למה ראשי ערים לא עומדים בפיתוי?

מבקרים נטולי שיניים הנתונים למרות ראש הרשות, בעלי אינטרסים שמבינים היכן הכוח וקדנציות ללא מגבלה. סף השחיתות המוניציפלית?

שמעון כהן , ט"ו בכסלו תשע"ח

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: iStock



טוען....

העיכוב לחקירה והמעצר של 17 החשודים כמעורבים בפרשת השחיתות הנחקרת בעיריית ראשון לציון הם ככל הנראה אירוע נוסף ברצף אירועים הנוגעים לשחיתות ברשויות המקומיות בשנים האחרונות.

רמת השרון, רמת גן, בת ים, נצרת עילית, קריית מלאכי ועוד הן רק חלק קטן מהרשימה. מה גורם לכך שכהונת ראש רשות מקומית ובכיריו ממגנטת אליה אירועים מהסוג הזה?

בניסיון להשיב לשאלה הזו שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם עורכת הדין רלי אבישר-רווה, מומחית למשפט פלילי המציגה גם צעדים שייתכן ויהיה בכוחם לבלום את התופעה.

"יש לנבחרים כוח כמעט בלתי מוגבל, הם שולטים על כל הכספים, הקצאות תכנוניות. אין באמת חסמים וביקורת. ראש העירייה הוא המקצה את הכספים וקובע לאן הם ילכו", היא אומרת ומזכירה כי מדובר ב"מאות מיליוני שקלים ברשויות הבינוניות ובמיליארדי שקלים ברשויות הגדולות, והאחראי על הברז הוא ראש הרשות".

עוד מוסיפה ומתארת עו"ד אבישר-רווה: "מן הסתם בסופו של יום גורמים כאלה ואחרים מבינים מי ומה מקור הכוח וחוברים אליו והדבר גולש לעבירות פליליות של שוחד וכו'".

בעיה נוספת אותה היא מזכירה היא רצף הקדנציות המותר שאינו מוגבל ומתוחם. "לא מגבילים את הקדנציות. ככל שראש עיר מכהן יותר שנים הוא צובר הרבה יותר כוח וקואליציות עם גורמים מקומיים".

במציאות שכזו, היא אומרת, "נפגע האלמנט הדמוקרטי, כי ראש הרשות צובר עוד ועוד כוח מקדנציה לקדנציה. בעלי אינטרסים משקיעים בראש עיר שיודעים שיישאר בהמשך. זה פיתוי שקשה להרבה מראשי הערים לעמוד בו. מדובר במיליונים שעם כל הכבוד לשכר, זה מאוד מפתה".

לדבריה "גם מבקר העירייה, שאמור להיות גוף חיצוני, נשאר נטול כוח, כי מי שמספק לו את הלשכה ואת המעטפת של העובדים בלשכה זה ראש העיר. היה מקרה באחת הרשויות שכאשר רצו לנטרל את כוח המבקר נתנו לו חדרון קטן בקומת מרתף והערימו עליו קשיים. צריך להיות מנגנון פיקוח ובקרה שיהיה חיצוני לחלוטין, שלא יהיה נתון בשום צורה ודרך למרותו של ראש העיר".

לטעמה של אבישר-רווה נדרשים "חסמים נוספים כמו חקיקה שמגבילה את דרך העברת הכספים". באשר למציאות הקיימת היא מעירה כי "אמנם העברת כספים צריכה לעבור במועצה, אבל לראש העיר יש רוב במועצה".

באשר לטענתה אודות חשש לפגיעה בדמוקרטיה בעקבות רצף הקדנציות, נשאלה עו"ד אבישר-רווה אם אין מקום לטענה הפוכה ולפיה דווקא מניעת התמודדות מראש עיר המכהן 2 או 3 קדנציות היא שפוגעת בזכותו הדמוקרטית של התושב לבחור דווקא בו.

לדבריה אכן קיים טיעון שכזה, "אבל מהצד השני כשרואים את אחוזי ההצבעה לרשויות המקומיות, לפעמים פחות משלושים אחוזים", מתברר שהבחירה נעשית על ידי בעלי אינטרס ומגמה ולא בהכרח על פי רצונם האמיתי של התושבים, "אנשי ראש העיר מוציאים אנשים מהבתים ומגייסים אותם להצבעה. מתוך 30 אחוז ראש עיר צובר 70 אחוזים", היא מציינת ומגיעה למסקנה שלא תמיד בחירתו של ראש עיר מכהן היא אכן אמירתם הכנה של התושבים. "יש הרבה גורמים אינטרסנטים שמתגייסים לטובת ראש העיר כי רוצים שימשיך במהלכים".

עם זאת היא מעירה כי יתכן ובמידה ויהיו חסמים אפקטיביים אולי ניתן יהיה להסתפק בכך ולא להגביל קדנציות. "המציאות מוכיחה שמי שיושב על מוקד הכוח הרבה פעמים מגיע לשיכרון הכוח".

באשר למציאות הקיימת סביב תפקודו של מבקר העירייה, אומרת אבישר-רווה: "המבקר יכול להיכנס לכל המסמכים ולבדוק ולהיות נוכח בפגישות וישיבות ובכל מה שנצרך כדי לעשות את עבודתו נאמנה, אבל ראשי ערים מטרפדים את זה, מעכבים, מערימים קשיים, גורמים להם לבעיות נוספות וכו'. אין למבקר שיניים משמעותיות שבהן הוא יוכל להטיל סנקציות על ראש העיר, וראשי עיר מנצלים את היעדר השיניים הללו.

''ראשי עיר טוענים טענות שונות על המבקר כמי שפועל שלא נאמנה וכו'. הגוף שמבקר את העירייה צריך להיות חיצוני, לא ראש העיר קובע את הלשכה והצוות, שיוכל להיכנס בכל רגע נתון וצריך להעביר לו את מה שהוא דורש בתוך פרק זמן קצוב, שיופעלו סנקציות מספיק חמורות על ראש העיר. בנוסף דרוש גם פיקוח חיצוני מעבר למבקר".

ואולי ריבוי הפיקוח יוסיף בירוקרטיה שתכבול את ידי ראש העיר ואנשיו מלפעול בקצב ראוי ולתת מענה לצרכי התושבים? אבישר-רווה אינה מקבלת את הטיעון.

"הסחבת היא לא בגלל החסמים והביקורת, אלא בגלל עניינים שנוגעים לראשי העיריות. אם יש שיתוף פעולה מלא מצד ראש העיר ותהיה שקיפות מלאה זה לא צריך לעכב כהוא זה ואולי אפילו יסייע בזירוז התהליכים, כי יש דברים שמתעכבים בגלל ניגודי עניינים, העדפת האחד על פני השני וכו'. כשתהיה שקיפות מלאה וביקורת שוטפת אין סיבה שעניינים יתקעו".

לקראת תום השיחה עמה הועלתה שאלת ההיתכנות לחקיקה שתגביל את ראשי הערים, במציאות שבה רבים מראשי הערים הם אנשי מפלגת השלטון, וחברי הכנסת מטעם אותה מפלגה, שהם בעלי הסיכויים להוביל מהלך חקיקתי, לא ירצו לפגוע במקורביהם שבבוא היום גם יסייעו להם להיבחר שנית לכנסת.

אבישר-רווה סבורה כי על אף הקשר בין ראשי עיריות למפלגה שבשלטון היא מאמינה שכאשר ישנה חקיקה בלתי ראויה הציבור יוכל לקרוא לנבחריו לפעול. זאת בהנחה שהמהלך החקיקתי יוגדר ויתויג כחלק מהמאבק בשחיתות ולא במפלגה כזו או אחרת. מעבר לזה היא סבורה כי גם אם מפלגת השלטון עצמה לא תוביל מהלך שכזה הרי שסביבה בקואליציה יש די מפלגות לוויין שאנשיהן יוכלו לפעול ברוח זו.