ההתנגדות לשוויון בגירושים: "צביעות"

לקראת המשך הדיון בביטול חזקת הגיל הרך, ח"כ יפעת שאשא-ביטון שואלת: "מה קרה, בגירושים האבא כבר פחות טוב?"

גיל רונן , ג' בכסלו תשע"ח

ח"כ שאשא-ביטון
ח"כ שאשא-ביטון
צילום: אסף בר-שי

ועדת החינוך והוועדה לזכויות הילד של הכנסת תתכנסנה מחר (רביעי) בכדי להמשיך את הדיון סביב שינויה או ביטולה של "חזקת הגיל הרך", הסעיף בחוק שקובע כי ילדים עד גיל שש יהיו בחזקתה של אימם בגירושין.

הצעת חוק של ח"כ יואב קיש ושבעה ח"כים אחרים, בה תמכה גם ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו), יו"ר הוועדה לזכויות הילד, קובעת כי הגיל עליו חלה החזקה יירד לשנתיים.

ח"כ שאשא-ביטון הצהירה באחרונה על כוונתה לערוך "מהפכה חברתית של ממש", כדבריה, בכל הקשור להתייחסות מערכות המדינה השונות לתא המשפחתי. ביקשנו לברר איתה למה היא מתכוונת.

"הזכות הבסיסית של הילד היא שיהיו לו גם אמא וגם אבא, נקודה", קבעה. "הוא חייב שיהיו לו דמות של אם ואב, וזה לא משנה באיזה היקפים הוא רואה את כל אחד מהם. אני חושבת שלנוכחות של שניהם יש משמעות מאוד מאוד גדולה, גם בהיבט הרגשי, גם בהיבט ההתפתחותי, גם בעיצוב האישיות שלו כאדם. הנוכחות של שני ההורים היא מאוד מאוד משמעותית. וזה בעצם הבסיס שלשמו אני יצאתי למאבק הזה. כי אני חושבת שבכל המלחמה הזאת – נכון שיש גם אבות שנפגעים, נכון שיש גם אמהות שנפגעות – אבל מי שהכי נפגע בתוך הסיפור הזה זה הילדים. ואני נלחמת היום למען הילדים, שהם יזכו שיהיו להם אמא ואבא גם אחרי הגירושין. ההורים מתגרשים ביניהם, הם לא מתגרשים מהילדים שלהם. התפקיד שלנו זה לוודא שהם יהיו שם בשבילם, גם אחרי שהם מתגרשים אחד מהשני".

בדיון שערכה באחרונה סביב נושא ה"ניכור ההורי" – התופעה בה הורה הילדים מתנכרים לאחד מהוריהם – אמרה ח"כ שאשא-ביטון שהרשויות מוטות כיום נגד האבות. היא סיפרה שישנם אפילו ילדי גירושין שמצאו את הדרך להיות בקשר איתה ישירות, משום שהם מורחקים מאביהם וסובלים מהתעללות אצל אימם, ושהיא משתדלת למענם מאחורי הקלעים.

"אני ביקשתי מחקר משווה לגבי כל הסוגיה של ניכור הורי ובכלל – כל הסוגיה של ילדים בזמן גירושין, איך מתמודדים עם זה בעולם, איך מתמודדים עם זה כאן", אמרה לנו. "כל הנושא של 'מרכז קשר', איך מתמודדים בעולם, מה ההיקפים של זה בעולם, מי נמצא שם יותר, גברים או נשים, אל מול מה שקורה כאן, כדי ללמוד את הנושא בפרספקטיבה קצת יותר רחבה".

"תלונות השווא פוגעות בנשים"

ח"כ שאשא-ביטון ציינה שהיא מודעת היטב לשימוש לרעה שנעשה בתלונות שווא בגירושין, ושהיא שואבת עידוד מהתיקון שנעשה באחרונה בהנחיה 2.5 של הפרקליטות, שמגבילה את ההעמדה לדין של נשים שהגישו תלונות שקריות נגד גברים.

"לגבי הנושא של תלונות שווא – אני נגעתי בסוגיה הזו בשנה האחרונה", סיפרה. "והיה איזשהו תיקון לסעיף 2.5. עדיין לא התיקון המיוחל, כמו שאני חושבת שהוא צריך להיות, כי בסופו של דבר, תלונת שווא, בין אם גבר מגיש אותה ובין אם אישה מגישה אותה, צריך לנקוט כנגדם את אותם צעדים.

"אני רוצה לחדד את הסיפור של תלונות שווא", הוסיפה. "כל פעם שאנחנו מדברים על זה אומרים שאנחנו יוצאים נגד הנשים. ואני רוצה פעם אחת לפנות לנשים ולומר להן שתלונות השווא פוגעות בהן. כי אנחנו יודעים שיש מקרי אלימות כלפי נשים. ואז אישה שבאמת חוותה אלימות ובאמת נמצאת תחת איום, אוטומטית הופכת לחשודה. למה? כי אנחנו יודעים שיש תלונות שווא. אם אנחנו נעקור את התופעה הזו, אנחנו למעשה לא רק נעזור לגברים שהיום נפגעים מהסיפור הזה, אנחנו נעזור גם לנשים שבאמת נמצאות בצל של סכנה".

צביעות סביב השוויון

לח"כית היה חשוב להדגיש את הצביעות שקיימת, לדבריה, סביב נושא "השוויון בהורות". "אין אחד שיגיד שהוא לא תומך בשוויון בהורות, אני חושבת שכאן טמונה הצביעות שלנו", אמרה. "כי מצד אחד גם בבית הזה, הכנסת, מכל קצות הבית, מקדמים חוקים של שוויון בהורות בנישואים. אם זו שעת הנקה שהפכה לשעת הורות. אם זה הנושא של חופשת לידה גם לאבא.

"זאת אומרת שאנחנו מכירים בחשיבות של נוכחות דמות האב, והאם, כבר בשלבים הראשונים של הילד", הסבירה. "אז מה קרה, כשמתגרשים, לשוויון בהורות כבר אין שום משמעות? האבא כבר פחות טוב? או האמא כבר פחות טובה? ואני חושבת שאם אנחנו כבר מקדמים מהלך חברתי כל כך משמעותי, אפילו בחקיקה! – תסתכל כמה חוקים העבירה רק הכנסת הנוכחית – אין שום סיבה שאנחנו לא נשמר את זה גם בתקופת הגירושין".

היא הפגינה אופטימיות זהירה לגבי האפשרות להגיע לפשרה בנושא חזקת הגיל הרך – שמעניקה לאמהות את המשמורת על ילדים קטנים בגירושין. ככלות הכל, אמרה, ביטול החזקה משתלב עם תפיסת השוויון: "בואו נשחרר את האישה מהכבלים ההיסטוריים שאומרים שזאת היא שצריכה להישאר ולטפל בילדים, שזו היא המחנכת, שהיא צריכה לעצור את הקריירה שלה כדי לטפל בבית", הצהירה. "קח אותי כדוגמה. אני נמצאת כאן ויושבת איתך. יש לי בעל, שיחיה, ששותף איתי בגידול הילדים ודואג להם עכשיו. אם חס וחלילה מחר אני מתגרשת, זה אומר שאני צריכה לעצור הכל כי אני צריכה לטפל בילדים בבית? וזה בדיוק הסיפור של מהפכה חברתית".

המתנגדות לביטול חזקת הגיל הרך מתנות אותו ביצירת שוויון בשכר ובבתי הדין הרבני ותחומים אחרים. בביטול של כל האפליות בין נשים לגברים, סיפרה. מולן היא טוענת שכפי שהחוקים לגבי שוויון בהורות נחקקו בלי לחכות לשוויון ביתר התחומים, "בואו נתחיל לחלץ את העגלה הזו מהבוץ, ונפעל איפה שאנחנו יכולים, ובסופו של דבר נצליח להגיע גם למקומות שהיום אולי נראים קשים".

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.

צילם: רפאל בן-דור.