השופטים דחו את עתירת "בג"ץ התמרים"

לאחר שהעותרים הפלסטינים הכשילו את המו"מ למתן פיצוי כספי, קבעו השופטים כי עתירתם של פלסטינים בנושא מטעי התמרים בבקעה תידחה.

שלמה פיוטרקובסקי , ה' בכסלו תשע"ח

מטעי דקלים. ארכיון
מטעי דקלים. ארכיון
פלאש 90

שופטי בג"ץ דחו את עתירתם של כמה פלסטינים, תושבי בקעת הירדן, אשר דרשו לאפשר להם לעבד את אדמותיהם סמוך למושב חמרה שבבקעה, אשר כיום מעובדות בידי יהודים המגדלים במקום תמרים.

מדובר בעתירה שהוגשה בשנת 2013 על ידי מי שטענו שהם יורשי השטחים המדוברים, ובה התבקשו השופטים להורות למדינה "לאפשר לעותרים לגשת לאדמותיהם; להחזיר להם השליטה והחזקה המוחלטת והבלעדית במקרקעין; וכן לנקוט בכל הצעדים המתאימים להבטיח ביטחונם של העותרים עם חזרתם למקרקעין".

בחודש יולי השנה החליטו שופטי בג"ץ לנסות ולהביא לפשרה בין הצדדים, באמצעות מתן פיצוי כספי לעותרים על השימוש שנעשה באדמותיהם. אולם, מגעי הפשרה לא צלחו, לאחר שהפלסטינים הכשילו את המו"מ.

בעקבות כשלון המו"מ ניתן פסק דין בעתירה, במסגרתו התייחסו השופטים לכך שמדובר בשטח שנסגר בצו צבאי מאז מלחמת ששת הימים ועד היום.

"נוכח צו הסגירה הצבאי החל באזור משנת 1967 (להלן: הצו) הכולל גם את השטח מושא העתירה – צו אשר לא נתקף בעתירה וממילא לא ניתן צו על תנאי לגביו - הגענו למסקנה כי כל עוד הצו עומד על כנו, הסעדים שהתבקשו אינם יכולים להינתן במסגרת העתירה דכאן", קבעו השופטים.

עם זאת, השופטים הבהירו כי בפני העותרים הפלסטינים להגיש עתירה חדשה שתתקוף ישירות את צו הסגירה, "למען הסר ספק, מובן כי אין בפסק דין זה כדי למנוע מהעותרים, ככל שיחפצו בכך, לעתור לביטול צו הסגירה הצבאי החל על המקרקעין או לעתור למניעת שימוש המשיבים 10-5 במקרקעין, וכל הטענות בנושא זה, כמו באשר לזכויות העותרים במקרקעין, שמורות לצדדים".