גאים במי שאנחנו?!

סמזכ"ל תנועת הנוער עזרא במאמר לקראת שבת הארגון. "ישנן תנועות ומגמות בתוכנו, המנסות לאחרונה לטשטש זהויות, הגדרות וגבולות".

אביעד מוזס , א' בכסלו תשע"ח

אביעד מוזס
אביעד מוזס
צילום: יח"צ תנועת עזרא

בשנת 1999 יצא לאור הספר "הלקסוס ועץ הזית" מאת העיתונאי תומאס פרידמן. בספר, הוא מגדיר ומתאר את השינויים שעבר העולם מתום המלחמה הקרה ועד אז. מכונית הלקסוס היוקרתית מייצגת את הגלובליזציה – מהירה, טכנולוגית, פתוחה, חוצת גבולות, ועץ הזית מייצג את "העולם הישן" – איטי, מסורתי, סגור.

והנה מתברר שהלקסוס אינה המילה האחרונה בקידמה האנושית. מתברר שלעמים ולאנשים ישנם צרכים נוספים רבים ומורכבים מעבר לטכנולוגיה ושיוויון. מאז יציאת הספר, ובייחוד בשנים האחרונות, אנו עדים לתמורות רבות המתרחשות בזירה הבינלאומית. החל מהאביב הערבי, ועד הברקזיט בבריטניה ומשאל העם בקטלוניה. עניינם של ארועים אלו הוא ההפך מגלובליזציה והסרת גבולות. עניינם הוא הגדרה עצמית ולאומית – חזרה לעץ הזית הזקן, המסורתי, המוכר (והאהוב).

המלחמות והמאבקים החדשים אינם מתרחשים בין שני גושים אידיאולוגיים מובחנים, אלא בין עמים ושבטים המבקשים הגדרה עצמית לבין אלה המנסים להכפיף אותם תחת מטריה אחת גדולה המטשטשת אידיאולוגיות ושונות מובנית.

אך ישנה כאן נקודה נוספת ומשמעותית. עץ הזית החדש אינו מוותר על הטכנולוגיה, אלא נעזר בה. אינו מוותר על המהירות, אלא מנצל אותה. אינו מוותר על הפתיחות, אלא מגדיר את עצמו דרכה.

כיהודים, הזהות וההגדרה העצמית שלנו הן יסוד קיומנו. עליה חרפו יהודים את נפשם לאורך הגלות, ועליה אנחנו ממשיכים להאבק יום יום גם בארץ וגם בתפוצות. אך גם בתוך העם היהודי עצמו, מאז ומתמיד היו שבטים – בעלי אופי שונה, בעלי תפקידים שונים ומקום ברור ומוגדר ב"סדר המחנות".

כאשר הזמר והיוצר המחונן חנן בן ארי שר "אל תכלאוני בשום כלוב, אל תסכמו אותי בויקיפדיה אני הכול, אני לא-כלום...", הוא למעשה אומר, אינני מעוניין בהגדרות הללו: אל תתייגו אותי, אל תכניסו אותי למשבצות מובחנות. תנו לי לחיות בעולם שהוא לא רק נטול סטיגמות, אלא גם נטול הגדרות, הבדלים ושונות. (נכון, ייחודיות אין פירושה טשולנט מגזרי נטול ספקטרום של מרקמים וטעמים). אך ההיסטוריה (הלאומית והעולמית, הקרובה והרחוקה) מוכיחה שמגמות כאלו נועדו לכישלון מהדהד. הגיע הזמן לומר (לעצמנו קודם כל) מי אנחנו.

את נושא חודש הארגון השנה בחרנו להגדיר "הננו – להיות אנשים של שדרה". חשוב לנו לחנך את עצמנו ואת חניכנו לכך שנגדל להיות אנשים עם אמירה, עם עמוד שדרה. אנשים שרוצים ומסוגלים להביע עמדה עצמאית ולהיות פרו-אקטיביים כדי להגשים אותה. כדי שנוכל להיות אנשים כאלה, חשוב שקודם כל נדע להגדיר את עצמנו – מי אנחנו, אך לא פחות מכך – מי אנחנו לא.

ישנן תנועות ומגמות בתוכנו, המנסות לאחרונה לטשטש זהויות, הגדרות וגבולות, ("אני הכל, אני לא-כלום", אני גם וגם וגם). וממילא מובילות לאיון היכולת להביע עמדות עצמאיות שאינן מבטלות את עצמן בפני כל רוח מצויה. או במילים אחרות - חסרות עמוד שדרה.

אל מול מגמות אלו, אנו אומרים שהגדרות אינן כלוב – להפך, הן אלו שיוצרות את המרחב האמיתי. האתגר שלנו בעת הזאת הוא להיות אנשים של שדרה והגדרה עצמית ברורה, כאלה המסוגלים לעמוד על עקרונותיהם ומתוך כך להיות קשובים למתרחש סביבנו.

הכותב הינו סמזכ"ל תנועת הנוער עזרא