אנדרדוס - הסיפור הלא ידוע של דג הזהב

חבורת 'אנדרדוס' נערכת לימי החנוכה הלחוצים עם אינספור הופעות של מחזמר חדש. נדב נווה מספר מחדר החזרות.

שמעון כהן , ט"ו בכסלו תשע"ח

צוות המחזמר
צוות המחזמר
צילום: יח"צ



טוען....

אל סערת מופעי החנוכה מכניסה חבורת אנדרדוס את ראשה עם 'הדייג ודג הזהב', מחזמר מצחיק ומרהיב, כך מבטיחים המפיקים, לכל המשפחה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם נדב נווה, אחד מהחבורה.

אם למישהו נדמה שהוא מכיר כבר את סיפורו של הדייג שחכתו מעלה דג זהב המבקש לחוס על נפשו בתמורה לשלוש משאלות, הרי שההצגה הזו מספרת סיפור אחר לחלוטין, "מדובר בסיפור חדש לגמרי. אם הסיפור המקורי מדבר על הדייג כאן הגיבור הוא הדג שמנסה להגשים משאלות. העלילה מתרחשת בתוך המים, שם יש בית ספר להגשמת משאלות ויש דג אחד שהוא לא יוצלח, דג שלא מצליח להגשים משאלות והעלילה עוברת בתלאות עד להגשמת המשאלות. מדובר בהחלט במשהו אחר ומקורי".

על העבודה המשותפת בכתיבת מחזמר שכזה, כאשר כל אחד מהחבורה דעתן לא פחות מחברו, מספר נווה: "בחשיבה על הרעיון עברו הרבה מים בים עד ההחלטה. כל אחד רצה נושא אחר, והיו הרבה מחלוקות על הרעיון עצמו. בסופו של דבר אחרי התייעצות עם הבמאי וסיבות שונות החלטנו ללכת על הרעיון הזה, ואז התחלנו עם כתיבת התסריט ואז כולם כבר לקחו חלק והעניין התקדם לאט לאט".

עוד נשאל נווה אם רף הציפיות לקראת חנוכה בישראל מהצגה שצריכה להתמודד עם הצגות עתירות כספים, תלבושות, כוכבים ותפאורה, אינו כמעט בלתי אפשרי. "על פי חלק מהתגובות שאנחנו מקבלים, אנחנו עומדים בזה וזה מאוד משמח לשמוע. אומרים שהתוכן, התפאורה והתלבושות ברמה מאוד גבוהה. צריך להודות שאנחנו לא ברף התקציבי של הפסטיגל שהוא עם תקציב שהוא פי מאה משלנו, אבל ברמה האמנותית וברמת התוכן ובניית הדמויות, הדברים שיש לנו שליטה עליהם, השקענו הרבה בעיצוב הדמויות והתשובה היא בהחלט כן. לקחנו עובדים מהשורה הראשונה ברמת התלבושות והתאורה שעבדו מאוד קשה לעיצוב הדמויות בצורה חכמה ולא סתם רהבתנית. בשורה התחתונה מאוד מפתיע לגלות שאנשים אומרים שמרגישים את כל זה גם ויזואלית".

נווה אינו מקבל את ההערכה לפיה הקהל הדתי לאומי "שבוי" וממילא יילך להצגה של 'אנדרדוס' גם אם אינה ברמה גבוהה. הוא מציין כי לא מעטים בציבור זה פונים להצגות "חילוניות" וגם לא מעט הצגות חנוכה אחרות בתוככי המגזר קיימות וגם איתן יש להתמודד.

בדבריו מזכיר נווה את ההיבט הקומי שההצגה אינה פוסחת עליו, היבט שמושחל לטקסט ההצגה בשנינויות ובמשחקי לשון שעשויים לקרוץ להורים, ולהערכתו ערך מוסף זה יביא מבוגרים רבים להעדיף את ההצגה הזו על אחרות.

ומה על אותן דקויות ושנינויות המדברות "למבינים בלבד" מתוככי המגזר הדתי לאומי? גם אלה נמצאות בין שורות ההצגה, אך עם זאת נווה מעיר כי "אנחנו לא מנסים לצמצם את זה מגזרית, כי רוצים לפתוח לקהל הרחב שגם הוא יוכל להגיע וליהנות, אבל פה ושם יש גם בדיחות מגזריות כדי להיות נאמנים למקור שממנו באנו". הוא מספר כי בהצגת הבכורה שהתקיימה אתמול נכחו גם חילוניים שבהחלט הבינו את הרוב, גם אם לא את כל הדקויות.

ומה לגבי הגילאים שאליהם פונה ההצגה? נווה מציין שבנו בן ה-4 נכח בהצגה וגם אם לא הבין כל דבר הרי שנהנה מהאווירה, מבועות הסבון, הצבעוניות והססגוניות, ולטעמו מגילאי 6-7 והלאה ניתן להבין את רבדיה השונים של ההצגה, ומבחינתו האירוע יתאים גם לגילאים צפונה, "קיבלנו תגובות גם מאימא סבתא ונכדה שהיו בהצגה וכולם נהנו".