מרצים מטרידים ונשפטים בידי עמיתיהם

בהתאחדות הסטודנטים דורשים לשנות את הרכב הועדה שדנה בתלונות נגד מרצים שהטרידו. עד כה עמיתיהם לעבודה הם ששופטים אותם.

שמעון כהן , כ"ה בחשון תשע"ח

סגל שופט סגל. בעיות בקמפוס
סגל שופט סגל. בעיות בקמפוס
צילום: קובי גדעון. פלאש 90



טוען....

בדיון שהתקיים אתמול (שני) בוועדה לענייני ביקורת המדינה דרשה התאחדות הסטודנטים הארצית מהוועדה להביא לשינוי בהרכב בית הדין הדן בנושאי הטרדות מיניות במוסדות האקדמיים, מאחר והמציאות כיום היא שבבית הדין שופטים מרצים ומרצות הנאלצים לדון לעיתים בתלונות נגד קולגות ועמיתים למקצוע.

בראיון ליומן ערוץ 7 סיפרה מעיין חג'אג', רכזת הטרדות מיניות בהתאחדות הסטודנטים הארצית, על הדיון והטענות שהועלו. באשר להיקף תופעת המרצים המטרידים אומרת חג'אג' כי מדובר בתופעה נפוצה באופן יחסי. "זו תופעה יחסית די נפוצה. הם כמובן לא היחידים שמטרידים בקמפוס. יש גם מקרים של סטודנטים שמטרידים סטודנטים, אבל לצערי התופעה של הטרדות מיניות בקמפוס היא די נרחבת, ולכן גם תופעה של סגל לסוגיו שמטרידים סטודנטים או קולגות היא די נרחבת".

לדבריה עצם הטיעון אודות מרצים השופטים את חבריהם אומרת חג'אג' כי מדובר ב"סיטואציה שקיימת תקופה ארוכה. הוועדות, בתי הדין המשמעתיים ששופטים סגל בעבירות משמעת והטרדות מיניות בפרט מורכבים מאנשי סגל. לצערנו ככה המערכת האקדמית עובדת. לכן אנחנו דורשים לפתוח את התהליכים האלה לשותפות של ציבור הקמפוס ושקיפות ולהגביר את הביטחון של הסטודנטים ושל כל מי שנמצא בקמפוס. בתהליך המשמעתי הזה יש לשתף גם נציגים של סטודנטים ונציגי ציבור כדי שסגל לא ישפוט סגל".

חג'אג' מעירה ומציינת כי מובנת לסטודנטים המורכבות והרגישות כאשר מדובר בקריירה של אנשים שעלולה להיפגע, "אבל עדיין זה לא מפחית מהעובדה שלא יכול להיות שאדם ישפוט את חברו".

מדבריה של חג'אג' עולה כי הפתרון אותו רואים בהתאחדות הסטודנטים הוא שילובם של סטודנטים ואנשי ציבור במערכת השופטת עבירות מסוג זה. על אנשי הציבור שהיא סבורה שעליהם לקחת חלק במערכת השפיטה היא מעירה כי כוונתה היא ל"אנשי ציבור מתחום המשפט, אבל לא רק. אנשים שהם חיצוניים למוסד ולא מעולם האקדמיה שיכולים לבוא ולתת זווית נוספת. יש מעט מוסדות שהתחילו לעשות את זה. היא מציינת ומעירה כי גם במוסדות אלה סטודנטים לא שולבו באופן מלא, מה שבעיניה הוא "לאקונה מאוד חמורה". כך או כך, היא מציינת שעד כה מדובר בשלב ראשוני בלבד של מהלך באותם מוסדות ולכן לא ניתן להציג תוצאות למהלך.

בהמשך הדברים נשאלה חג'אג' מדוע היא סבורה שבתחום ההטרדות המיניות יש צורך במנגנון שיפוטי ראוי יותר, בניגוד לעבירות המשמעת האחרות שבהן עדיין סגל שופט סגל. "עבירה של הטרדה מינית היא לא כמו עבירה אחרת. זו לא עבירה רגילה ואי אפשר להקל בה ראש. לא ניתן להתייחס אליה באותה צורה ולכן ראוי שיהיו בתי דין נפרדים לעבירות של הטרדות מיניות ובמוסדות מסוימים זה אכן כך". לזאת היא מוסיפה ומעירה כי כלל לא בטוח שבנושאי עבירות משמעת סביר שסגל ישפוט סגל, אך מדובר בנושא עצמאי שמבקר המדינה נדרש אליו בעבר.

עוד נשאלה חג'אג אם אכן הוועדה לביקורת המדינה היא המקום הנכון לעיסוק בסוגיה ולא גוף אקדמי כלשהו כוועד ראשי האוניברסיטאות (ור"א). חג'אג משיבה ומטילה ספק גדול אם ור"א הוא אכן הגוף שיוכל לבקר את עצמו בהיותו הגוף המייצג את האוניברסיטאות. לטעמה כלל לא בטוח ששינוי יגיע מכיוון זה. "ועדת ביקורת המדינה ומבקר המדינה עשו עבודה מאוד חשובה וצריך להסתכל על המסקנות שלהם בצורה מאוד משמעותית וחיובית, ולנקוט בפעולות כדי לוודא שדו"ח כזה לא ישוב. זה כבר הדו"ח השני של המבקר בעניין".

ומה באשר למנגנון פסילת היושבים בדין בעקבות היכרות מוקדמת או עבודה משותפת עם החשוד? האם מנגנון כזה קיים? האם אינו מספיק? "יכול להיות שקיים, אני לא מכירה משהו כזה", משיבה חג'אג'.