בקרוב? תמיכה אמריקאית לתעשייה ביו"ש

מנכ"ל 'קרנות אביב' שב מביקור בארה"ב בו קרא לחברי קונגרס לתמוך בהצעות כלכליות לעידוד התעשייה ביו"ש. האוזן, מסתבר, בהחלט קשבת.

שמעון כהן , ב' בכסלו תשע"ח

צדוק באחת מפגישותיו
צדוק באחת מפגישותיו
צילום: יח"צ



טוען....

ארז צדוק, מנכ"ל 'קרנות אביב' מסכם ביומן ערוץ 7 את ביקורו בארה"ב בו הציג בפני חברי קונגרס עמדה ולפיה יש לעודד השקעות דווקא במפעלים ביהודה ושומרון בהיותם מהווים מקור לדו קיום אמתי ומעשי.

"היה טוב מאוד, פגישות מאוד מעניינות לא רק עם רפובליקאנים אלא גם עם דמוקרטים. יש כאלה שאוהבים אותנו יותר משאנחנו אוהבים את עצמנו", הוא אומר ומספר על חבר קונגרס שהציע להעביר את השגרירות האמריקאית לחברון בשל היות העיר ערש היהדות. לדבריו חברי הקונגרס האמריקאי עימם נפגש מצטטים את התנ"ך ומדברים על הזהות היהודית לעיתים יותר מאשר חלק ניכר מהישראלים.

"הם היו בהלם מכך שמבטלים תכנונים של אזורי תעשייה ושמקפיאים במקום להקים. חלקם, בעיקר הדמוקרטים, לא ידעו שטראמפ סיכם או אולי לחץ על הקפאת הבניה. גם אלה שידעו על כך לא הבינו שמדובר בהקפאת הכלכלה", אומר צדוק כשהוא מתייחס להחלטה לאפשר רק את הבנייה צמודת הדופן ביהודה ושומרון. להערכתו טראמפ עצמו אינו מודע להשלכות וההסכמות שאליהן הגיע עם ראש ממשלת ישראל, ולו הוא, כאיש עסקים, היה מבין שבכך מדובר, היה מתנגד לדבר.

האם אין בכך כדי להעיד על חוסר רצינות מצידו של טראמפ. צדוק משיב: "גם חברי קונגרס עצמם העידו שאם בעבר הייתה לנשיאים דרך לקבלת החלטות והיו צוותי עבודה וידעת איך לפעול מולם, היום טראמפ מרכז את הדברים קרוב אליו וקשה להם להבין מה קורה ולאן מועדות פניו".

צדוק סבור כי מקור לא מבוטל של המציאות המורכבת הנוכחית הוא הממשלה בישראל והעומד בראשה, בנימין נתניהו, שאינם מסירים מעל השולחן המדיני את רעיון המדינה הפלשתינית. להערכתו היה ויש מקום להשמעת עמדות ישראליות ברוח זו. "אנחנו מדברים על מדינה פלשתינית בתנאים כאלה ואחרים וזה חבל מאוד, בייחוד לאור מה שפגשתי שם. אנחנו לא מנצלים את ההזדמנות החד פעמית שלנו לומר שלא תהיה כאן מדינה פלשתינית בין הירדן והים. אם היינו מציגים עמדה תקיפה כזו היו מקבלים אותה. הבעיה היא בנו, בראש הממשלה", הוא אומר ומזכיר בהקשר זה את השתיקה הישראלית לנוכח העיכוב המתמשך בהעברת השגרירות לירושלים.

לאחר ביקורו בארה"ב צדוק וצוות מטעמו פועלים במכתבים מול הנשיא האמריקאי ומזכיר המדינה כדי להוביל מהלך להשקעה כלכלית במפעלים ביו"ש. למהלך זה חוברים חברי קונגרס החותמים על הקריאה.

לפי שעה מפגישותיו האחרונות בארה"ב, נקבע שימוע בוועדה לענייני חוץ של הקונגרס ובוועדה לעניינים פיננסיים על מנת לדון בתכנית הכלכלית שאותה הציג, ובהמשך, הוא אומר, "נוכל להתחיל להגיע לחקיקה שתיתן מענקים לחברות אמריקאיות שיקימו מפעלים ביהודה ושומרון. היו לי 16 פגישות עם חברי קונגרס ואנחנו מתחילים תהליך מאוד מעניין שצריך להעצים אותו. הם מוכנים ורוצים לעזור. הם אומרים לי תגיד מה אנחנו צריכים לעשות ונעשה. הייתי אצל חברי קונגרס שעל הדלת שלהם יש מפות ישראל ללא הקו הירוק".

מדבריו של צדוק עולה כי העובדה שהוא אינו חבר כנסת או בעל השפעה ישירה בכנסת לא משפיעה על שומעיו בארה"ב. "הם מסתכלים על מה שאני מביא איתי ולא על מי שאני ומה שאני מייצג. התכנית שהצגתי מאוד מקצועית, מסודרת ומגובה במספרים ואסמכתאות, עבודה יסודית, והאמריקאים אוהבים את הדברים הללו. לא באתי להצטלם אלא להציג תכנית עבודה ופרקטיקה. יש אפילו יתרון בהליכה שלא מטעם משרד ממשלתי אלא כאיש עסקים, לפעמים מקשיבים לך יותר".

ובמקביל לביקוריו שלו, חברי פרלמנט אמריקאיים ואחרים מגיעים לישראל וביהודה ושומרון פוגשים את התעשייה הישראלית, מתרשמים ומבטיחים לסייע לפיתוחה. "הם מגיעים כל הזמן גם ליהודה ושומרון ומבקרים במפעלים. הם רואים את הגודל של יהודה ושומרון ואת הגודל של מדינת ישראל, מדברים עם הפועלים הפלשתיניים במפעלים ורואים כמה שטוב להם כאן", הוא אומר ושב להדגיש כי מדובר גם בדמוקרטים ולא רק ברפובליקנים.