הבירוקרטיה המיוחדת של יו"ש. מעלה אדומים. ארכיון
הבירוקרטיה המיוחדת של יו"ש. מעלה אדומים. ארכיוןצילום: יניב נדב. פלאש 90

אם אתם אזרחי כל מקום במדינה שהוא לא יהודה ושומרון ויש לכם רק דירת מגורים אחת ובנוסף אתם עומדים בתנאים הכלכליים המתאימים תוכלו לקבל מענק עבודה המכונה 'מס הכנסה שלילי'. אם אתם תושבי יהודה ושומרון אתם עלולים לקבל סירוב. כדי להבין מדוע שוחחנו עם עורך הדין פנחס מיכאלי, מומחה למקרקעין ביו"ש וחבר מליאת מועצת שומרון.

בראשית דברין מבהיר עו"ד מיכאלי את עניינו של מענק העבודה: "כדי לעודד אנשים לצאת לעבודה המדינה קבעה מענק לאנשים שעובדים ומקבלים שכר שהוא מעט נמוך במעט מהממוצע במשק. הזכאות נקבעת פעם בשנה על פי השכר בשנה החולפת, הגיל ומספר הנפשות בבית, ולפי זה נקבע גובה המענק. אחד התנאים הוא שהמבקש לא מחזיק ביותר מדירת מגורים אחת, אבל אם מחזיק דירה נוספת או זכות במקרקעין כמו קרקע חקלאית או מגרש וכו' הוא לא יהיה זכאי למענק".

"הקושי ביהודה ושומרון הוא שבניגוד לשאר חלקי הארץ, קבלנים ביו"ש ברוב גדול מהישובים לא יכולים להירשם כבעלי זכויות בקרקע ולמכור דירת מגורים, אלא שמי שרוצה לרכוש רוכש זכויות במגרש מהחטיבה להתיישבות ולאחר מכן מתקשר עם קבלן שיבנה לו את הבית. בהתאם כל עסקת מקרקעים חייבת ברישום מול רשויות המס, והעסקה נרשמת כעסקה לרכישת מגרש". המציאות הזו הופכת את בעל הדירה למי שרשום כמחזיק בקרקע וממילא הוא הופך להיחשב כמי שאינו זכאי למענק המדובר.

בדבריו מדגיש עו"ד מיכאלי כי "אין כאן כשל של הרשויות או אפליה כלפי תושבי יו"ש, אלא ניואנס משפטי שהאדם דיווח על רכישת הקרקע ולאחר מכן בנה עליו בית מגורים. כשבית המגורים הושלם הוא יהיה זכאי למענק אבל הרשויות לא יודעות שבית המגורים הושלם. צריך לעדכן אותם בזה. זו הסיבה שתושבים רבים נתקלים בסירוב ולא יודעים מדוע".

מהדברים עולה כי כמו בכל עסקת 'בנה ביתך' הרכישה נחשבת לרכישת מגרש ובניית מבנה עליו וכל עוד רשויות המס לא יודעים על קיומו של הבית הבעלים נחשב כבעל קרקע.

אם כן, כיצד מתמודדים עם התופעה? "כשאדם מקבל סירוב ודחייה לקבלת מענק עבודה החוק קובע מספר הליכים לערעור. ההליך המתאים כאן הוא בקשת תיקון קביעה. אנחנו לא מערערים על החלטת הרשם אלא טוענים שהנתונים שהיו בפניו לא נכונים ומבקשים שיתקן את הקביעה שבפניו, וכאן נכנסים להליך בירוקראטי, מציגים מספר מסמכים מהרשות המקומית, מהקבלן וכו', כדי להוכיח שהושלם בית המגורים וגרים בו ואז הסיווג משתנה. אפשר לעשות זאת לבד, גם ללא עורך דין, אבל כשיש בירוקרטיה כמו בכל הליך דומה כשיש איש מקצוע שמבין בתחום ההליך יכול להיות יותר יעיל".

עו"ד מיכאלי מעיר כי רישום של המבנה בצורה מוסדרת פעם אחת יהיה תקף גם בשנים הבאות ולא יהיה צורך לעדכן את הרישומים מחדש בכל שנה ושנה.

ואם תהינו מה מוביל לכל המציאות הזו, המענה פשוט – כל עוד לא הוחל החוק הישראלי על יהודה ושומרון יימשך המצב שבו לא יכול קבלן להיחשב בר-רשות על קרקע אלא רק מי שמשתמש בזכויות שקיבל מהחטיבה להתיישבות. "אם היה רישום בטאבו של הקרקעות הכול היה קל ואחר. כל עוד לא קיים טאבו ישראלי על יהודה ושומרון כך יישארו הדברים".

עו"ד מיכאלי
עו"ד מיכאליצילום: יח"צ