כ-300 קשישים החיים בדיור המוגן 'עד 120' שברמת החיל יוצאים למאבק נגד כוונת הבעלים לבנות קומות נוספות מעל הבניין, מה שיחייב הפיכת המבנה למעין אתר בנייה, הפסקות מים חשמל ותנועת מעליות במבנה לסירוגין ועוד.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם חוה תירוש, אחת התושבים, המספרת על המאבק שהחל לפני כשנתיים, מיד עם היוודע דבר כוונת הנהלת המקום לבנות קומות נוספות. "זה בא לנו בהפתעה כי באנו לדיור מוגן שמחייב ביטחון אישי ורפואי ושלווה, אבל הם רוצים למקסם רווחים, כך הסביר לנו מנכ"ל חברת הפניקס, הבעלים של הדיור המוגן".
תירוש מדגישה כי המבנה בו מתגוררים הקשישים אינו מצריך שיפוץ כלשהו, ומדובר במבנה חדש שהחל את דרכו אך לפני כשבע שנים. בשיחה אישית עם ראש העירייה, רון חולדאי, אמר לה חולדאי כי 'אם כולם מרוצים אז למה לא לאפשר לעוד אנשים ליהנות כמוכם'. תשובתו זו מקוממת את תירוש וחבריה הצפויים לדבריה ל"סבל קשה של שנתיים שלוש".
עוד היא מספרת כי המענה אותו מקבלים הדיירים מההנהלה הוא שייעשה המקסימום כדי להקל עליהם, אולם הדבר בלתי אפשרי בפועל שכן "אנחנו בגילאים שעברנו את המאבקים על בניה בכל סוג שהוא. אלו שנות זקנותינו. אנחנו לא ילדים צעירים שהולכים לעבודה, חוזרים בערב ובינתיים יבנו כאן בית. אנשים הגיעו לכאן בגלל הקשישות, בגלל התלות שלהם במטפל ובמרפאה שיש כאן, ועכשיו ידפקו בראש, יהיה רעש ולכלוך, נסבול מאוד. מדובר לא מעט אנשים מבוגרים שמזדקנים, ניצולי שואה, אנשים חולי אסטמה וחולי לב שלא ישרדו את האבק והעבודות".
תירוש מציינת כי מעמדתם של התושבים אינו מעניק להם גם לא את זכות הערעור הקיימת לתושבי בית משותף על פי תמ"א 38. כמו כן היא מעירה כי גם חוק דיור מוגן אינו מגן עליהם שכן הוא חסר תקנות מוגדרות וההכרעות בו נסחבות מזה שנים ללא פתרון.
"אנחנו קהל שבוי, אנחנו לא שוכרים ולא בעלים אלא דיירים בעלי זכות מגורים, רק מודיעים לנו", היא אומרת ומספרת כי לפי שעה "אין החלטות של העירייה או ועדות ערר והכול עומד. זה גורם ליחסים עכורים מאוד בין האנשים, כי יש מי שהצליחו להפחיד אותם ויש שחוששים להתנגד בקול רם".
בשיחתה האישית עם ראש העירייה אמרה לחולדאי כי אם רוצים לבנות שיבנו במקום אחר, אך לדבריה חולדאי צחק ופטר אותה בכך שהזכיר ש"אין קרקעות בעיר".
"תעמדו בהבטחות שלכם", אומרת תירוש. "מתייחסים אלינו כאויבי המערכת, כי אנחנו לא מוכנים לקבל את הדין. אף אחד מהצעירים הלו לא חושב מעבר לכסף שלו. הרי לילדים שלהם לא היו נותנים ללכת ללמוד במקום בניה מסוכן".
"היחסים עכורים בין האנשים, הצוות מתנכר. למה? זה יכול להיות חלום אבל הוא מתפוצץ. הבטיחו שלא יבנו מעלינו. כשראינו שבונים לידינו ושאלנו אם יבנו מעלינו, אמרו לנו ש'מעליכם לא יבנו'. הכול התהפך כאן. נפלתי בפח. למה להפוך דיור מוגן לדיור מסוכן?".
מהנהלת 'עד 120' – הבית בתל אביב נמסר בתגובה לטענות:
תוספת הבנייה בבֵּית 'עד 120' בתל אביב נועדה לענות על הצורך במתן שירות לאוכלוסיית הגיל השלישי ההולכת וגדלה. בהסכמי ההתקשרות עם דיירי הבית בתל אביב, ועוד טרם כניסתם לבית, ידעו הדיירים וחתמו על הסכמתם לתוספת קומות צפויה בבית בתל אביב. בשיחות עם הדיירים, הוסבר כי נעשה הכול כדי להמשיך ולספק להם את סביבת המגורים האיכותית והנעימה. 'עד 120' תפעל ככל שיידרש כדי למזער את אי־הנוחות ואת המטרדים העלולים להיגרם בתקופת הבנייה, תוך כדי שיח רצוף ופתוח עם דייריה. תלונותיהם של כמה דיירים המתגוררים בבית בתל אביב הם 'חומר שמוחזר' יותר מאחת בכלי התקשורת השונים.