מה יקרה לחיילות שבצריח?

קצין רפואה ראשי לשעבר, פרופ' אלדד, מסביר את משמעות שילוב חיילות כטנקיסטיות לבריאותן ולרמת ההכשרה הרוחבית בצה"ל.

שמעון כהן , י' בכסלו תשע"ח

המשמעויות הלא מדוברות לטנקיסטיות
המשמעויות הלא מדוברות לטנקיסטיות
צילום: אלברט צדיקוב. פלאש 90



טוען....

בעוד ימים אחדים יעלו 13 טנקיסטיות לתעסוקה מבצעית בגבול הדרום. זאת כשלב נוסף בפיילוט המבקש לבחון את היתכנות הכשרתן של חיילות למקצועות השריון.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מי שבעבר היה קצין רפואה ראשי, פרופ' תא"ל במיל' אריה אלדד, וביקשנו לדון בסוגיית הכשרתן של חיילות למקצועות השריון בהיבט הרפואי גופני בלבד.

"סוד גלוי הוא שהמבנה הגופני והפיסיולוגי של האישה שונה משל הגבר. כשבדקנו לפני 17 שנה לפני הקמת גדוד קרקל הראשון הסתבר לנו ששיעור פציעות המאמץ במסלולי ההכשרה השונים גבוה פי כמה וכמה אצל נשים מאשר אצל גברים, ויש פגיעות גופניות נוספות באימונים גופניים קשים. הנתונים היו ידועים ולכן היו מגבלות שיבוץ, אבל נראה שלאחרונה, ולא ברור אם בגלל מחסור בכוח אדם או בגלל לחצים פוליטיים וחברתיים, יש מגמה לשלב חיילות גם בחי"ר ומקצועות לחימה נוספים".

באשר להשלכות הפגיעות הגופניות, אומר פרופ' אלדד כי חלקן באות לידי ביטוי מיידי וחלקן לטווח ארוך. "שברי מאמץ מתבטאים מיידית בהגבלת יכולת תנועה וכאבים. ללוחמים בגולני או גבעתי זה גורם להשבתה של מספר שבועות אימון או ירידה והצטרפות לטירונות הבאה. הבנתי מפנייתה של אם שבתה בטירונות קרקל עם שברי מאמץ קשים, אבל כדי להימנע מנשר רפואי, כדי שלא ייראה שחלק מהבנות נפלטות מהמסלול משאירים אותה שם למרות שהיא לא מתאמנת. כלומר גם במגבלה הזו יכולה להיגרם פגיעה אמתית בהכשרה ובסופו של דבר יסמיכו אותה איך שלא יהיו".

באשר לפגיעות ארוכות הטווח מציין פרופ' אלדד "פגיעות בעמוד השדרה ושרירי ברצפת האגן. זה קיים גם אצל גברים, אצל גברים פגיעה ברצפת האגן קורית רק בשיעור של עשרה אחוזים ופגיעות עמוד שדרה גבי דומות אצל גברים ונשים, וישנם דברים שיתגלו רק בעוד עשר או עשרים שנה ויש לאחר שנים אחדות".

ואם יציג הצבא את הנתונים בפני הבנות ויאפשר להן לקחת את הסיכון על אחריותן, האם יש בכך פסול? אלדד משיב ומציין כי "הבעיה היא שצה"ל ינסה להימנע מהפגיעות האלה, וכדי להימנע מהן הוא מקל את רף האימונים. הוא מוריד את רף האימונים ומרדד את ההסמכה בסוף. לאחרונה שמענו שלא צריך לעבור קיר בבה"ד 1 כי חלק מהבנות לא הצליחו לעבור אותו וקצין בכיר הסביר ואמר שגם במלחמת לבנון לא היה צריך לעבור קירות אז מורידים את העניין.

״כך גם אם קשה מדי לרוץ 5 קילומטרים ירוצו שני קילומטרים. התוצאה של הדברים היא למשל ש'קרקל' עברה מרובאי 07 ל-06. כלומר מרדדים את רף הדרישות, האימונים והביצוע ובכך מקטינים את הפגיעות", אומר אלדד המדגיש כי מדובר לא רק בהסמכת החיילות אלא גם בהסמכת החיילים הבנים, שכן מדובר בהקלות רוחביות שמתקבלות, וכך גם החיילים הבנים עוברים הסמכות רדודות מבעבר.

"מה שצה"ל אומר זה שהיחידות הללו לא מיועדות לכיבוש הבופור אלא למשימות הגנה בגבולות שלום בלבד, וזה אומר שיש יחידות סוג א' ויש יחידות סוג ב'", אומר אלדד וכשהוא נשאל אם אין טעם לטיעון הצה"לי מאחר ושילוב הלוחמות יפנה כוחות כשירים יותר למקומות ומשימות הדורשים כשירות גבוהה יותר, הוא משיב שאכן ככל הנראה זו הסיבה שמובילה את הצבא לעסוק בנושא באופן אינטנסיבי כל כך, אך השאלה שאמורה להטריד היא השאלה הידוע ולפיה ידוע כיצד מבצע או קרב מתחיל אבל לא ידוע איך הוא מסתיים, כלומר הסתבכות בגבול יכולה להתחיל באופן שניתן להכיל אותו אך היא יכולה להתפתח לממדים בלתי צפויים.

בהקשר זה מזכיר פרופ' אלדד את הטבח במסגד בצפון סיני ומציין כי גם אותם אנשי דאע"ש שביצעו את המעשה עשויים להיות הכוח שעמו יתמודדו מי שמוצב כעת בגבול מצרים מתוקף הגדרתו כעת כגבול שלום. "אם הם היו תוקפים את קדש ברנע במקום את המסגד אני מניח שיחידות קרקל והשריון המתגבר היו נדרשות להתמודד עם הכוח הזה. האם אז ההקלה בביצוע המשימה שאומרת שלא צריך 6 מחסניות באפוד ומספיק 4 הייתה עומדת במבחן הזה".

עוד נשאל פרופ' אלדד אם יתכן ובין המניעים שמובילים את הצבא לשילוב חיילות נמצא גם נתון הירידה המתמשכת במוטיבציה, וכאשר מגיעות חיילות העתירות במוטיבציה אולי יש בכך כדי לאזן את היכולות המעט פחותה לעומת החיילים הבנים?

"מוטיבציה אכן מאזנת, חשובה ומבורכת ואני מברך על התופעה שבנות רוצות ללכת ולשרת שירות קרבי משמעותי, אבל הטכנולוגיה היום מאפשרת ליותר בנות שמשתוקקות להרוג ערבים רעים במלחמה להפעיל מערכות שיידעו לעשות הרבה יותר מאשר טנק יודע לעשות וממה שפלוגה בקרקל יודעת לעשות".

על כך מוסיף אלדד הערה: "מעניין שבמקביל לירידה במוטיבציה ביחידות חי"ר רואים עליה במוטיבציה היחידות המעורבות, והדברים צריכים להיות מונחים על השולחן. חיילים בני 18 מעדיפים לשרת ביחידות מעורבות עם בנות וקרקל ויחידות דומות הופכות לאטרקטיביות יותר. חבר'ה אומרים את מה שבשנות החמישים אמרו על הנח"ל שיש שם פרק של שירות בהיאחזות עם בנות. שמחה גדולה...".

אלדד התייחס בדבריו גם למה שמוגדר בעיני רבים כתקדים מבצעי מוצלח – לוחמות מג"ב. האם לא ניתן ללמוד מתקדים זה של לוחמות שנמצאות לא פעם בקו האש ששילוב בנות אפשרי ונכון? "התפקיד של מג"ב הוא לא לשמור על הגבול אלא במחסומים בכניסה לכותל וכו'. הם כוח בודק ולא מסתער שלעיתים משלם בגופו ומשמש מגן אנושי ברחבת שער שכם, אבל אין כאן משימות הסתערות ובמציאות כזו ניתן לשלב בנות".

לקראת תום הדברים התבקש אלדד לחוות דעתו סביב השאלה איך הפך דיון שאמור היה להיות מקצועי למחלוקת בין ימין ושמאל, דתיים וחילוניים. "ברגע שלשמאל נגמרים הטיעונים והם לא יודעים להתמודד מול נתונים רפואיים מדעיים ומבצעיים הם צועקים 'שוביניסטים, חשוכים הדתה' וכו'. זה הרבה יותר קל מנאשר להתמודד עם טיעונים ענייניים".