פסק הדין שיציל את חוק ההסדרה?

בג"ץ פרסם את נימוקי פסילת מתווה עמונה, מהם עולה כי למרות התוצאה הסופית הקשה פסק הדין כולל קביעות רבות לטובת ההתיישבות ביו"ש.

שלמה פיוטרקובסקי , י"ג בחשון תשע"ח

קביעות לטובת ההתיישבות. השופט סלים ג'ובראן
קביעות לטובת ההתיישבות. השופט סלים ג'ובראן
צילום: Hadas Parush/FLASH90

שורה של קביעות משפטיות עקרוניות המופיעות בנימוקי פסק דינו של בית המשפט בעתירה נגד מתווה עמונה עשויות לשמש בעתיד לטובת ההתיישבות היהודית ביו"ש.

נימוקי דעת הרוב בפסק הדין, אשר תמכו בביטול המתווה, פורסמו היום (חמישי) לראשונה בכאן ב', לאחר שבזמן אמת פורסם פסק הדין בקצרה, ללא נימוקים, עקב דחיפות הזמנים.

הנימוקים, שנחתמו לפני יומיים, נכתבו על ידי המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, סלים ג'ובראן, ובאופן מפתיע, למרות התוצאה הקשה, הם מכילים שורה ארוכה של קביעות לטובתה של ההתיישבות היהודית ביו"ש.

הקביעה המשמעותית הראשונה המופיעה בפסק הדין, היא שהמפקד הצבאי ביו"ש מוסמך לעשות שימוש בנכסי נפקדים לטובת האוכלוסייה היהודית ביו"ש.

באופן תקדימי, ובניגוד לתפיסה הרווחת הן במשרד המשפטים והן בארגוני השמאל, השופט ג'ובראן קובע כי נטילת זכות שימוש בקרקע פלסטינית פרטית, ללא נטילת הבעלות, ותוך תשלום עבור זכות השימוש, איננה אסורה על פי תקנה 46 לתקנות האג.

בהקשר זה חשוב לציין כי שני האלמנטים הללו, נטילת זכות שימוש בלי להפקיע את הבעלות ותשלום עבור זכות השימוש הזו, הם מרכיבים חשובים בחוק ההסדרה, אשר נמצא בימים אלו על שולחנו של בג"ץ במסגרת שתי עתירות שהוגשו לבית המשפט.

עוד קבע ג'ובראן, בניגוד לעמדת ארגוני השמאל הקיצוני, כי המפקד הצבאי ביו"ש רשאי לחוקק חוקים לטובת האוכלוסייה הישראלית מטעמים הומניטריים, וכי זכות זו כלולה בסמכויות שישנן בידי המפקד הצבאי.

ג'ובראן הוסיף וקבע, כי ניתן להשתמש בקרקע שנתפסה בצו כזה גם לשימושים שאינם רצויים לבעליה החוקיים, כל עוד הם מקבלים פיצוי הולם.

הסיבות לביטול המתווה בסופו של דבר, על פי פסק הדין, היו הדרך שבה בוצע ההליך, תוך פגיעה בזכות הטיעון של התושבים הפלסטינים שהתנגדו להליך, וכן חוסר המידתיות שבהפקעה לעומת התועלת שעשויה היתה לצמוח ממנה.

כזכור סבר השופט הנדל, בדעת מיעוט, כי פגמים אלו אינם חמורים דיים על מנת לפסול את מתווה עמונה, אך הוא נותר יחיד מול שני חבריו להרכב.