ההסכם שמאפשר ללוחמי דאע"ש לצאת בחיים

לוחמי דאע"ש יוצאים מהעיר א-רקה ע"פ הסכם עם מדינות הקואליציה. אסד חוגג הסכם. האירופים (וישראל) חוששים מהשלכות.

שמעון כהן , כ"ה בחשון תשע"ח

מדינה במערבולת. סוריה
מדינה במערבולת. סוריה
Reuters



טוען....

א-רקה, העיר שנחשבה לבירת המדינה האיסאלמית, מתרוקנת מלוחמי דאע"ש וב-BBC מדווחים כי הלוחמים ובני משפחותיהם עוזבים במאורגן כחלק מהסכם שנחתם בין דאע"ש לבין מדינות הקואליציה.

על פי הדיווחים שקיבלו את אישורם של גורמים בכירים במדינות הקואליציה הלוחמים הועברו בעשרות משאיות למקום מבטחים עם כלי נשק ותחמושת.

ד"ר יהודה בלנגה, מומחה לדאע"ש מאוניברסיטת בר אילן, מתייחס בראיון ליומן ערוץ 7 להסכם שנחתם וכבר בראשית דבריו הוא מטיל ספק בקביעה לפיה לוחמי הארגון הועברו עם כלי נשק למקום המסתור. "עדיין לא כל הדברים מאושרים, אבל בהחלט יש נסיגה מאורגנת. כזכור שלוש שנים קודם לכן הייתה נסיגה מאורגנת מהעיר תדמור כשהצבא הסורי התקרב, כדי למנוע הרס והרג נוסף הוחלט לארגן נסיגה מאורגנת של לוחמי דאע"ש מהמקום".

לדבריו הנסיגה המסודרת נועדה בין השאר גם לאפשר פיקוח על הכוחות והלוחמים שמגיעים לשטחי הכינוס. "עבור משטרו של אסאד זה ניצחון שמגדיל את הניצחון ואת השליטה שלו על השטח במדינה. בכך הוא מבצר את מעמדו מול המורדים החילוניים, שזו בעיה נוספת שאתה הוא צריך להתמודד. על פי הפרסומים הסוריים אסאד הגדיל את שטח השליטה שלו בכתשעים אחוזים משטח המדינה. למעשה המובלעת של דאע"ש כמעט ולא קיימת כיום. שאר המובלעות שאנחנו מוצאים במפה הסורית הם בליל מאוד מגוון של מורדים, ג'בהאת אל- נוסרה, צבא סוריה החופשית, הכורדים ועוד, שאלו הנפשות המוכרות, אבל יש עוד מאוד ואלפי ארגונים בשטח ויש להם נקודות אחיזה".

"כרגע כל הקואליציה פועלת למנוע מדאע"ש להישאר בסוריה ולכן מגיע הפינוי בהסכמה", אומר ד"ר בלנגה וכשהוא מתבקש להתייחס לשאלת היעד שאליו יגיעו לוחמי דאע"ש שהתגייסו לארגון ממדינות שונות ברחבי העולם, האם ישובו לארצותיהם או יישארו באותם אזורים בטוחים שיועדו להם, הוא אומר: "יש כ-5,000 ויותר לוחמים שהתנדבו מ-81 מדינות כדי להתנדב לסייע למדינה האסלאמית. הם ירצו לחזור לרוסיה, לקווקאז, לאירופה ולצפון אפריקה. הנסיגה המאורגנת הזו תאפשר לנטר אותם ולייצר עליהם פיקוח ולוודא שהם לא חוזרים כדי להקים תאי טרור, אלא ניתן יהיה להכניס אותם לסוג של בחינה ובדיקה כדי לשמר את הביטחון הלאומי של כל מדינה ומדינה".

על דבריו אלה נשאל אם לא מדובר בניסיון לאתר ולנטר את אותם מתנדבים השבים לארצות אירופה שנראה כמו מעקב אחרי סוסים כשדלת האורווה נפרצה, ולמעשה מדובר במלחמה חסרת סיכוי כשמדובר בהתארגנויות שיכולות להיות של אדם אחד או שניים שיחוללו פיגועי טרור. "בהחלט", משיב בלנגה. "השאלה היא אם רוסיה ואיראן היו מוכנות להשקיע כוח אדם שהוא לחוץ מאוד כעת וכמעט אין להם אותו, כי הכוחות המסייעים לאסאד פרוסים מעבר לכוחות שלהן. הם נלחמים כבר קרוב לשבע שנים. זה משפיע גם על הכלכלה שכמעט אינה מתפקדת וגם על היכולת לייצב שלטון. כשמגיעים להסכמה על פינוי מרצון זה נותן נקודות זכות לאסאד שמבטל את המדינה האיסאלמית כאלטרנטיבה לשלטונו, כפי שעולה גם מהבנות פוטין טראמפ שקבעו שאסאד עתיד להישאר ואין חלופה אחרת עבור סוריה. מדינות היעד יצטרכו להתמודד עם הסוגיה הזו, כמו שהיא תצטרך להתמודד עם ההסכמה הרוסית אמריקאית שאיראן תהיה במרחק שקטן מעשרה קילומטרים מהגבול עם ישראל".

מסתבר שזהו המצב בעידן זה, מדינות קטנות משלמות מחיר על ההסכמות בין המעצמות. "יש כאן מאבקים בין קואליציות, כוחות גדולים יותר ומעצמות, וכל מעצמה שוקלת את האינטרסים שלה ומתפשרים על השחקנים הקטנים יותר. זו התמונה העגומה".