מקלב נגד שילוב המשפט העברי?

"יש צורך בהגדרה ברורה למי הזכות לפרש את המשפט העברי ואיזו פרשנות מקובלת. הם מפרשים את המשפט העברי לפי השקפת עולמם", אמר מקלב

חיים לב , ג' בכסלו תשע"ח

אורי מקלב
אורי מקלב
צילום: פלאש 90

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום בהצעת החוק הצעת חוק יסודות המשפט המבקשת לשלב עקרונות המשפט העברי אל תוך מקורות המשפט בארץ.

לפי הצעת החוק יצוין בחוק במפורש המונח "עקרונות המשפט העברי" כמקור פרשני אליו יהיה רשאי בית המשפט לפנות במקרה של לקונה בחוק, כאשר לא מצא תשובה לשאלה משפטית הטעונה הכרעה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בהיקש.

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בליי הציג בדיון חלופה אפשרית הנותנת, לדבריו, ביטוי ברור יותר לזיקה של עקרונות המשפט העברי לעקרונות "החירות, הצדק, היושר והשלום", כלשונו.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר כי "למרות שיש הפנייה למקורות המשפט העברי בחוק, כמעט שלא נעשה בהם שימוש. השופט ברק אמר שתמיד היה עוצר בהיקש וכן שמבחינתו מורשת ישראל היא גם האנציקלופדיה העברית, כך שאין משמעות בפועל להפניה למקורות. מגיע לנו שהמשפט העברי לא יהיה מוסתר, הנוסח המוצע לא בא לסתור שום עקרונות אחרים ומופיע כשלישי בסדר הפרשנות. כל החששות, מעבר להתנגדות העקרונית למשפט העברי, נפתרו".

חה"כ רחל עזריה (כולנו) הביעה תמיכה בנוסח שהציג היועץ המשפטי לוועדה ואמרה כי החשש הוא שבהלכה היהודית לא באים לביטוי חלק מהנושאים שהשתנו בעיקר בנוגע למעמד הנשים. היא פנתה ליו"ר חה"כ סלומינסקי: "איך אתה לא מתנגד לשינוי חזקת הגיל הרך, הרי היא מעוגנת במשפט העברי. מתברר שאנחנו סלקטיביים בנושא".

במהלך הדיון אמר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) כי לפני שניתן יהיה לדון לגופו של החוק יש לחוקק חוק שיגדיר מהו המשפט העברי.

כחלק מהסברו התייחס לקולות האופוזיציה שהציגו גישה מעוותת הנשענת על ארגוני הרפורמים הטוענים כביכול שהמשפט העברי אינו תואם את ערכי הדמוקרטיה.

"יש הרבה אמירות ופרשנויות סביב המשפט העברי אך הם רחוקים מאוד מהמשפט העברי", אמר והוסיף: "לא כל אמירה היא פרשנות אמתית. אתם לוקחים כל מה שנכתב בכל מקום ומפרשים את זה כמשפט עברי. יש צורך בהגדרה ברורה למי הזכות לפרש את המשפט העברי ואיזו פרשנות מקובלת. הם מפרשים את המשפט העברי לפי השקפת עולמם".

"לכן יש צורך בהגדרה ברורה מהו המשפט העברי, אלו דברים שמובנים לכל אך ישנם גורמים כמו שראינו בדיון הנוכחי אשר מנצלים את חוסר הבהירות בחוק ומציגים פרשנויות מעוותות. רק לאחר מכן נוכל לדון אם אנחנו מסכים או לא מסכימים לחוק זה".

מקלב הוסיף עוד כי מוטב היה לו ההצעה לא באה לעולם. "אנחנו רואים את דעתם של השופטים שרחוקה מאוד מאתנו ואני אומר 'לא מדבשך ולא מעוקצך'. אני מעדיף שלא יביאו בכלל את המשפט העברי מאשר שיביאו פרשנויות שונות ומשונות להלכה ולתורה הקדושה".