מתנגדים לחוק ההדחה? ומה קורה בעולם?

מחקר חדש שבחן את המתרחש בעולם הדמוקרטי גילה שחוק ההדחה הישראלי עומד בהחלט בסטנדרטים המערביים. לתשומת לב התוקפים משמאל.

שמעון כהן , י"ח בחשון תשע"ח

היה עובר במדינה אחרת?
היה עובר במדינה אחרת?
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

לא חדש בדמוקרטיה. קלנר

לא מעט ביקורת הוטחה במערכת הפוליטית בחוק ההדחה שאושר בכנסת לפני למעלה משנה. כזכור החוק מאפשר את הדחתו של חבר כנסת שיואשם בהסתה לגזענות או תמיכה במאבק נגד מדינת ישראל.

מחקר חדש בחן את המקובל במדינות ה-OECD ומסתבר שישראל לא לבד והזועקים לפגיעה בדמוקרטיה כדאי להם שיבדקו מה קורה סביבם.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אריאל קלנר, יו"ר 'חזון לאומי', הגוף שעומד מאחורי המחקר יחד עם המכון לאסטרטגיה ציונית, על התוצאות והתובנות שעלו ממנו.

מחקר משווה חדש בנושא פסילת מפלגות והדחת חברי כנסת, קובע כי חוק 'ההדחה' שאושר בכנסת הוא לגיטימי וסביר ואין מציאות שבה אין הגבלה על הזכות לבחור ולהיבחר.

המחקר בחן את הנעשה במדינות בעלות אופי ומשטר דומה למדינת ישראל - מדינות לאום דמוקרטיות. החוקרים בחנו את הטלת מגבלות על מפלגות וחברי פרלמנט בקרב 12 מדינות דמוקרטיות החברות ב-OECD בדומה למדינת ישראל. קלנר מספר כי ממצאי המחקר מראים בבירור כי אף לא מדינה אחת, אפשרה לאזרחיה את מלוא הזכות לבחור ולהיבחר ללא הגבלות בפועל. 6 מבין 12 המדינות הנבדקות מטילות הגבלות על רישום מפלגות. 9 מבין 12 המדינות מאפשרות השעיה או הוצאה של מפלגה מחוץ לחוק. 5 מתוך 12 המדינות אף מאפשרות את השעייתו או הדחתו של חבר פרלמנט, שלא כחלק מהליך פלילי ועוד.

אך עוד קודם לפרטים הטכניים הללו מקדים קלנר ומדגיש: "אנחנו בשנה השבעים למדינה ומאה שנה להצהרת בלפור שביקשה להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, המדינה שהוכרז עליה היא מדינה יהודית, וצריך לזכור שקודם כל אנחנו מדינה יהודית ורק אחר כך אנחנו רוצים לקיים משטר דמוקרטי. חשוב שלא לבלבל בין הדברים וחובה על כל מי שמשרת במדינה להיאבק מול השואפים להשתמש בכלים שהמדינה מאפשרת להם כדי להרוס ולהחריב אותה כמדינה יהודית".

כשהוא נכנס לפרטי התובנות והנתונים שהעלה המחקר הוא אומר: שאמנם פסילת מפלגות ומועמדים מלכהן בפרלמנט היא מהלך בעייתי ברמה מסוימת, שכן כי כל ציבור ראוי לייצוג ויש חשש ממדרון חלקלק, אך עם זאת "יש למדינה הזו מהות של מדינה יהודית לעם היהודי. לא מדובר בלא מדינה אנרכית או קוסמופוליטית לכל אזרחיה. לכן מי שבא לקעקע את היסודות האלה ועומד בתנאים מאוד ברורים של פגיעה במדינה היהודית, ובנוסף מדובר ברוב של שלושת רבעי כנסת, אז זו מידתיות סבירה שגם מקובלת במדינות אחרות".

על התקדימים במדינות אחרות הוא מציין מספר דוגמאות: בארה"ב – לשני בתי הקונגרס יש סמכות להדיח חברים שחרגו מכללים מסוימים ברוב של שני שליש. בצרפת יש לנשיא אפשרות להוציא מחוץ לחוק מילציות או למנוע התמודדות של מפלגות בבחירות לפרלמנט על פי שיקוליו. "אין מדינה שבה הדברים הללו לא קיימים", הוא קובע ואומר: "לא יתכן שמדינה היהודית שהוקמה אחרי קשיים כל כך עצומים תיתן למי שעוין אותה מבפנים פתחון פה ללא הגבלה. אנחנו לא מדברים על ביקורת שהיא חלק מנשמת אפה של הדמוקרטיה אלא על מקרים קיצוניים".

קלנר נשאל אם לא די בקיומה של ועדת הבחירות המרכזית שבידיה סמכויות לפסילת מתמודדים, סמכויות שאמנם צריכות לצלוח את מבחן בג"ץ, אך הסמכויות לכאורה קיימות. על כך הוא משיב ואומר: "אחת הבעיות הגדולות היא הנושא של בג"ץ. בית המשפט העליון לוקח לעצמו סמכויות וחודר לתחומים שהם מחוץ לכל תחום שהוא. חנין זועבי ובשארה אושרו להתמודד אחרי שוועדת הבחירות פסלה אותם, לכן הכנסת יוצרת אופציה נוספת להדחת חבר מכהן".

ומה יקרה אם בג"ץ יתערב ויפסול את פסילת חברי הכנסת על ידי שני שליש מחברי הכנסת כפי שקובע החוק החדש? קלנר אומר "לא אפול מהכיסא אם זה יקרה. הנושא של העמדת בית המשפט במקומו כרשות נוספת בין הרשויות ולא כרשות-על היא דבר נצרך ביותר. אם בית המשפט העליון ייכנס גם למציאות הזו של פסילת ח"כ בידי 90 ח"כים הוא למצב שבו הכנסת תיקח לעצמה את סמכויותיה חזרה".

לטעמו ולהערכתו "התפיסה וההבנה בציבור של מה בג"ץ עושה בדמוקרטיה הולכת ועולה. המציאות שבג"ץ מציג את עצמו כמגן הדמוקרטיה כשהוא משתמש בדמוקרטיה כדי למנוע מהדמוקרטיה להתקיים על ידי הגבלת נבחרי הציבור, כל פסיקה כזו מביאה ליותר ויותר תסיסה. השאלה היא כמה האליטה הבג"צית מנותקת וחיה בבועה משלה, אבל יתכן והיא גם קשובה ומבינה את הלכי הרוח של הציבור ותבין שיש מקומות שבהם אין לה מה להתערב".