'גבאי צודק, אנחנו בבעיה מאוד קשה'

ראש התנועה ליהדות חילונית לא מצטרף לתוקפי גבאי וקובע: ברובד העמוק עשה גבאי מעשה נכון. דרוש חשבון נפש על ההתרחקות מערכי היהדות.

שמעון כהן , כ"ה בחשון תשע"ח

צודק. גבאי
צודק. גבאי
צילום: מרים אלסטר. פלאש 90



טוען....

יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, מעורר סערה, בעיקר במחנה השמאל כשהוא שב על דבריו של ראש הממשלה משנת 97' ולפיהם 'השמאל שכח מה זה להיות יהודי'.

בפגישה עם סטודנטים טען גבאי כי בתגובה לדברי נתניהו ההם השמאל בחר אכן לשכוח מה זה להיות יהודי.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו על האמירה, על מה שהביא לה ועל משמעויותיה עם ערן ברוך, מנכ"ל ארגון 'בינה', התנועה ליהדות חילונית, חבר מפלגת העבודה, שלא ממהר להצטרף לחבריו התוקפים אלא דווקא מעדיף לראות בדברי גבאי ראשיתו של חשבון נפש שאולי ייעשה במחנה השמאל.

"בניגוד לתגובה הפבלובית של חברי בשמאל שמאוד נפגעו ורצים לגנות את גבאי, אני סבור כאיש חינוך ולא כפוליטיקאי שאנחנו בבעיה מאוד קשה. יש מגזרים גדולים מאוד בציבור החילוני בישראל שיהדות זה נושא מאוד רחוק מהם, יש הרבה התנגדות והרבה בורות בנושא הזה".

לדבריו, על אף המרחק התפיסתי בין עמדותיו שלו לאלו של נתניהו הרי שהוא מקווה שדברי נתניהו אז ודברי גבאי כיום יניבו חשיבה מחודשת אודות הערכים שנזנחו. כשנשאל אם הסיכוי לחשבון נפש גדול יותר כעת משום שמדובר במנהיג מחנה השמאל, לעומת ההתנגדות האוטומטית שיצרו דבריו של נתניהו משום מעמדו כמנהיג המחנה הפוליטי היריב, השיב ברוך: "התקופה שונה ובמידה רבה בשלה הקרקע בקרב חלקים בציבור החילוני, דווקא משום ההתעצמות של החרדים והדתיים לאומיים, שבמידה רבה מאיימת על סולם הערכים וההזדהות של חלקים מהציבור החילוני. הרבה פעמים כששואלים אותך שאלות קשות מדי זה גורם לתהליך של שאלה עצמית ששואל ציבור שלם על זהותו".

על זעמם של חבריו למפלגה ולעמדה הפוליטית שממהרים לגנות בחריפות את גבאי ולטעון כי כל ערכיהם החברתיים סוציאליים נובעים מתוך יהדות ולא גבאי הוא שיקבע מי יהודי ומי לא, אומר ברוך כי דברי גבאי אמנם נותנים רוח גבית לתנועת מרצ, אך לו עצמו, כמי שאינו פוליטיקאי, קשה להבין את הספירה הציבורית הסוערת ש"עושה כותרת", אך להערכתו "ברבדים הרחבים יותר של החברה יש נכונות למחשבה, ברובד היותר עמוק גבאי עשה דבר נכון. ההדהוד של השאלה בקרב ציבורים רחבים הוא דבר נכון. אני לא חושב שאנשי השמאל פחות יהודים, אבל לא יזיק להם להתעמק בזהותם היהודית ולהתחבר ללימוד תורה ולזהות היהודית שלהם".

בשולי הדברים מעיר ברוך כי לטעמו "גם בציבור החרדי והדתי יש ששכחו מה זה להיות יהודי, לאו דווקא בהיבט הטקסי. אם אתה לא מבין שיהדות מדברת על צדקה וחסד, קצבאות ונכים, אז גם אתה שכחת מה זה להיות יהודי גם אם הכובע שלך מאוד מפואר ואתה מקפיד על חלק מהדברים האחרים, אבל זה הדיון שאני מבקש שיתרחש בחברה הישראלית".

בהמשך השיחה עמו התבקש ערן ברוך לנסות ולהתחקות אחר מקורות הפער שנוצר בין החברה החילונית לערכים היהודים, ואת המענה לכך הוא מוצא בהיבט ההיסטורי של התנועה הציונית. "בפרספקטיבה היסטורית כולם מצטטים את האמירה של כצנלסון, שמשום מה יוחסה ליעקב חזן, שרצינו לגדל אפיקורסים וגידלנו דור של עמי ארצות. דור החלוצים שהיה ספוג כולו ביהדות, אמנם מרד בבית אבא, בשולחן ערוך ובאל, אבל כל הווייתו והשפה שלו הייתה יהודית מאוד. דור הפלמ"ח היה עסוק בביטחון וכיבוש הארץ, בייבוש ביצות וסלילת כבישים והזניח את הפן הזה, וגם מתוך תפיסה שוללת גלות הייתה גישה שהתנ"ך הוא הקושאן שלנו על הארץ וכל התורה שבעל-פה היא עסקי גלות שלא רוצים לעסוק בהם. לעומת זאת מתחילה תנועת תיקון בעשרים השנים האחרונות, אבל היא עדיין בשוליים. אפשר לומר שבעיקר בקרב הדור הצעיר, במכינות הקדם צבאיות ובשנות השירות, צעירים עוברים תהליך של הרבה פחות אנטגוניזם מזה של דור ההורים, והם שואלים שאלות".