הקלות הבלתי נסבלת של הרס חיי אדם

פרשת הרב הריסון מלמדת עד כמה קל להרוס חייו של אדם בעלילות ותואנות. כמה המלצות לשמירת האיזון שבין הרתעה לשמירת כבוד האדם. דעה

צביקה מור , א' בכסלו תשע"ח

הוכפש. הרב הריסון
הוכפש. הרב הריסון
צילום: יונתן סינדל. פלאש 90

והצדיקו את הצדיק - כמה קל להרוס לאדם כשר את החיים? – שאלו את הרב דוד הריסון.

בתרבות שבה זכויות הפרט והנרטיביות הן קודש קודשים, אין חשיבות לגודל הזרם החברתי ומידת השפעתו ותרומתו לאושיות הכלל בצבא, בכלכלה וברפואה. על רקע זה צמחה ההשפעה ההרסנית של הפמיניזם בישראל, תרבות הלהט"ב וכניסתו של שוברים שתיקה לבתי הספר. על רקע זה, הרמטכ"ל של המדינה הכי מאוימת בעולם צריך להיפגש עם קבוצת פמיניסטיות שלא ידוע כמה דיביזיות הן מייצגות בצבא.

גם הרב דוד הריסון שליט"א, תלמיד חכם, מחנך ותיק ועורך חתונות ידוע, חווה את זרועותיו הצורבות של התמנון הפמיניסטי השולט כיום במערכת המשפט, ברווחה, במשטרה, בצבא והיכן לא. בכדי לרצות את העריצות הפמיניסטית, נוקטים רשויות החוק בצעדים אבסורדיים כנגד גברים מכוח המילה שנאמרה נגדם. הכלל של מילה מול מילה לא עובד כאן.

הצד החיובי של התעצמות הפמיניזם בארץ הוא בסכנה הממשית האורבת לכל מטריד. המערכת מחבקת את המתלוננת ולא נותנת סיכוי לנילון. במצב זה כדאי למטריד הפוטנציאלי לחשוב פעמיים ושלוש. פן חיובי נוסף נעוץ בחשיפת השקר של התרבות הנאורה-חופשית-פלורליסטית-שוויונית-מתירנית המשחררת את האישה מכבלי המטבח וגידול הילדים אל עבר העולם הגברי הסואן, המחוספס והגס שלא באמת מכבד אותן. כאן המקום לציין, שלא רק התרבות אחראית לריבוי ההטרדות המיניות. גם נשים המשתפות פעולה עם התרבות הזו אחראיות לפחות באותה מידה. כשאישה מרשה לעצמה להיות חלק מכולם, לשבת עם כולם, לצחקק ולשתף ברגשותיה עם כולם – היא מזמינה את ההטרדה הבאה.

אחת ממצוות הדת הפמיניסטית היא האמונה שכל גבר חשוד בהטרדות מיניות ובמיוחד אם הוא גבר ישראלי. לכן, רק מכוח המילה של אותה תלמידה מתלוננת, הובל הרב הריסון אזוק בידיו וברגליו אל בית המשפט כאילו היה רוצח סדרתי, ישב במעצר במשך חודש ימים במשטרה ואחר כך עוד שנה במעצר בית, כשכל ילד וילדה במדינה ידעו כמה הוא מסוכן וכמה ברוכה היא המתלוננת המסכנה, שאזרה כוחות ועשתה את הצעד הכל כך קשה של הגשת התלונה. ובינתיים, חרושת השמועות תעשה את שלה, שמו הטוב של הרב הריסון ייפגע קשות, פרנסתו תאבד והוא יצטרך בצורה ניסית להוכיח שלא עשה דבר.

אי אפשר לקבל את האשמת השווא של הרב הריסון כ"תאונת אימונים" של המשטרה והפרקליטות. אי אפשר לסיים את הפרשה באמירה של "מה לעשות, יש גם טעויות ואיננו יכולים להרשות לעצמנו לקחת סיכון". אסור לנו כחברה לקבל מצב בו כל אישה מחזיקה ביכולת להכניס כל גבר למעצר לפני שהרשויות מיצו איתה את כל שלבי החקירה ומצאו שיש אמת בגרסתה.

אז מה עושים? בכדי לאזן בין הצורך להרתיע מטרידים ולהגן על הנשים מפני תוצאותיה הישירות של התרבות המתירנית ובין החובה לשמור על חפותו של הנילון וזכותו להגן על שמו וכבודו לפני שכל הארץ תתעדכן, יש לנקוט בצעדים הבאים. אינני משפטן ואיני בקי בשפת החוק ולכן אשתדל להביא את הדברים בשפה עממית:

1. הטלת איפול מוחלט על הפרשה עד למיצוי חקירת המתלוננת הראשונה.

2. הטלת צו איסור יציאה מהארץ על הנילון עד למיצוי חקירת המתלוננת הראשונה.

3. מיצוי חקירת המתלוננת בכדי לוודא שאין כאן מניע זר כגון מחלת נפש, רצון לסגור חשבון מצידה או מצד גורם שלישי ששלח אותה.

4. לאחר שמוצו תהליכי החקירה עם המתלוננת הראשונה, והתברר שיש דברים בגו, יוגש כתב אישום כנגד החשוד תוך המשך האיפול על הפרשה כולה ובכך תינתן לנילון האפשרות להגן על שמו הטוב.

5. במקרה שנמצא החשוד אשם בביצוע העבירות המיוחסות לו, יוסר האיפול על הפרשה ותינתן הזדמנות למתלוננות נוספות להציג את גרסתן.

6. במקרה שזוכה החשוד מכל אשמה, המתלוננת תפצה אותו על פי הסעיפים הבאים: הוצאות המשפט במלואן, הוצאת שם רע, עוגמת נפש, ביטול זמן, ביטול ימי עבודה, איבוד מקום העבודה (במקרה של אובדן כזה).

שלא בטובתו, נאלץ הרב הריסון להיות קרבן ציבור של כולנו, ולשאת בייסורים כבדים במשך השנה האחרונה. על ידו ובזכותו התברר שוב, שרשויות החוק אינן חפות משיקולים זרים ואינן מחפשות רק את האמת. את הפיצוי על כל העוול שנגרם לו בשנה האחרונה, צריך הרב הריסון לדרוש מאותה גברת ולא פחות מזה מהמשטרה והפרקליטות שנתנו יד להאשמת השווא הזו.

"השיבה שופטנו כבראשונה ויועצנו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה".