ההארווי ויינשטיינים של תל אביב

המייל הגס של הבמאי המצליח יורם ז"ק מעלה את התהייה: עד מתי נסכים שאנשים שמבזים את ערכי המוסר שלנו יטיפו לנו מוסר?

גיל רונן , י"ח בחשון תשע"ח

האח הגדול
האח הגדול
צילום: פלאש 90

סערה במיני-הוליווד של מדינת ישראל: הבוקר חשפה העתונאית הדס שטייף מייל ששלח יורם ז"ק, במאי "האח הגדול" ותוכניות טלוויזיה מצליחות אחרות, לעובדי "קשת", לפני כשבע שנים. המייל הכיל תיאורים גסים והופנה אל "בנות קשת המפתות, עובדות מאקו הממזריות" ועוד.

ז"ק כבר הסתבך בעבר בגלל אמירה גסה שלו ששודרה בטעות בשידור חי במסגרת "האח הגדול". כעת מתברר שזו לא היתה מעידה חד פעמית. כללית, ניתן לראות כאן משהו שמזכיר את התמונה שנחשפת בימים אלה בהוליווד שמעבר לים: פה, כמו שם, ישנם אנשים בעמדות כוח בעולם הבידור, שמנצלים את העמדה הזו במישור אחר, לא ראוי.

ויינשטיין היה, לאורך השנים, מלך הוליווד, וגם ידיד אישי ותורם בכיר של ברק אובמה והילרי קלינטון. אותה הילרי שבנתה על כך שמיליוני נשים יבחרו בה, רק משום שהיא אישה, שנלחמת כביכול על זכויות נשים. אותה הילארי שכינתה את תומכי טראמפ "שונאי נשים" ו"סקסיסטים". אותה הוליווד שמייצרת סרטים וקמפיינים פמיניסטיים למכביר. והנה, מתברר שווינשטיין עצמו מתייחס לנשים כמו לזבל. לא פלא שהשמרנים מנופפים בסקנדל מול פניהם הנכלמות של הדמוקרטים.

הוליווד שלנו

אותו הדבר כאן, אצלנו. ההוליווד שלנו – קשת, רשת, תעשיית הקולנוע, עולם הפרסום, העתונאיות הפמיניסטיות – כל אלה קודחים לנו בראש מבוקר עד ערב, מעריסה ועד קבר, את מסרי התקינות הפוליטית והפמיניזם הרדיקלי. כל יום, כל היום, מדברים שם רק על "גזענות" ו"הומופוביה", ובעיקר על "הטרדות מיניות" ו"הדרת נשים". קמפיין טוויטר רודף קמפיין פייסבוק. יום האישה הופך לחודש האישה, ואו-טו-טו כבר מגיע יום המאבק באלימות נגד נשים.

ממרומי המגדלים התל אביביים שלהם, אנשי התקשורת והבידור יורים עלינו בקשת אינסופית את ההאשמות המוכרות, לפיהן הדתיים מתייחסים בצורה לא ראויה לנשים שלהם. כי את הנשים הדתיות לא מלמדים שהן חייבות להתחרות בגברים בכל תחום אפשרי, ולהוכיח בכל רגע שהן לא פחות גברים מהן. כי אצל הדתיים, הקמת בית היא ערך עליון, וסביבו מתכננים את העבודה והפרנסה. כי אצל הדתיים, לא מחנכים לחכות עד גיל 40 בכדי להוליד ילדים. כי אצל הדתיים, עולמה של האישה נתפס כעולם שונה מעולמם של הגברים.

ובינתיים, המטיפים עצמם מורחים על המגדלים שלהם תמונות של דוגמניות ודוגמנים שלבושים רק טיפה יותר מהפסלים של יוון ורומי. ז"ק מביים תוכנית שבה נראים לעיתים גברים ונשים במיטה, בשידור חי, לעיני רבבות ילדים, כשרק שמיכה מפרידה בינם לבין פורנוגרפיה גמורה. כבר מזמן אין מילים שאסור לומר כשילדים צופים.

תקינות זה בשביל מזגנים

בכלי תקשורת דתי, מייל כמו זה של ז"ק מעולם לא היה נשלח. ואם היה נשלח, הרי שהשולח היה נבעט לביתו באותה מהירות שבה שוגר המייל לנמעניו. ובעצם, הוא היה אורז את חפציו בקופסה והולך לבד, עוד לפני שמישהו היה אומר לו משהו. ועדיין, הערוצים הללו מטיפים לאחרים מוסר. איזו צביעות! האם תיתכן בכלל צביעות גדולה יותר?

וצריך גם לומר כמה מילים על הנשים. אותן הנשים שמדווחות כעת לכולנו על הנורמות המוסריות הירודות באולפני הטלוויזיה, משתתפות בחגיגה הזו לאורך כל השנים. מדוע נזכרה שטייף דווקא עכשיו במייל ההוא? כי עכשיו זה באופנה, ומוציאים את הכל החוצה? טוב מאוד. בואו נדבר גם על הנורמות של הנשים במקומות האלה. נשים שלא רוצות לחיות באווירה מדורדרת כמו זו של תעשיית הבידור, פשוט יוצאות ממנה. יש רבות כאלה. לא שומעים אותן, כי הן נאלצו לוותר על קריירה בגלל הכבוד העצמי שלהן. כי הן לא רצו שהלכלוך ידבק בהן.

לא אנקוב בשמות. אומר רק ששירתתי בגלי צה"ל לפני הרבה שנים, לצד נשים שהיום הן מפורסמות ובעלות כוח פוליטי, ומרבות להטיף לכולנו מוסר. גם אני יכולתי לספר סיפורים, אם הייתי כזה.

בואו נעשה לעצמנו טובה גדולה, כעם. בואו נחליט שאנחנו זורקים לפח את "התקינות הפוליטית". תקינות זה טוב בשביל מזגנים. תקינות פוליטית, בשביל מזגנים פוליטיים. אנחנו בני אדם. יש לנו את המוסר היהודי. בואו נשוב אליו, ולמטיפי המוסר מהוליווד ההיא, והוליווד שלנו, בואו נגיד: אנחנו לא קונים את הסחורה שלכם. הדרה, הטרדה, זה לא עולם המושגים שלנו. אנחנו יודעים מה זה מוסר, אנחנו מבינים טוב מאוד מה זו עבירת מין ומה זו אווירה מינית, ואת הקשר בין השניים. אנחנו מאמינים בצניעות סבירה ובשכל הישר, וכמונו רוב עם ישראל, דתיים ולא דתיים. אתם חזקים בשעשועים; את קביעת ערכי המוסר תשאירו לאחרים.

הכותב הוא יו"ר תנועת המשפחה.