בכירה פמיניסטית: "רק 21" אבות התאבדו

משרד הבריאות פרסם נתונים לגבי תופעת ההתאבדויות של אבות גרושים. ד"ר דפנה הקר נזעקה להמעיט מחשיבות התופעה. דעה.

גיל רונן , ט"ו בחשון תשע"ח

ד"ר דפנה הקר
ד"ר דפנה הקר
צילום: באדיבות אוני' ת"א

משרד הבריאות פרסם בימים האחרונים את דו"ח האובדנות השנתי שלו, שכלל הפעם נתונים מפולחים לגבי תופעת ההתאבדויות של אבות גרושים.

מהנתונים עולה כי שיעור ההתאבדות בקרב גברים גרושים בגיל 44-25 היה גבוה פי 7.6 מהשיעור בקרב גברים נשואים.

ד"ר דפנה הקר מהחוג למגדר באוניברסיטת ת"א, אחת הדוברות הבולטות של הפמיניזם הרדיקלי באקדמיה הישראלית, נזעקה מייד להמעיט מחשיבות התופעה ואף ולהכחיש שמדובר בתופעה כלל.

הקר טענה בפיסבוק: "אבות נשואים עם ילדים קטינים מתאבדים במספרים כפולים מאבות גרושים – אז אולי הבעיה היא בכלל במוסד הנישואים".

מכיוון שאנו מניחים שלאישה עם תואר דוקטור יש ידע מינימלי לפחות בחשבון וסטטיסטיקה, הרי שנראה שיש פה ניסיון הטעייה מכוון. כל תלמיד תיכון אמור להבין שההשוואה הנכונה היא בין השיעור היחסי של המתאבדים בכל אוכלוסייה, ולא בין המספרים המוחלטים. נכון שהתאבדו יותר נשואים מגרושים, אבל מלכתחילה יש הרבה יותר נשואים מגרושים, ולכן ההשוואה בין המספרים המוחלטים נועדה רק לבלבל. כאמור, באופן יחסי, שיעור האובדנות של גברים גרושים עד גיל 45 גבוה כמעט פי 8 מזה של הנשואים.

מתוך דו"ח משרד הבריאות
צילום מסך

הקר גם יצאה בקריאה נרגשת לתומכיה, לסייע לה במאבק נגד הטענה שהושמעה ע"י כמה פעילים בתנועת האבות, לפיה כ-200 אבות גרושים מתאבדים מדי שנה. וכך כתבה: "בשנים 2010-2014, בכל שנה התאבדו בממוצע 21 אבות גרושים לילדים קטינים – לא 200, אלא עשירית מזה! עשירית!!! ועם ה'נתון' הזה הם פנו לכנסת, לתקשורת, לאו"ם, ולבתי משפט בארה"ב.... שקרנים! ... השקר הזה מסתובב כאן מאז 2008 – אי אפשר היה להרוג אותו אז? כמה נזק הוא כבר גרם? נמאס מפייק ניוז בדיני משפחות!!!"

קראנו ושאלנו את עצמנו: "רק 21"? אם היינו אומרים ש"רק" 12 נשים נרצחות מדי שנה במסגרת סכסוכים רומנטיים, האם הדבר היה עובר בשקט, או שהיו אומרים לנו שכל נפש היא עולם ומלואו? ומה לגבי כל בני משפחתם של המתאבדים? מה לגבי הילדים שנותרו יתומים? גם הם "רק"?

בובה תלויה מגשר: מחאת הגרושים
צילום: פרטי

חוץ מזה, למה נתפסה ד"ר הקר דווקא למספר האבות לילדים קטינים? האם התאבדות של גרוש שילדיו בגירים לא מעידה אף היא על מצוקת הגרושים? האם חלק מהמתאבדים שילדיהם בגירים לא נותקו מילדיהם כשהיו קטינים? האם הקשר שנותק בעבר, לא נשאר פגוע גם אחר כך? האם בהכרח אין קשר בין רדיפתם של האבות בידי מוסדות כמו ההוצאה לפועל, שיכולה להימשך גם עשרות שנים, לבין התאבדותם?

כ-60 התאבדויות בשנה, לא כולל הפרודים

נציין כי הגב' שושי הרץ, מנהלת התכנית הלאומית למניעת התאבדות במשרד הבריאות, אמרה בכנסת – בדיון שנערך בחודש מארס בוועדה בראשות ח"כ מיקי זוהר – כי כ-60 גברים גרושים מתאבדים מדי שנה וכי "מתוך הגברים, קבוצת הסיכון הגדולה ביותר היא קבוצת האבות הגרושים". היא הוסיפה כי חלק מהמתאבדים עושים זאת כשהם עדיין פרודים, ולכן לא נספרים כגרושים.

ברור לנו מדוע לדפנה הקר וחברותיה בשמאל הקיצוני הפמיניסטי (רפרפו בעמוד הפייסבוק שלה בכדי להתרשם מנטיותיה הפוליטיות) כל כך חשוב להכחיש את שיעור ההתאבדות הגבוה בקרב אבות גרושים. לפמיניסטיות הרדיקליות חשוב שהציבור יהיה מודע רק למספר הנשים שנרצחות מדי שנה במסגרת סכסוכים עם בני זוג – מספר שהן מנפחות ומפמפמות בלי בושה, ועושות בו שימוש להחמרת היחס של המערכות כלפי כלל הגברים, במה שנראה כענישה קולקטיבית.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.