המקום ינחם גם אותנו, המורים השכולים

צוריאל רובינס סופד לתלמידו דביר פיינה ז"ל שנהרג אתמול באסון הסנפלינג במצפה רמון. צוריאל לימד את דביר בישיבת אמי"ת בירוחם.

צוריאל רובינס , כ"ח בחשון תשע"ח

פראמדיק מד"א בזירת האסון
פראמדיק מד"א בזירת האסון
צילום: תיעוד מבצעי מד"א

מורים שכולים. יש דבר כזה.

לאבד תלמיד זה לאבד אדם שבתקופה מסוימת היה לך כמו בן והכתוב מעלה עליך כאילו ילדתו.

לאבד תלמיד זה לאבד חבר לדרך ושותף לדרך.

לאבד תלמיד זו פרידה מעשרות רבות של שעות של ביחד, של נתינה וקבלה, של מה שהענקת לו ומה שקיבלת ממנו. זו פרידה מאדם אהוב שרק אחרי לכתו מבינים עד כמה היה אהוב.

לאבד תלמיד זה לאבד חלק ממך, חלק ממה שיצרת בעולם.

מורה שכול מתאבל בעצמו אבל חייב להיות חזק בשביל תלמידיו האחרים, שגם הם מתמודדים עם השכול.

מורה שכול יתגעגע וייזכר, ומידי פעם כשיכנס לכיתה ישים לב להיכן הוא ישב ומה הוא אמר לו פעם.

מורה שכול הוא מורה שישא איתו צלקת לכל חייו,

המקום ינחם גם אותנו, המורים השכולים, ולא נוסיף לדאבה עוד.