מנדלבליט
מנדלבליטצילום: פלאש 90

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס אחר הצהריים (חמישי) להצעות החוק שמקדמים חברי מפלגת הליכוד, שלדברי מנדלבליט פוגעות בעצמאות המשטרה ורשויות המשפט בישראל.

בכנס שנת המשפט באוניברסיטת חיפה אמר מנדלבליט "הצורך במוסדות חוק ומשפט חזקים ואפקטיביים הוא אינטרס ציבורי ולאומי ראשון במעלה במדינה דמוקרטית מתוקנת. בסופו של יום, אלו הם המוסדות אשר מושיטים סעד לאזרח שנפגע מעבירה שבוצעה ע"י אחר, או מורים על מתן פיצוי או סעד אחר בגין עוולה נזיקית שנגרמה לו".

לדבריו, "קיים צבר משמעותי של הצעות חקיקה ויוזמות אחרות, שכולן מכוונות לשינוי האיזון הקיים בין הרשות המבצעת והמחוקקת, לבין גופי החוק והמשפט אשר מתוקף תפקידם נדרשים כאמור – בחברה דמוקרטית כשלנו – לעמוד על המשמר מפני חריגה בסמכותן של רשויות אלו.

''כך, במושב הקודם של הכנסת, הוגשה כזכור הצעה למנוע את האפשרות הנתונה כיום ליועץ המשפטי לממשלה להתייצב בהליך משפטי, אם הממשלה איננה מקבלת את חוות דעתו המשפטית; לפני כחודש, נדונו שתי הצעות חוק – ממשלתית ופרטית – לשינוי דרכי המינוי של יועצים משפטיים למשרדי הממשלה, באופן המגביר את ההשפעה של הדרג הפוליטי על המינוי; עוד נדונה לפני כחודש הצעה למנוע אפשרות לחקור ראש ממשלה מכהן, כולל בעבירות של טוהר המידות;

''בתחילת השבוע הנוכחי, נדונה הצעה שנועדה לצמצם את היקף סמכות הביקורת של מבקר המדינה ולמנוע ממנו, בין היתר, לפרסם דוחות מיוחדים. ולבסוף, בימים אלה נדונה הצעת החוק הפרטית המכונה 'חוק ההמלצות', שעניינה – כך לפי הנוסח המקורי של ההצעה – במניעת האפשרות כי רשות חוקרת המסיימת חקירה תעביר לפרקליטות 'חוות דעת או המלצה מטעמה בשאלה האם הראיות מספיקות לאישום. מפאת קוצר הזמן, לא אוכל להתייחס לכל אחת מהצעות אלה, אליהן התייחסתי בהרחבה בעת האחרונה במספר הזדמנויות".

היועץ הדגיש "ברור שהמקבץ של אותן הצעות חוק חייב להטריד את מנוחתו של כל אחד, ובוודאי מטריד את מנוחתי שלי. התוצאה של שילוב הצעות החוק עלולה להיות קשה מנקודת המבט של שלטון החוק והאינטרס הציבורי. מדובר בהחלשה של ההגנה על זכויות האדם; מדובר בפגיעה קשה במנגנוני ההגנה על מנהל תקין ומניעת שחיתות שלטונית; מדובר בפריצת עיקרון היסוד של שוויון בפני החוק".ברור שהמקבץ של אותן הצעות חוק חייב להטריד את מנוחתו של כל אחד, ובוודאי מטריד את מנוחתי שלי. התוצאה של שילוב הצעות החוק עלולה להיות קשה מנקודת המבט של שלטון החוק והאינטרס הציבורי

היועץ הגיב על פרשת "שוברים שתיקה" וביקש להעמיד דברים על דיוקם, "ההחלטה על פתיחה בחקירה במקרה זה – בגין חשד לשימוש בלתי חוקי בכוח כנגד אזרח פלסטיני עצור, התקבלה בעקבות פניות שהתקבלו בפרקליטות המדינה, לרבות פנייה מאת הפצ"ר לפרקליט המדינה.

כפי שפורסם, גם שרת המשפטים פנתה אל פרקליט המדינה בעניין זה. חשוב להדגיש עם זאת כי פנייתה של שרת המשפטים התקבלה לאחר שכבר הוחלט על פתיחה בחקירה. ממילא, לא היה בפנייה זו כדי להשפיע על שיקול הדעת המקצועי גרידא שמכוחו מתקבלות החלטות בתחום אכיפת החוק. העצמאות שלנו בעניין הזה היא טוטאלית. כל טענה אחרת היא שגויה ומטעה.

במסגרת החקירה נחקר דובר ארגון 'שוברים שתיקה' ומסר את גרסתו. כמו כן, נעשה ניסיון לאתר את הפלסטיני שכלפיו הופעלה כביכול האלימות, בהתאם לתיאור אותו מסר החשוד. האדם שזוהה כקורבן האפשרי הכחיש את קיומו של אירוע כאמור.

מפקד הפלוגה שנחקר, מסר אף הוא עדות שלא תמכה באירוע הנטען. בנסיבות אלו, הוחלט בפרקליטות על סגירת תיק החקירה. בהמשך לכך, נטען כי קיימות ראיות אחרות שלא נבדקו במסגרת החקירה. בדיקתן של ראיות אלו תישקל, ככל שיימצא כי יש בהן כדי לקדם את חקר האמת. אכן, ההגעה לחקר האמת היא התכלית היחידה של הליכי החקירה הנוגעים לאירוע המדובר, או לכל חקירה מתנהלת.

הניסיון לייחס מוטיבציה פוליטית כביכול או שיקולים זרים לפעולות שבוצעו ולהחלטות שהתקבלו, על-ידי הדרגים הבכירים ביותר בפרקליטות המדינה, הינו חסר כל ביסוס, ראוי לגנאי ועולה כדי חוסר אחריות מוחלט. יש לנו פרקליטות מדינה אחת. אין מקצועית ממנה. ועל כך נאמר: חכמים היזהרו בדבריכם".

הפגנות בעד חוק ההסדרה
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מנדלבליט התייחס גם לחוק ההסדרה, "בתגובה שהוגשה מטעמי לעתירות הנוגעות לחוק ההסדרה עמדתי על כך שיש לפסול את החוק, משום פגיעתו הבלתי מידתית בזכות הקניין.

כפי שהבהרתי, ההסדר שנקבע בחוק הוא גורף, ונותן עדיפות מוחלטת לזכויות ולאינטרסים של המתיישבים על פני זכויותיהם הקנייניות של בעלי הזכויות במקרקעין באזור, בכל סיטואציה אשר תהיה, תוך התעלמות מיתר השיקולים הצריכים לעניין. מדובר, אפוא, בהסדר שאיננו צולח את מבחני החוקתיות. בתוך כך, קיימת הבחנה ברורה בין בנייה שנעשתה בתום לב ובמעורבות של רשויות המדינה, לבין מי שעשה דין לעצמו ובחר במודע להקים את ביתו בקרקע שאיננה רכוש ממשלתי, וללא היתר בניה כדין.

ביחס לסוג הראשון של המקרים, קיימים בדין שחל באיו"ש הסדרים משפטיים שיכולים, בנסיבות מסוימות, לתת מענה לחשש מפני הריסת בנייה בלתי חוקית, וייתכן שאף לאפשר את הסדרתה.

כלי משפטי עיקרי לצורך כך הוא שימוש בסעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי, שקובע הסדר של תקנת שוק ביחס לקרקעות שהמנהל האזרחי הקצה למתיישבים מתוך מחשבה שמדובר באדמות מדינה, כאשר בדיעבד התברר כי מדובר בקרקע פרטית.

המקרה הטיפוסי בו יחול ההסדר הינו מצב בו יישוב מסוים הוקם כדין, באדמות מדינה מוכרזות ומוקצות, ובתחום תכנית מתאר מאושרת. ברבות השנים, נערכה במקום בדיקה של "צוות קו כחול", בה נמצא כי שטח מסוים שנחשב מלכתחילה כרכוש ממשלתי הינו למעשה קרקע פרטית. במצב כאמור, בן לילה, מגלים התושבים כי ביתם – אותו בנו כדין ורכשו כדין בכסף מלא – נמצא כעת בקרקע פרטית ומיועד כביכול להריסה. או אז, מעניק סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי הגנה לעסקה שבוצעה כדין, ומונע את הפגיעה בתושבים תמי הלב.

מדובר כאמור בהסדר רגיל של תקנת שוק, שנחקק ע"י המפקד הצבאי במשפט האזור כבר בשנת 1968, ושמעוגן היטב במגוון דברי חקיקה בדין הישראלי, כמו גם בשיטות משפט בולטות רבות אחרות ברחבי העולם. כפי שקבעתי בסיכום דיון עקרוני שהוצאתי בנושא לפני כשנה, תחולתו של הסעיף מותנית בקיומה של עסקה במקרקעין שנעשתה בתום לב ובתמורה.

בניגוד לטענה שנשמעה בהקשר זה, אין מדובר בהפקעה של המקרקעין. האפשרות להפקיע מקרקעין בבעלות פרטית לצורכי התיישבות עלתה אך לאחרונה על הפרק, בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין זיאדה, ומטבע הדברים היא מצומצמת באופן משמעותי מההסדר של תקנת השוק, וכפופה כאמור בפסק הדין למבחנים של מידתיות וסבירות.

בכל מקרה, השימוש בכלים משפטיים המעוגנים בדין הקיים באיו"ש על מנת להסדיר בנייה בלתי חוקית, איננו יכול להיות כללי וגורף, אלא מחייב בחינה קפדנית ומדוקדקת לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ספציפ".