החזרת עטרה ליושנה או כפיה דתית

הצעת החוק שתאפשר לפנות לבתי הדין הרבניים בהליכי בוררות המשיכה לעורר גם היום סערה במהלך הדיון בוועדת חוקה.

ערוץ 7 , כ"ה בחשון תשע"ח

הבוררות תחזור לבתי הדין? בית הדין הרבני האזורי בחיפה
הבוררות תחזור לבתי הדין? בית הדין הרבני האזורי בחיפה
צילום: דוברות בתי הדין הרבניים

ועדת חוקה חוק ומשפט המשיכה היום (שלישי) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשע"ה 2015 שיזמו הח"כים משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה).

הדיון בוועדה נערך לאחר שבדיון הקודם נתגלעו מחלוקות קואליציוניות ביחס לסמכויות בתי הדין.

הצעת החוק מעגנת את סמכות בתי הדין הרבניים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים. ההצעה באה בעקבות פסיקתו של בג"ץ בפרשת סימה אמיר שעסקה בסמכות ביה"ד הרבני לפסוק במחלוקת רכושית לאחר שתם הליך גירושין. ושם נקבע כי הוא אינו מוסמך לעסוק בעניינים אזרחיים שאינם בתחום סמכותו העניינית ולכן הצדדים אינם יכולים להסמיכו להכריע במחלוקות ביניהם במסגרת בוררות.

בדברי ההסבר להצעה מודגש כי כדי למנוע מחלוקות ביחס להרחבת סמכות בתי הדין הרבניים נקבע כי בית הדין הרבני לא יוכל לדון במסגרת בוררות בעניינים הכרוכים בגירושין או בעניין אחר של מעמד אישי אפילו בהסכמה.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), תקף את המתנגדים, "זה נושא חשוב מאוד שהיה מקובל ופשוט, ואם יש רצון של שני צדדים לבוררות אצל שני אנשים מן היישוב אז ודאי שהם יכולים לבחור במישהו שהוא יותר מוסמך. הצעת החוק אומרת שנחזיר עטרה ליושנה בשינויים המתבקשים".

חה"כ משה גפני (יהדות התורה), אחד היוזמים, ציין "הסכמנו לוותר על כמה דברים בנוסח וביקשנו שאם שני אנשים רוצים לקיים דיון ממוני בהסכמה לפי דין תורה יוכלו לקיימו בבית הדין. זו הצעה הכי ליברלית, הרי לא מכריחים אף אחד ואי אפשר לעשות זאת ללא הסכמה של שניהם. אם אתם רוצם לבטל את בתי הדין הרבניים תגישו הצעת חוק אבל יש ציבור שרוצה בדיני ממונות לדעת את האמת מבחינת דין תורה. לא מסתתר מאחורי החוק כלום. לבוא ולשמוע את הדברים נגד בתי הדין, שהמדינה מממנת, שנתנו כסף, פשוט לא להאמין שכך מדברים. מה זה "מתקצבים", אני יודע לומר כמה מתקצבים את הדתיים ואת האחרים, אל תגידו את המילה הזו, זו אנטישמיות".

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה), אף הוא מן היוזמים, הוסיף, "ההליך שהיה קיים עשרות שנים נפסק לא בגלל פגם מהותי אלא בגלל טענה שאין לבתי הדין סמכות לכך, ואנחנו רוצים להחזיר את הסמכות. אנחנו מוכנים לחדד את נושא הרצון עד הסוף אבל איך אפשר לומר שבוחרים לא לתת את הסמכות לבי"ד מסודר. זה חופש דת. מדובר הרבה פעמים על שניים שהם באותו צד. כל הרוע וההכפשה וההשמצה של ארגונים ועמותות ממומנים על-ידי השמאל ועל-ידי הרפורמים. באיזו זכות מי שמנופף בזכויות האזרח רוצה למנוע את זה בטענות לא ענייניות".

חה"כ עליזה לביא (יש עתיד) תקפה את מערכת בתי הדין, "מדובר על מערכת לא שוויונית כי אין בה נשים דיינות, בנוסף, לפי דין תורה אם צד אחד פונה לבית הדין הצד השני צריך להתייצב אחרת יופעלו נגדו סנקציות. התפקיד שלי הוא לראות איך אין עוד עגונות כי אי אפשר לנתק את הדיון מהמצב בבתי הדין. אנחנו שומעים כל יום על הצפיפות והשעות, והשאלה אם יש עוד תקנים ומי יתעדף כדי שלא ייצא מצב שאב בית דין לא יאמר שאינו נותן פסק דין בראש חודש".

חה"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) הוסיף וחיזק את עמדתה, "זה דיון היסטורי כשאחינו החרדים מדברים על חופש דת וחופש בחירה. אם יגידו באמת שמעכשיו יש חופש דת ובחירה חופשית וערכי ישראל כיהודית ודמוקרטית יחולו גם על בתי הדין אני איתם אבל הם מנצלים את הקואליציה לשינוי סטטוס קוו ביחס לממשלה הקודמת. זה בדיוק כיבוש זוחל. עכשיו ניקח רק מתוך רצון ואח"כ זה ג'ובים. מי שרוצה שוויון שיהיה שוויוני עד הסוף. כל מה שמצטייר זה איך נוגסים עוד וכופים עוד. יש כאן הרבה צביעות ולכן נתנגד לכך".

חה"כ תמר זנדברג (מרצ) תקפה אף היא את היוזמה, "הציבור שלכם שהולך לבוררות פרטית, ימשיך להיות מחוץ לבתיה"ד אבל אתם רוצים לקבוע כאן הלכה לבתיה"ד שהמדינה נותנת להם מנדט. יש ממלכתיות משותפת לכולנו ואתם רוצים לקבוע ולהכתיב לבתי הדין. חלק מהח"כים לא ייחסו חשיבות לנושא כי נאמר שהדין האישי מחוץ לתחום אך יש לוודא שכך זה מנוסח כי מהיכרותי לעיתים יש הצהרות לחוד ונוסח לחוד".

חה"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) ציין מנגד "כאדם דתי שרוצה ללכת לבתי הדין הרבנים חושב שזו חובת המדינה לאפשר ולממן. אף אחד לא מכריח אף אחד, והציבור הדתי לא מטומטם שיש מי שמכתיב לו".

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בליי, הביע גם הוא הסתייגות מההצעה, "מדברים על פלורליזם משפטי והשאלה אינה אם המדינה תאפשר לקהילה ללכת לבי"ד כלשהו ואין היום שום איסור, אלא שכאן מדובר בצעד מתקדם לפיו המדינה צריכה לתקצב ולממן את זה, כאשר גם היום אין מגבלה ללכת לבי"ד פרטי לפי דין תורה".

עו"ד מוריה כהן בקשי ממשרד המשפטים ציינה "ההצעה הנוכחית הובאה לוועדת השרים לחקיקה שהחליטה שהמודל יהיה של בוררות ולא של סמכות שיפוט, כלומר החזרת המודל שהיה קיים קודם פרשת סימה אמיר. המתווה צריך להיות מאוד זהיר ביחס לתחומים בהם עוסקים ובעיקר ביחס להסכמת הצדדים שצריכה להיות בהסכמה ומרצון. בגלל רגישות המתווה- מה שיוסכם בוועדה לקראת קריאה ראשונה יובא שוב לוועדת השרים לחקיקה".

עו"ד שמעון יעקובי, מנהל בתי הדין הרבניים, הציג את עמדת בתי הדין, "מקובל עלינו שלא ניתן יהיה להתנות על חוק קוגנטי (מחייב) במסגרת ההליך בבתי הדין, גם אם זה סותר דין תורה. כל מי שיבוא לביה"ד הרבני יקבל על עצמו את המגבלות החוקיות הללו ויבואו אלינו רק הרוצים להתדיין מרצונם. מי שרוצה לכפות על חברו להתדיין על פי דין תורה יש לכך מקומות אחרים. אצלנו לא תהיה כפייה. מדינת ישראל נתנה שירותים של בוררות באמצעות בתי הדין הרבניים במשך 58 שנים עד לפני 11 שנים. זה חלק ממימוש זכויות היסוד של האדם הדתי בישראל. זה חלק ממימוש ההגדרה העצמית. המימון של המדינה למערכת בתי הדין הרבניים הוא כ-35% ממה שקיים במערכת בימ"ש. כל תיק שמתברר בבי"ד הוא חיסכון מובהק למדינה. טיוטת החוק רחוקה מאוד משלמות דתית אבל בגלל ההערות וחשיבות השירות לציבור הסכמנו למגבלות רציניות, ולכן כל חוק קוגנטי יחייב ואי אפשר יהיה לפעול בניגוד לו".

עו"ד בתיה כהנא דרור מארגון מבוי סתום, תקפה את היוזמה, "כל המצג של פלורליזם דתי הוא בדיחה. זו מהפיכה שיפוטית של אלטרנטיבה לדין האזרחי". היא הקריאה חלק מהסכם גירושין ואמרה שמאוד מקובל בהסכמים כאלו- שהכל יועבר לסמכות הדין הרבני. "אני מציעה שאם מדובר שהכול בהסכמה, אז באמת נרחיב כך שכל העניינים הכרוכים בגירושין יהיו בסמכות השיפוט של בתי הדין הרבניים רק בהסכמת הצדדים, ואז יהיה אפשר להרחיב את הסמכות גם לעניינים אזרחיים, אבל שכל העניינים יהיו בהסכמה".