בשבע מהדורה דיגיטלית

קריית ספר-המלצותיו של הרב יואל קטן

מדובר על סיכום החלק ההלכתי של המסכת כסדר, עמוד אחרי עמוד, כולל תמצית שיטות הראשונים בכל עניין ועניין, עד ההלכה למעשה.

הרב יואל קטן , י"ב בכסלו תשע"ח

הרב יואל קטן
הרב יואל קטן
צילום: אתר ישיבה

נתיבי הלכה.

על מסכת נדה.

סיכום סוגיות התלמוד בלשונו,

מחולק לנושאים, על פי סדר המסכת, עם פירוש רש"י וסיכום שיטות כל הראשונים בסוגיא, ועם פסיקת השולחן ערוך, הרמ"א, הגר"א, ושאר גדולי הפוסקים.

יואב מאורי.

יד בנימין, תשע"ז

(052-5953627)

זהו למעשה מעין תצלום-על של הסוגיה ומפרשיה, מה שמאפשר חזרה מהירה ומועילה על החומר שכבר נלמד, ומאידך גם הצצה על מרחבי הסוגיה לקראת העיון המעמיק בה.

המחבר, איש ישיבת 'תורת חיים' ביד בנימין, דקדק מאוד לעבור מחדש על כל פירושי הראשונים במקורם ובנוסחם המדויק ביותר, כדי לצמצם ולתמצת את דבריהם באופן הכי נאמן למקור. במפעל הזה הוא כבר הספיק להוציא לאור את חיבורו על המסכתות ברכות ושבת, וכן מהדורה מתוקנת של החיבור על פרק "כיצד מברכין", ועוד ידו נטויה.

***

החי במקרא.

מסורות הזיהוי של בעלי החיים במקרא - יונקים.

אלישבע דיין.

אבני חפץ, תשע"ז. 451+VII עמ'

(2015e7@gmail.com)

פרופ' זֹהר עמר הוא מומחה לכל ענייני ומדעי ארץ ישראל, וחיבר ספרים רבים בתחום. בין השאר הוא פיתח שיטת זיהוי מדעית, המבוססת באופן משמעותי על מסורות הזיהוי העתיקות תוך השוואתן למחקר הבוטני, הזואולוגי, הלשוני, הארכיאולוגי וכו', ובכך חיבר בין עולם המדע היבש לעולם התורה, שבו המסורת היא אחד המדדים העיקריים לנכונות מידע כלשהו. בשיטה זו ניסה לזהות את צמחי ארץ ישראל וגם את אבני החושן והגיע לתוצאות מעולות, כאשר למסקנה קיימים זיהויים ברמות ודאות שונות.

בעקבותיו פסעה גם תלמידתו הגב' דיין במחקרה על היונקים בארץ בתקופת המקרא. היא פותחת בסקירה מקיפה של שיטות הזיהוי המדעיות והמסורתיות של בעלי החיים במקרא ושל המחקרים שכבר עסקו בכך, ואחר כך עוברת על כל 85 שמות היונקים שכנראה הוזכרו בתנ"ך ומציגה את כל החומר הקשור בהם, עד למסקנה לגבי הזיהוי ורמתו.

כך למשל לראם יש שני זיהויים כמעט ודאיים – שור הבר הענקי שנכחד כבר מזמן וגם הדישון העדין וארוך הקרניים, ונראה שבתקופת המקרא וגם בתקופת חז"ל השתמשו בשם ראם לתיאור שני בעלי החיים האלו. גם לשועל שני זיהויים ודאיים – השועל והתן, אשר דומים מאוד זה לזה. מתברר בין השאר שהתאו הוא ודאי לא הג'מוס – זה הגיע לארץ ישראל מהודו רק לפני כמאתיים שנה. בסוף הספר רשימה של כ‑500 ספרים ומאמרים שבהם השתמשה המחברת, ומפתח מפורט.

***

מסכת גטין עם פירוש רבי משה בן מימון.

נוסח המשנה כפי שהעתיקו הרמב"ם, המקור הערבי של הפירוש, תרגום עברי המבוסס על תרגומו של הרב יוסף קאפח עם תיקונים, הערות נוסח, מראי מקומות, ופירוש מקיף הכולל הקבלות לכל כתבי הרמב"ם ומחקר שיטתי על דרך הרמב"ם בפירושו למשנה.

מאת דרור פיקסלר.

ירושלים,

הוצאת מעליות שעל יד ישיבת ברכת משה, מעלה אדומים, תשע"ז. 10+תקסא עמ'

(02-5353655)

כרך נוסף, רביעי בסדרה הנפלאה שמוציא לאור הרב ד"ר פיקסלר נוסף לשאר עיסוקיו, ובה מוצג לפנינו פירוש המשנה של הרמב"ם באופן מושלם, בגרסתו ובתרגומו, עם הערות ומפתחות והשלמות ונספחים חשובים. שש שנים עברו מאז יצא לאור הכרך הקודם על מסכת פאה, והמחבר מציין בהקדמה שכך מובטחת לו מסתמא אריכות ימים בעז"ה.

לתגובות: wso.shaalvim@gmail.com