כמה נוח להיות בני בגין

ח"כ שלא פועל לקידום שום נושא הנתון במחלוקת פוליטית יכול לצפצף על הקואליציה כשלא נוח לו, ובמקומה להתמכר לחיבוק התקשורתי. פרשנות.

שלמה פיוטרקובסקי , ה' בכסלו תשע"ח | עודכן: 22:50

בני בגין
בני בגין
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

1. צמד הדוידים, ביטן ואמסלם, לא יזכו ככל הנראה להיחשב למומחים גדולים בנימוסים והליכות, בטח לא בכל הנוגע להתנהלותם בכנסת. קלאסה היא לא שם המשחק אצל הצמד הזה.

אלא שקלאסה היא לא מדד לצדק, ובעימות בין בני בגין לבין צמד הדוידים הצדק נמצא בצד שלהם, וממש לא בצד של בני בגין.

חוסר נכונותו של בגין להתחלף מרצון בישיבת ועדת הפנים אמש היא צעד לא קביל בכללי המשחק של הכנסת, מאחר שהיא שומטת את הקרקע מתחת יכולתה של הקואליציה לפעול, ובלי קואליציה חזקה - אין ממשלה ואין שלטון.

2. בני בגין, כמו עוד כמה נסיכי ליכוד לשעבר, הוא מכור. בגין, כמו חלק ניכר מחבריו, פשוט התמכר לחיבוקו החם של הקונצנזוס התקשורתי ושל סביבתו החברתית.

בספרו "הנסיכים" מנתח איש התקשורת והפרסום גיל סמסונוב את התהליך שעבר על רבים מנסיכי הליכוד, ואשר גרם לשינוי בדרכם. סמסונוב מציין כי הנסיכים גדלו וחיו בסביבה שנידתה אותם פוליטית וחברתית. הם היו אנשי ימין בודדים באזורים חברתיים שכולם שמאל טהור. כך קרה שלא פעם הם גם נישאו לבני זוג המחזיקים בעמדות שמאליות וילדיהם גדלו כך.

המציאות הזו יצרה אצל רבים מהם כמיהה לחיבוק חם מהמילייה החברתי שבו הם חיים, מילייה שמאלני אקדמי-תקשורתי פוליטי. מרגע שהם זכו לחיבוק חם במקומות הללו הם לא מסוגלים להיפרד ממנו, ויהי מה.

3. לא חכמה להיות בני בגין. אם אתם מהקוראים העוקבים מעט אחרי המתרחש בפוליטיקה הישראלית, האם אתם מצליחים להיזכר במהלך שנוי במחלוקת פוליטית כלשהי שבגין הוביל במהלך התקופה מאז נבחר לכנסת העשרים?

עזבו, האם אתם מצליחים להיזכר באיזה שהוא מהלך פוליטי בעל משמעות כלשהי שבני בגין הוביל בקדנציה הנוכחית? חוק בעל ערך, יוזמה בעלת חשיבות, משהו שבגין היה באמת בין יוזמיו ומקדמיו העיקריים?

הסיפור הוא פשוט. מי שלא מקדם כלום לא צריך כלום מהקואליציה. מי שרוצה לקדם את הנושאים היקרים ללבו, חייב ללכת יד ביד עם הקואליציה, אחרת הוא לא יוכל לקדם שום דבר. לכן לבני בגין לא אכפת להצביע נגד, כי הוא לא מקדם כלום.

4. יש כמובן גם פתרונות ביניים. איש מחברי סיעתו של בגין, הליכוד, לא היה מותח עליו ביקורת לו הודיע בגין ליו"ר הקואליציה ביטן בבוקר ההצבעה בוועדת הפנים שהוא איננו חש בטוב, זה קורה לאנשים בגילו, ושהוא ישמח אם ביטן יזעיק לוועדה ח"כ אחר מהליכוד שימלא את מקומו.

למען האמת הוא אפילו לא היה צריך לספר לביטן סיפורי סבתא, הוא יכול היה להגיד את האמת, שבחוק ההמלצות הוא לא מוכן לתמוך וביטן היה מחליף אותו בשמחה, בעצמו.

בהתעקשות לא לוותר הראה בגין שחשוב לו יותר חיבוקן החם של התקשורת וסביבתו החברתית מאשר היכולת להיות חבר כנסת בעל משמעות בכנסת ישראל.

ולכן, אם בגין ממילא ויתר על היכולת לעשות משהו משמעותי, בעל השפעה, עם חברותו בכנסת, יתכן שכדאי לו לשקול לוותר בכלל על החברות הזו. את החיבוק הסביבתי הוא יוכל להשיג בדרכים אחרות.