אוניברסיטת בר אילן נגד חוק הלאום

מרכז רקמן של האוניברסיטה הדתית דרש מח"כים לפעול נגד חוק הלאום וחוק המשפט העברי, "משום חשש לפגיעה במעמדן של נשים".

גיל רונן , י"ט בחשון תשע"ח

רות הלפרין קדרי, יו"ר מרכז רקמן
רות הלפרין קדרי, יו"ר מרכז רקמן
צילום: דוברות אוני' בר-אילן

עשרה ארגוני נשים דרשו מח"כים לפעול נגד אישורם של חוק הלאום וחוק המשפט העברי, משום שהם עלולים לפגוע במעמדן של נשים, לדבריהם.

בין הארגונים נמצא מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, הפועל במסגרת אוניברסיטת בר אילן הדתית-לאומית בהגדרתה, ונחשב למייצג עמדות דתיות-פמיניסטיות.

בדיווח באתר "הארץ" נמסר כי הארגונים "חוששים שתחת הכותרת של חיזוק מאפייניה היהודיים של המדינה, יתחזק מעמדו של הדין הדתי", המפלה נשים לרעה, לדבריהן.

"בימים אלו מקודמות בכנסת מספר יוזמות חקיקה הפוגעות בזכות לשוויון... על ידי הענקת מעמד חסר תקדים לדין הדתי בישראל", כתבו הארגונים, "העצמת כוחו להשפיע על מעמדן של אוכלוסיות רבות והרחבה באופן ניכר של סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים". מלבד מרכז רקמן, הארגונים כוללים את שדולת הנשים בישראל ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית (שניהם מיסודה של הקרן החדשה לישראל), כמו גם ויצ"ו.

הארגונים טענו כי הגרסה הנוכחית של הצעת חוק הלאום "מעגנת את כל האלמנטים היהודיים של המדינה אך אינה מבטיחה שוויון זכויות לקבוצות מיעוט, כמו גם לנשים".

מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים, אמרה כי "עיגון המשפט העברי כמקור להכרעה משפטית מעלה חשש כבד לזכויותיהן של נשים דתיות וחילוניות, יהודיות ושאינן יהודיות. קביעתו בחוק יסוד היא בעלת משמעויות חוקתיות מדאיגות מאוד, שסותרות את מגילת העצמאות".

נציין כי בזכות המשפט העברי זכאיות נשים לכתובה ומזונות אישה, וחזקה אוטומטית על ילדים עד גיל שש בגירושין. בנוסף, הן אינן מחויבות במזונות ילדיהן. לפי נתוני בתי הדין, ישנם לא פחות מסורבי גט ממסורבות. ואולם, למספר קטן של מסורבים מתירים להינשא שוב.

נוסיף שארגוני הנשים של השמאל תמיד עוטפים את עמדותיהם השמאליות בתירוצים הקשורים איכשהו כביכול בזכויות נשים.

תגובת מרכז רקמן:

מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר אילן, חרת על דגלו את קידום זכויות הנשים בדיני משפחה. במשך כל שנות פעילות המרכז הוא קידם חקיקה ופעילויות שהובילו למהפכה של ממש בכל הנוגע לזכויות נשים, שהופלו ועדיין מופלות על ידי הדין הדתי.

חוק הלאום המוצע כעת עתיד להפר את האיזון העדין שבין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית, כאשר אחת ההשלכות הקשות שלו עלולה להיות העמקת האפלייה נגד נשים וקיבועה בחוק יסוד.

פנייה לדין הדתי, כברירת מחדל בהיעדר מוצא אחר, מעלה חשש שזכויותיהן של הנשים באשר הן במדינת ישראל ייפגעו פגיעה אנושה, ואת זאת אנו מבקשים למנוע.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.