מדוע לא דנים בתלונה על היועמ"ש?

תלונה נגד היועמ"ש הוגשה לראש נציבות הביקורת בעקבות סירובו לייצג את עמדת המדינה בבג"ץ חוק ההסדרה. בינתיים הדיון בנושא נדחה.

רעות הדר , י' בכסלו תשע"ח

עו"ד אורי צפורי
עו"ד אורי צפורי
צילום: מרים צחי

דוד רוזן, ראש נציבות הביקורת על המערך ומייצגי המדינה בערכאות השונות, מסרב לדון בתלונה שהוגשה כנגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט לאור התנהלותו בפרשת חוק ההסדרה.

הרקע לתלונה, שהוגשה בתחילת השבוע שעבר ע"י עו"ד אורי צפורי מהתא המשפטי של תנועת 'דרך חיים', הוא החלטתו של היועמ"ש שלא לייצג את הממשלה בעתירות שהוגשו נגדה לבג"ץ בגין חקיקת חוק ההסדרה, דבר שפגע, כך לפי הטענה, בזכותה של הממשלה להליך הוגן ובסיכויי הצלחתה בהליך המשפטי מול בג"ץ.

התלונה, שהוגשה בטרם הגיש היועמ"ש את תשובתו לבג"ץ, כללה דרישה למנוע מאביחי מנדלבליט להתייחס בתשובתו לבג"ץ לשאלת חוקיות חוק ההסדרה, כיוון "שהתייחסות זו איננה נדרשת ותפגע קשות בזכותה של הממשלה להליך הוגן", כמו שפורט בהרחבה בתלונה.

בתלונה מפרט עו"ד צפורי את השתלשלות העניינים בנוגע לחוק, במהלך הדיונים על חוק ההסדרה בוועדת חוק ומשפט של הכנסת, הוצגה חוות דעתו של היועמ"ש, לפיה קיימת מניעה משפטית לחוקק את חוק ההסדרה וזאת בשל קשיים חוקתיים כביכול. חרף חוות דעתו של היועמ"ש, החליטה הממשלה לקדם את החוק שאושר בכנסת ברוב של 60 חברי כנסת.

כנגד חוקיותו של החוק הוגשו כאמור עתירות לבג"ץ ובשלב זה הודיע היועמ"ש לממשלה כי אין בכוונתו לייצג את הממשלה בהליכים המשפטיים. היועמ"ש אפשר את ייצוגה של הממשלה ע"י עו"ד פרטי, ד"ר הראל ארנון.

"כעולה מתשובת הממשלה קיים מענה משפטי רציני ומבוסס, הנתמך ע"י פסיקת ביהמ"ש העליון כמו גם על טריבונאלים בינלאומיים, לכל הקשיים החוקתיים שהציף היועמ"ש בחוות דעתו. מענה זה יש בו כדי לבסס את חוקיותו של חוק ההסדרה", נכתב בתלונה. "לפיכך תטען המתלוננת כי היועמ"ש מעל בתפקידו כאשר החליט שלא לייצג את הממשלה בפני בג"ץ, באשר החלטה זו פגעה בזכותה של הממשלה להליך הוגן ובסיכויי הצלחתה בהליכים בפני בג"ץ, כמו גם באמון הציבור במוסד היועץ המשפטי".

עוד נטען בתלונה כי "החלטת היועמ"ש חייבת להיות מבוססת על שיקולים משפטיים הנוגעים לסבירות הטענות המשפטיות, ואילו בענייננו שקל לכאורה היועמ"ש שיקולים זרים הנוגעים לרצונו לשמור על תדמיתו האישית. מדובר בשיקולים פסולים הפוגעים באמון הציבור במוסד היועמ"ש".

בהמשך התלונה מסביר עו"ד צפורי כי גם אם בשלב חוות הדעת סבור היועמ"ש כי החוק לא יעמוד במבחן בג"ץ, הרי שבשלב הייצוג הוא חייב, מתוקף תפקידו כמייצג הממשלה, להציג בפני ביהמ"ש כל טענה סבירה שיש בה כדי להגן על עמדת הממשלה.

בכתב התלונה הובאו דבריהם של פרופ' רות גביזון ופרופ' איתן לבונטין במאמרם "עמדתו המחייבת של היועץ המשפטי לממשלה": "פרקליט הטוען כשופט אינו ממלא את שליחותו כלפי הגורם שהוא מייצג, פוגם ביכולתו של ביהמ"ש לעשות את מלאכתו, ובסופו של דבר מעוות את השיטה המשפטית שבמסגרתה הוא פועל".

עוד נכתב בתלונה כי "במקרה הנדון סבורה המתלוננת כי סירובו של היועמ"ש להגן על חוק ההסדרה נבע, בין השאר, מהחשש שמא העמדה שתוצג על-ידו בביהמ"ש תזוהה באופן אישי עם דמותו ואישיותו. לטענת המתלוננת, ליועמ"ש לא היה ניחא להצטייר כמי שתומך בהפקעת קרקעות פרטיות מפלסטינים לטובת אזרחים ישראלים, ועל כן בחר להימנע מהצגת טענות משפטיות סבירות (ואף יותר מכך) המצדדות בעמדת הממשלה. ניסיונו של היועמ"ש לשמור על תדמיתו מהווה, בנסיבות העניין, שיקול זר שהיה עליו להימנע ממנו".

בתלונה מתייחס עו"ד צפורי גם לתשובה שאמור היועמ"ש להגיש לעתירה כנגדו בעניין החוק וכותב כי "עמדתו של היועמ"ש כבר מונחת בפני ביהמ"ש ואין זה ראוי כי היועמ"ש יצטרף להליך לצד העותרים. לוּ יורשה היועמ"ש להתייחס בתשובתו לחוקיות החוק יפגע הדבר פגיעה קשה בסיכויי הממשלה להגן על עמדתה".

כאמור, התלונה הוגשה בטרם היועמ"ש הגיש את תשובתו לעותרים. בסוף השבוע הגיש היועמ"ש את תשובתו וחששה של המתלוננת התקיים כאשר בתשובה התייחס היועמ"ש לעצם חוקיותו של החוק ולא לשאלה הספציפית שנשאל על ידי העותרים.

תשובת הנציב לתלונה התקבלה גם היא בסוף השבוע ולפיה לא תתברר תלונה כשהיא מיוחסת למעשה "שנוגע להליך תלוי ועומד לפני ערכאה", וכיוון שההליך המשפטי בעניין החוק בבג"ץ עדיין נמשך – לא תתברר התלונה כנגד היועמ"ש. עם זאת נציין, כי הגם שההליך המשפטי עודנו נמשך – היועמ"ש סיים את תפקידו לגביו ולפיכך לא אמורה להיות מניעה מלברר את התלונה נגדו.

"אנחנו סבורים שהנציב טעה בהחלטתו", אומר עו"ד אורי צפורי. "אנחנו בעצם תקפנו את החלטת היועמ"ש שלא לייצג את המדינה בבג"ץ. מהבחינה הזו ההליך הסתיים - היועמ"ש איננו מייצג המדינה בהליך זה. ולכן נראה לנו שהסעיף אליו מפנה הנציב איננו רלוונטי מאחר והוא נועד למנוע הפעלת לחץ על פרקליטי המדינה בהליכים בהם הם מופיעים כמייצגים. אנחנו נלמד את התשובה ונחליט איך להמשיך מכאן".

"לדעתנו אי-אפשר להמשיך ולעבור לסדר היום. סירובו של היועמ"ש לייצג את הממשלה פגע קשות באמון הציבור במוסד זה. היא מציירת את היועמ"ש כמי שנוקט עמדה פוליטית בסוגיה, ולא עמדה משפטית", הסביר צפורי.

לדבריו, "מי שקורא את תשובת הממשלה מבין כי העתירה נגד חוקיותו של חוק ההסדרה עומדת על יסודות רעועים ביותר – כל ניסיון להעמיד את החוק בביקורת שיפוטית מכוח הדין הבינ"ל הוא מופרך לחלוטין, וגם היועמ"ש התייחס לכך בתשובתו אמש. מבחינת מדתיות, תשובת הממשלה מציגה בצורה ברורה ורהוטה את כל האמצעים שננקטו בחוק בכדי למזער את הפגיעה בזכות הקניין של בעלי הקרקע.

״קשה מאד להגיד שהחוק פוגע באופן בלתי מדתי בזכויות בעלי הקרקעות ועמדת היועמ"ש בעניין זה היא תמוהה. לאחר שקוראים את תשובת הממשלה, קשה מאד להבין את התעקשות היועמ"ש שלא לייצג את הממשלה ועוד יותר קשה להבין את ההתעקשות שלו להציג בפני בג"ץ עמדה החולקת על עמדת הממשלה" הוסיף.