לא מתפשר על איכות. דה-מלאך
לא מתפשר על איכות. דה-מלאךצילום: עזרא

השבת הקרובה, שבת פרשת 'וישלח' היא שבת הארגון של תנועת 'עזרא'. לקראת השבת שוחחנו עם שאול דה-מלאך מזכ"ל התנועה.

לראשונה כל הסניפים מקיימים את שבת הארגון באותה שבת ולא כל סניף בוחר לו שבת משלו כפי שהיה בעבר, ודה-מלאך מסביר את ההחלטה לשינוי: "היה רצון להתחשב במערכות החינוך, אבל במקום שהיו הרבה מתנועות האחרות זה לא הסתדר כי כשהסתיימו חודשי הארגון אצל האחרים זה הטריף את המערכות והגיע בקשה של החמ"ד ומערכות חינוך נוספות, ונעתרנו לתיאום מול התנועות ומערכות החינוך".

מוסיף דה-מלאך ומספר כי הקריאה הגיעה גם מהסניפים שטענו שקשה להם לקיים את שבת הארגון בתאריכים הללו. הבחירה בשבת זו ולא בשבת חנוכה, שבה התקיימה עד כה שבת הארגון במרבית הסניפים, נובעת מבקשתם של הישיבות התיכוניות והאולפנות לקיים את השבת מוקדם יותר ולמנוע מצב שבו כאשר מסתיים חודש הארגון בתנועות האחרות מתחיל חודש הארגון ב'עזרא'. כמו כן "היו משפחות שרצו לצאת לחופשה משפחתית והילדים נשארים בסניף" הוא מספר.

על עניינו של חודש הארגון שהתקיים תחת הכותרת 'הננו- להיות אנשים של שידרה' מספר דה-מלאך: "כשהתחלנו לכתוב את החוברת על 'הננו' רצינו להיענות לקריאת בורא עולם 'אייכה' ואנחנו מרגישים שיש לנו תשובה של 'הננו'. חשבנו מה אנחנו רוצים לומר לחניכים יצא לנו המשפט 'היו אנשים של שדרה'. היום הרבה מאוד אנשים חיים ללא דעה, הם מחליפים עמדות ולא יודעים מה הם חושבים. אנחנו רוצים לומר שלהגיד 'הננו' זה להיות נוכחים, לחשוב, לברר ושתהיה עמדה על כל דבר, ומעבר לכך לפעול לשינוי המציאות מתוך אחריות לכולם".

את האמירה הזו מבקש דה-מלאך להשריש בדור שבו מעודדים שינויי עמדות והקשבה לכל רוח. "כל הדיבורים הללו נאמרים ממי שלא מכירים את החבר'ה. החבר'ה יודעים מתי זה מריחות עבות של צבע ומתי זו אמירה של תוכן. הם מחפשים משהו עמוק וכשהם שומעים משהו עמוק זה מצליח. אנחנו רואים את זה בצמיחה ובגדילה של התנועה".

באשר לקביעתו זו אודות צמיחתה של התנועה והתרחבותה, נשאל דה-מלאך אם אכן גם דור הסמארטפונים עדיין נוהה לתנועות נוער. "כל מי שעוסק בתנועות נוער יענה לשאלה הזו ב'כן' רבתי. תנועת נוער עונה על צורך שלא קיים בשום מקום אחר", הוא אומר וקובע כי המסרים עוברים בשרשרת הדורות גם אם הטכנולוגיה משתנה. "מה שמתרחש אצל יעקב אבינו נוגע גם לנו", הוא עובר ישירות לפרשת השבוע, "אנחנו לא מבינים את הטכניקה של הפצלות, אבל מבינים את התוכן של דבריו וזה הרצף שנשמר עד היום, ואם נדע לשמר את האמירה הזו ולתרגם אותה לטכניקות וכלים חדשים נשמר את הרצף".

בהמשך הדברים נשאל דה-מלאך על ייחודיותה של תנועתו והסיבה לכך שעדיין, למרות שהנושא עולה לדיון מעת לעת, מתקיימות תנועות הנוער של הציונות הדתית בנפרד.

לטעמו מדובר ב"עדות לבגרות שלנו כציונות דתית ושלנו כמדינה" וגם כאן הוא מגיע אל פרשות השבוע ודמותו של יעקב אבינו. "יעקב אבינו בונה 12 שבטים, כי לא יכול להיות שכולם ייראו אותו דבר. אם אתה מייצר תשובה אחת תביא לכך שתהיה ללא תוכן ורק עם חולצה דהויה וסמל חסר משמעות. דרושים גוונים שונים עם שיטות שונות ומקום מיוחד לכל אחד. לכל שבט הגוון שלו, והיכולת של כל אחד לבחור בין תנועות שלכל אחת יש משהו מיוחד, יש לה ערך".

על הגוון המיוחד של תנועת 'עזרא' הוא אומר: "זהו הגוון של תורניות שלא חוששת להגיד אמירה ברורה לעולם מבלי להסתגר. להיות גאה בדרישות ההלכתיות, להיות שמחה בהן, לומר שאנחנו לא מוכנים להתפשר ולא לקבל כל אחד. יש לנו ערכים שלא מתפשרים עליהם. את הגוון הזה פוגש כל מי שפוגש את העזראים, מי שפוגש אותם יודע להבחין בחיבור בין תורה ודרך ארץ שנמשך מימי הרש"ר הירש ועד פרופ' אומן".

דבריו אלה של דה-מלאך נשמעים כהפוכים למגמה שהובילה את תנועת בני עקיבא שבחודש הארגון שלה הציבה את ערך 'ופרצת' כמודל של הרחבת שורותיה של התנועה. "אני מעריך את בני עקיבא ויש להם הרבה זכויות, אבל הבחירה שלנו היא איכות על פני כמות. אני פחות מזדהה עם הבחירה של כמות אבל יש לה מקום. אני סבור שיש לתת מקום לעומק".

ומה באשר לשיתופי פעולה ואחדות בין התנועות? אלה, כך אומר דה-מלאך, יש לרוב והם כוללים את בני עקיבא, אריאל, עזרא, הצופים הדתיים ועוד. "אנחנו עושים הרבה דברים במשותף. זה קיים וימשיך לגדול, ועם זה אנחנו לא רוצים שבגלל שנולדת בציונות הדתית אתה צריך לחשוב אותו דבר וללבוש אותו דבר".