטחוני גיאופוליטי המתרחש באזור מפריצתו של האביב הערבי.