סעיף ההתיישבות מטריד את היועץ

ועדת החוקה דנה בסעיף בחוק הלאום לפיו יותר למדינה לאפשר התיישבות קהילתית נפרדת, לרבות לבני דת אחת או בני לאום אחד.

חזקי ברוך , י' בכסלו תשע"ח

סעיף בעייתי. חה"כ אוחנה
סעיף בעייתי. חה"כ אוחנה
צילום: גיל רונן

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות חה"כ אמיר אוחנה (הליכוד) קיימה היום (שלישי) דיון נוסף בהצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, להכנתה לקריאה ראשונה.

הדיון עסק בעיקר בסעיף "שימור המורשת" בו מוצע להעניק זכות לכל תושב ישראל לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו. בנוסף, מוצע להתיר למדינה לאפשר התיישבות קהילתית נפרדת, לרבות לבני דת אחת או בני לאום אחד.

יו"ר הוועדה, חה"כ אמיר אוחנה (הליכוד), ציין "אי אפשר שלא לראות שהסעיף נועד לתת מענה לפס"ד קעדאן בעליון ואני מודה שאני רואה בו קשיים. תקום מחר קהילה של יוצאי אשכנז וירצו להקים ישוב לאשכנזים בלבד והם לא מוכנים לקבל את אוחנה או מלכיאלי. זה האופי התרבותי שלהם והשאלה אם לפי הסעיף מותר או אסור. תחליפו אשכנזים במזרחיים, אתיופים, להט"בים וכו'. הסעיף בעייתי".

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי הסביר כי בשונה מיתר סעיפי הצעת חוק היסוד שבהם דנה הוועדה עד עתה, בהם מוצע לעגן ברמה נורמטיבית גבוהה הסדרים שקיימים כיום בחוקים רגילים (גם אם בהבדלים מסוימים), הסעיף המוצע מבקש לעגן בחוק יסוד זכויות שאינן מעוגנות כיום בחקיקה. "מעבר לכך, אנו סבורים כי ההוראה המתירה למדינה לאפשר התיישבות קהילתית נפרדת לבני לאום אחד, היא חסרת תקדים ברמה השוואתית, ומעוררת קשיים משמעותיים ביחס לעקרונות היסוד של השיטה, ובפרט ביחס לעקרון השוויון. בהתאם לכך, נציע לנסחו כסעיף המאפשר התיישבות קהילתית על בסיס תרבותי-ייחודי, ולא כסעיף המאפשר הדרה של תושבים מיישוב רק על יסוד זהותם הלאומית או הדתית".

עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים הוסיף, "שאר ההסדרים בחוק עוסקים במישור הקבוצתי הלאומי ולא עוסקים באפליה אישית של אזרחים. כדי לקיים את מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית אין צורך להפלות אזרחים. סעיף ההתיישבות הנפרדת מתיר למעשה לדחות בקשה של אדם שרוצה לזכות במקרקעין רק משום שאינו יהודי. בקשתו לא תיבחן לפי מידת התאמתו לקהילה, מאפייניו האישיים וכו' ביחס למועמדים אחרים. החוק ייתן לגיטימציה חוקתית להפלות אזרחים על בסיס השתייכות לאומית או דתית רק מפני שמישהו אחר שייך לקבוצת הרוב. זו אפליה בוטה שאין לקבל אותה. על רקע זה עמדת היועמ"ש היא שנוסח הסעיף כפי שהוא בהצעת החוק מעורר קשיים חוקתיים יסודיים ולא צריך לחוקק אותו".

חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) טען מנגד, "בייסוד המדינה היה ברור שמקימים ישובים על בסיס אידאולוגי. באלקנה הקמנו ישוב דתי לאומי, היו קריטריונים וניגשו נגדי לבג"ץ שאמר שאם אנשים מתארגנים ורוצים להקים ישוב בעל אופי מסוים זה מקובל. מי שרוצה ישוב אחר שילך לאחר. יש לחפש דרך להבין בין עיר כמו רמת גן ליישוב כזה. תפיסות עולם לא צריכות לכלול כמובן גזענות".

חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הסביר את התנגדותו לסעיף, "הסעיף אומר שהתארגנות קהילתית יכולה לקום על בסיס כל קריטריון שידיר אוכלוסיות. תנסה רגע להיכנס לנעליו של ערבי. ההערה שלך על אותן קבוצות שרלוונטיות יותר לך רלוונטית גם לאותן קבוצות אחרות הזכאיות לשוויון. יש התדרדרות מאז ימי חוק הקבלה שגם נגדו נלחמתי. ח"כים מהימין אמרו שלא יאפשרו אפליה מטעמי לאום ושזה לא יעלה על הדעת והיום זה כתוב בחוק. ראוי שתבחנו חוק שהתקבל בדרום אפריקה, חוק היסוד של האפרטהייד שהביא את רעיון ההפרדה בין הקבוצות. ההבדל הכי חשוב הוא ששם לא היה זה חוק יסוד. אתם עוקפים מימין את חוק האפרטהייד. דרום אפריקה אז הוחרמה בכל העולם ואתם מנסים היום לקדם חרם על ישראל אחרת לא ברור למה אתם מקדמים את החוק".

חה"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) טענה שחקיקת הסעיף מסוכנת מההיבט הלאומי, "בג"ץ נתן אפשרות להתיישבות נפרדת לקבוצות מיעוט על רקע מאפיינים ייחודיים ולא קיבל את התפיסה שהקבוצה יכולה להיות לאומית. האם באמת בתוך גבולות המדינה אנחנו לא מייצרים מצב של קבוצות ושבטים ופותחים פתח הפוך לדרישה לעיר ערבית עם קרקעות בהתאמה? אנחנו לא צריכים להכניס את הסעיף כשיש הסדרים ספציפיים להתיישבות. הסיפור הזה שכל אחד ייקח קרקע לעצמו עמו ודתו הוא פתח מסוכן".

חה"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) טען "בשנות ה-50 הפקיעו אדמות מישובים ערבים והקימו את נצרת עלית וכיום כ-20% בה הם תושבים ערבים. אז כנראה שהמציאות היא שערבים ויהודים יכולים לחיות יחד וזה מה שמפריע ולכן רוצים לקדם חוק כזה. בחוק ועדות הקבלה המבחן אינו לאומי ונכתב מפורש שהמבחן לא יהיה הלאום. עכשיו זה פתאום נהיה לגיטימי? בזמן שמדינות מחפשות חקיקה שוויונית כאן מחוקקים הקמת ישובים על בסיס גזעי. אח"כ אתם תוהים למה אומרים שזו מדינת אפרטהייד גזענית? בפס"ד קעדאן נכתב שבונים במציאות רק ליהודים. אני מאתגר אתכם שתוסיפו "ובלבד שהיחס יהיה שוויוני לכל הקהילות"".