כך תשרדו את "יום המאבק באלימות"

בערוצי התעמולה הפמיניסטיים הגדילו את מינון השקרים לכבוד "יום המאבק באלימות נגד נשים". מורה נבוכים קצר בין שקר לאמת.

גיל רונן , ד' בכסלו תשע"ח

אילוסטרציה: אלימות במשפחה
אילוסטרציה: אלימות במשפחה
פלאש 90

במקביל לגשמים שיורדים בחלקים שונים של הארץ, ניתכת עלינו השבוע גם תעמולה פמיניסטית בערוצים האלקטרוניים והמודפסים השונים.

במה הדברים שונים מכל יום בימות השנה, תשאלו? שהרי התעמולה הפמיניסטית במחוזותינו פוסקת רק ביום כיפור.

ובכן, מדובר בהגברת מינוני תעמולה, וזאת לכבוד 25.11, "יום המאבק באלימות נגד נשים", עליו הכריז ב-1999 ארגון האו"ם – בו יש לפמיניזם הרדיקלי בסיס כוח בלתי מבוטל.

התעמולה נועדה לייצר אצל כולנו את התחושה שהגברים הם רשעים והנשים הן קורבנות, ולהכשיר את הקרקע לדרישות העונתיות של ארגוני הנשים לתקצוב על חשבון הציבור. הפתרון הטוב ביותר למניעת בלבול ודכדוך, כמובן, הוא לא להיחשף כלל לתעמולה. אבל זה קשה: היא נמצאת בכל מקום כמעט.

לפיכך, הנה מורה מבוכים קצר שעשוי לסייע במעט לנטרל את ההשפעות הקשות ביותר של התעמולה.

וזאת יש לדעת: על שלושה דברים עומד עולם התעמולה הפמיניסטית: על האלימות, עבירות המין ופערי השכר.

בתחום האלימות, התעמולה הפמיניסטית מתמקדת ביצירת תמונה שקרית בתוך מוחותינו, כאילו בקשר הנורמלי בין גברים לנשים, הגבר שולט באישה באמצעות אלימות. בכדי להשיג את המטרה התודעתית הזו, צריך לייצר במוחותינו שני דברים: האחד – תמונה קשה של גברים שרוצחים נשים במספרים לא מבוטלים. השני – תמונה נלווית, של המוני גברים שמכים את נשותיהם.

שתי התמונות משתלבות ויוצרות תמונה שבה מאות אלפי גברים – מתוך כמה מיליונים בודדים – מכים את נשותיהם, וחלקם גם מצליחים לרצוח אותן.

בנוסף, צריך למחוק מהתודעה שלנו את האלימות נגד ילדים, משום שחלקן של הנשים באלימות זו גדול מזה של הגברים באופן משמעותי, וקשה לזייף את הנתונים בתחום זה.

האמת היא שנשים נוקטות אלימות נגד בני זוג בשיעור זהה לשיעור בו גברים נוקטים אלימות נגד בנות זוג (רק שהגברים יותר חזקים). באשר לרציחות – מדובר במקרי קצה חריגים מאוד. הסיכוי שאישה תירצח ע"י בן זוג יהודי ילדי הארץ במהלך שנה מסויימת עומד על בערך אחד למיליון.

התעמולה הפמיניסטית מנפחת באופו שיטתי את מספר הנשים שנרצחות, ומוסיפה עליהם נתון שהוא לחלוטין מצוץ מהאצבע, לגבי מאות אלפי נשים מוכות כביכול. במקום לדבר על ילדים מוכים, היא מדברת על "ילדים שנחשפים לאלימות" – ומציגה אותם כמי שרואים את אבא מכה את אמא.

הדיבורים על התעללות בילדים מתמקדים בהתעללות מינית, משום שזה התחום היחידי בו מרבית הפוגעים הם גברים. ואולם, פגיעה מינית מהווה פחות מ-10% מכלל הפגיעות בילדים. כ-75% מהפגיעות מוגדרות כהזנחה, ויותר מ-10% הן פגיעות פיזיות. בשני התחומים הללו, נשים מובילות בענק על גברים.

תמונות האילוסטרציה שמלוות כתבות על אלימות במשפחה יראו כמעט תמיד גבר מכה אישה או ילד שרואה איך אבא מאיים על אמא. אף פעם לא תראו תמונה של אמא שמנחיתה מכה על ראשו של הבן שלה, למשל, או צובטת את לחייה של בתה.

בתחום המין, התעמולה מקפידה לייצר טשטוש מכוון בין מה שמכונה "פלירט" הדדי, דיבורים גסים ונגיעות שמקובלות בחברה המתירנית, לבין מעשים מגונים של ממש ואונס. הטשטוש מושג גם ע"י שימוש במונחים קלים כמו "הטרדה" לגבי מעשים קשים, ומונחים קשים כמו "תקיפה" לגבי מעשים קלים, בכדי לייצר מיש-מש אחד גדול במוח של כולנו.

בתעמולה אין נשים תלונות שקריות, ולנשים אף פעם אין אשם תורם בשום סיטואציה – כולל אם שתו עד לא ידע מרצונן החופשי ביחד עם גבר בפאב, למשל.

התעמולה מלאה במספרים מצוצים מהאצבע המוצגים כנתונים מחקריים. לדוגמה: באתר של מרכזי הסיוע לקורבנות תקיפה מינית נטען ש"אחת מתוך שש נשים היו קורבנות של גילוי עריות". פמיניסטיות משדרות שקרים בוטים כמו אלה כעניין שבשגרה.

ככלל, כאשר אתם נתקלים ב"סטטיסטיקה" המנוסחת במספרים עגולים וסיסמאות שנועדו להיזכר היטב, כדאי להיות חשדניים. בדרך כלל מדובר בשקר.

בתחום פערי השכר, הטענה היא שנשים מרוויחות פחות מגברים על אותה עבודה. אלא שהמספרים שמביאות הפמיניסטיות – אם אינם מומצאים לגמרי – מתייחסים לפער בין מה שמרוויח הגבר הממוצע לבין מה שמרוויחה האישה הממוצעת, ולא לשכר שצפויים גבר ואישה לקבל באותה עבודה, כאשר נתוני הפתיחה שלהם זהים.

גם כאשר התעמולה מתבססת על נתונים רשמיים לכאורה, שווה לבדוק: האם מצויין מקור? מה נכתב באמת במחקר המקור? האם המקור עצמו מוטה? לדוגמה, אם מדובר בחוג מגדר פמיניסטי – הרי שהסיכוי לקבל ממנו מחקר רציני שואף לאפס. למרבה הצער, גם במוסדות ממשלתיים רבה ההשפעה הפמיניסטית – אבל שם יש סיכוי טוב יותר לקבל מידע אמיתי.

בווידאו הזה ניתן לקבל את תמונת האמת לגבי פערי השכר:

לסיכום: נסו לא להיחשף למינוני יתר של תעמולה. אם אין ברירה ונחשפתם (נגיד, באוטובוס עם רדיו דולק או על מסך טלוויזיה בקופת חולים), כדאי לזמזם שיר או לקרוא תהילים עד שזה יעבור. שמרו מדריך זה לקראת יום האישה הבינלאומי שחל בחודש מארס.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.