בשבע מהדורה דיגיטלית

לוריא:הפרת האיזון - רמיסת האופוזיציה

האם נכונה הטענה שבקדנציה הנוכחית יש פוליטיזציה של עבודת הוועדה לבחירת שופטים?

נעמה בן-חיים , י"ב בכסלו תשע"ח

ד"ר גיא לוריא
ד"ר גיא לוריא
צילום: באדיבות המצולם

בשנים האחרונות לממשלה ולקואליציה יש יותר כוח בוועדה לבחירת שופטים מאשר בעבר.

גורם אחד לכך, שתרם לתופעות שנראו בתחקיר של 'עובדה' ששודר לפני כשבוע, הוא שלראשונה מזה שנים רבות אין לאופוזיציה בכנסת נציג בוועדה.

הרעיון שלפחות אחד מחברי הכנסת בוועדה יהיה מהאופוזיציה נדון כבר בראשית שנות החמישים כשהוועדה הזאת הוקמה לראשונה. דחייתו אז הייתה רק משיקולים פרקטיים (נטען שתיאורטית ייתכן שלא תהיה אופוזיציה). במקום זה אומץ הסדר שלפיו חברי הכנסת בוועדה ייבחרו בבחירות חשאיות. המניע היה זהה: למתן את כוחן של הקואליציה והממשלה בוועדה ולמנוע פוליטיזציה בתהליך המינוי. משנת 1990 אומץ הנוהג למנות לפחות חבר כנסת אחד מהאופוזיציה, דבר שהבטיח עוד יותר את האינטרס של מניעת פוליטיזציה בתהליך המינוי. הנוהג הזה גם קידם את הגשמת עיקרון שיתוף המיעוט בהליכי קבלת ההחלטות בוועדה.

נוהג זה התערער בשל ההתנהלות הדורסנית של הקואליציה. בשנת 2015 חבר הכנסת רוברט אילטוב נבחר כנציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים. יש לומר שכבר אז מדובר היה בבחירה בעייתית. ח"כ אילטוב היה שותף לתפיסת עולמה של הממשלה, ולא חבר כנסת מהאופוזיציה הראשית והמהותית. חמור מכך, ח"כ אילטוב נותר חבר הוועדה גם לאחר שסיעתו עברה לקואליציה בשנת 2016. כך נותרה האופוזיציה בלא ייצוג בוועדה. עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד המשך חברותו בוועדה נדחתה בשל שיהוי, אך תוך כדי כך שבית המשפט הדגיש את חשיבותה הרבה של חברות נציג האופוזיציה בוועדה.

במשך עשורים הרכב הוועדה איזן היטב בין שני עקרונות: אי-תלות השופטים ואחריותם הדמוקרטית. אם הקואליציה תמשיך לרמוס בגסות את האופוזיציה ולמנוע את חברות נציגה בוועדה, יגדל החשש מפוליטיזציה של תהליך מינוי השופטים. המסקנה היא שיש לתקן את החוק, כך שתיקבע בו החובה לבחור לפחות אחד מחברי הכנסת בוועדה מקרב האופוזיציה.

ד"ר גיא לוריא

חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה