צעד נוסף בדרך להקמת בורסה שניה

המלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת הקמת בורסה לחברות קטנות ובינוניות הוגשו לשרת המשפטים ולשר האוצר.

חזקי ברוך , ח' בכסלו תשע"ח

הגשת ההמלצות. שקד, כחלון, האוזר ולוין
הגשת ההמלצות. שקד, כחלון, האוזר ולוין
צילום: דוברות

יו"ר רשות ניירות ערך והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה הגישו הבוקר (ראשון) לשר האוצר ולשרת המשפטים את המלצות הצוות לבחינת הקמת בורסה ייעודית לחברות קטנות ובינוניות.

שרת המשפטים איילת שקד ציינה "הקמת הבורסה החדשה היא פעולה נוספת שלנו בטיוב הרגולציה. אני רואה חשיבות רבה בעידוד חברות קטנות ובינוניות וחברות צמיחה, שהן מנוע צמיחה מרכזי של המשק ומקור הכנסה ותעסוקה לחלק גדול מהציבור. הבורסה הייעודית תיתן להן מקור חדש שלא היה עד היום לגיוס הון ותאפשר לציבור להשתתף בהצלחתן של החברות".

"אני מאמינה שמהבורסה הזו יוכלו לנבוט ולצמוח חברות שיהיו דור העתיד של החברות במשק הישראלי. אני מברכת את הצוות ואת ראשיו, פרופ' שמואל האוזר ומר מאיר לוין, על ההמלצות המתוות לשוק הישראלי מודל לבורסה משנית יעילה עם הקלות וגמישות ברגולציה", הוסיפה.

שר האוצר משה כחלון הסביר, "העסקים הקטנים והבינוניים הם ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה הישראלית ועלינו לסייע להם בהפחתת רגולציה, הקלות במס וגם בגיוון מקורות ההון. עד היום, מקור גיוס ההון כמעט היחיד שעומד בפניהן הוא הבנקים. אנחנו מתכוונים לקדם את המלצות הצוות בכדי לגרום לכך שמקור גיוס ההון יהיה פתוח בפני חברות הייטק וחברות צמיחה קטנות לגייס הון לצרכי עסקיהן, גם באמצעות בורסה ייעודית. אני משוכנע שהמהלך יתרום להשארת חברות צמיחה בישראל, יתרום לשיתוף הציבור בהצלחת התעשייה המקומית ובפרט במגזר ההייטק, ויתרום בכך לתעסוקה ולצמיחה".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, הוביף "אני מאמין בהקמת בורסה ייעודית שנועדה להנגיש מימון לעסקים קטנים ובינוניים שתלותם בבנקים כמקור המימון גם מוגבלת וגם יקרה יחסית. עסקים קטנים ובינוניים חשובים לצמיחת המשק ותורמים כ-50% לתעסוקה וכ-32% לתוצר העסקי. כיום הבורסה בתל אביב אינה פתוחה בפניהם, ומשקיעים מוסדיים אינם מתעניינים בהם, אם שווים נמוך מכ-100 מיליון ₪. ההמלצות שגיבשנו מאזנות בין צרכי המימון של החברות לבין הצורך לשמור על עניינם של המשקיעים ולדאוג להגנה רגולטורית נאותה, בעלויות רגולציה נמוכות יחסית. בין השאר, חברות תוכלנה לגייס הון וחוב בסכומים של 6 מיליון ₪ ומעלה. ההמלצות שמות אותנו בשורה אחת עם מדינות מפותחות שבחרו להקים בורסה משנית".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין, הדגיש, "הקמת בורסה ייעודית שתהיה שוק אטרקטיבי לטווח ארוך היא אתגר מקצועי ומשפטי, לאזן בין הרצון לאפשר הזדמנויות מימון חדשות לחברות קטנות ובינוניות לבין חובתנו להגן על המשקיעים. המלצות הצוות מראות גישה אמיצה ורעננה לאיזון זה, שיבטיחו הגנה אפקטיבית למשקיעים תוך צמצום ככל שניתן של עלויות הציות לחברות שיגייסו בבורסה הייעודית".

נציין כי הצוות התבקש להציג בפני השרים המלצות לאמצעים ומהלכים שיאפשרו הקמת בורסה ייעודית שתותאם לחברות קטנות ובינוניות, בשים לב למודלים דומים בעולם ובהתאמה למאפייני השוק הישראלי, וזאת בדגש על הסרת חסמים ומתן הקלות באופן שייתן מענה הולם לצרכי החברות ומבלי להתפשר על האינטרסים של ציבור המשקיעים ותקינות המסחר.

המלצות הצוות גובשו על בסיס סקירה מקיפה של הניסיון בבורסות דומות בעולם, תוך ניתוח המאפיינים המבניים ומיפוי גורמי ההצלחה ולקחים שהופקו בבורסות משניות בעולם, פגישות יזומות עם גורמים מהשוק ואפיון הצרכים של חברות קטנות ובינוניות בישראל. הצוות קיים מספר ישיבות במסגרתן דן בממצאים ובתובנות שעלו מניתוח הסקירה הספרותית והמחקרית והפגישות עם השוק כאמור לעיל, ניתח את מכלול ההיבטים הכרוכים בהקמת בורסה ייעודית, וגיבש את ההמלצות המובאות בדוח הביניים.

ההמלצות המרכזיות של הצוות:

להקים בורסה ייעודית, בבורסה בת"א או מחוצה לה. הבורסה תפוקח על ידי רשות ניירות ערך, תוך מינוי ספונסר לחברה, רק בשלב של הנפקה ראשונה לציבור, שתפקידו העיקרי יהיה ללוות את החברה בהיבטים רגולטוריים ועסקיים בהנפקה.

✓ החברות שתהיינה רשאיות לגייס הון באמצעות הבורסה הייעודית תוכלנה לגייס הון במועד ההנפקה לראשונה עד שווי של עד 300 מיליון ₪ (אחרי הכסף). חברה ששווי השוק שלה יעלה במהלך תקופת המסחר מעל 600 מיליון ₪, תידרש לעמוד ברגולציה הקיימת בבורסה הראשית, אך לא תהיה מחויבת לעבור להיסחר בה.

✓ חברות תהיינה רשאיות לגייס חוב בבורסה הייעודית בסכום מינימאלי של 6 מיליון ₪ ועד סכום מקסימאלי של 36 מיליון ₪, ובתנאי שסכום החוב המונפק לא יעלה על סכום ההון שהונפק בבורסה הייעודית.

✓ תתאפשר הצעה לא אחידה במסגרת ההנפקה לראשונה.

✓ הקלות בחובות גילוי ודיווח:

• תדירות פרסום דוחות כספיים: לחברות שהנפיקו הון בלבד – חצי שנתית ואם אין להן מכירות – שנתית; לחברות שהנפיקו חוב - רבעונית.

• ביטול פרק תיאור עסקי התאגיד והחלפתו בדוח הנהלה מורחב.

• דוחות מידיים – הותרת דרישה כללית לגילוי על אירועים מהותיים (תקנה 36) וביטול יתר חובות הדיווח המיידי הספציפיות.

• ביטול חובת צירוף הערכות שווי ודוחות סולו וביטול ה-ISOX.

• מתן אפשרות לפרסום דוחות כספיים לפי IFRS, US GAAP ותקינה ישראלית.

• צמצום הגילוי על מקבלי השכר הגבוה ביותר בחברה, מ-5 נושאי משרה ל-3 נושאי משרה.

✓ הקלות בממשל תאגידי ועסקאות בעלי שליטה:

• אישור תנאי כהונה והעסקה של בעל שליטה – אחת לחמש שנים (במקום כל שלוש שנים).

• מדיניות התגמול לא תהיה טעונה אישור האסיפה הכללית.

• תנאי כהונת המנכ"ל לא יהיו טעונים אישור האסיפה הכללית.

• לא יידרש אישור האסיפה הכללית לכפל כהונת יו"ר-מנכ"ל.

• לא תחול החובה לקיים הליך תחרותי.

• תתאפשר הקמת ועדה בלתי תלויה אחת בלבד.

• לא תחול חובה למנות מבקר פנים מתחת לשווי או מספר עובדים שייקבעו.

✓ תמריצים:

• הפחתת אגרות לרשות ניירות ערך ואגרות בגין רישום למסחר של ניירות ערך.

• הפעלת תכנית לסבסוד אנליזה.

• בחינת אפשרות להשתתפות בעלויות הנפקה ובדחיית החזר תשלום מענקים שניתנו על ידי המדינה.

• ביטול חובת השתתפות מוסדיים באסיפות כלליות.

• הכרה בהוצאות הנפקה כהוצאה שוטפת לצרכי מס בשנת ההנפקה.

• מתן אפשרות לבחירה במסלול רווח הון על עליית ערך של אופציות שניתנו לבעלי שליטה.

הצוות שם לנגד עיניו גיבוש מתווה המאזן בין צרכי החברות, לבין הגנה על המשקיעים, על מנת שהבורסה הייעודית תהווה אפשרות השקעה ראויה. הצוות סבור כי הקמת בורסה ייעודית לפי המתווה האמור יתרום לפיתוח שוק ההון המקומי, בדגש על הנגשת אפיק מימון חדש לחברות צמיחה בישראל, אשר מהוות מנוע צמיחה מרכזי של המשק וקטר של הכלכלה כולה.