דעה
ההתיישבות זקוקה לעיר יהודית נוספת

התנגדותם של תושבי אלקנה לתכנית איחוד הישובים לעיר במערב השומרון מובנת, אך מי שמכיר את הנתונים מבין שהאיחוד המלא בוא יבוא.

עדו בן פורת , ט"ז בכסלו תשע"ח

עץ אפרים
עץ אפרים
צילום: גור דותן

ברשותכם, את המאמר הזה נתחיל דווקא מהסוף. איחוד ארבעת הישובים, אורנית, שערי תקווה, אלקנה ועץ אפרים שבמערב השומרון, לעיר אחת גדולה - יתרחש.

הוא יתרחש השנה, או בעוד עשר שנים. הוא יתרחש אם תושבי הישובים הללו יאהבו את זה, והוא יתרחש גם אם הם יאהבו את זה פחות. הוא יתרחש אם שרי הפנים יהיו מעוניינים, והוא יתרחש גם אם יהיו פחות בעניין.

האיחוד הזה יתרחש כי כל מי שמכיר את השטח, את הישובים, את האוכלוסיה ואת תנאי הסביבה מבין שזה הדבר הנכון שצריך לקרות במקום הזה, והדבר הנכון בסוף קורה. זה יכול לקרות יחסית מהר וברוח טובה, וזה יכול ללכת לאט ובקושי רב, עם הרבה מרמור וכעסים מכל הצדדים, אבל התוצאה הסופית תהיה זהה.

תושבי אלקנה, ובראשם ראש המועצה, אכן ממורמרים, במידה רבה של צדק, על תכנית האיחוד, כי מי שיספר לכם שלאיחוד כזה אין מחיר ברמה המקומית הוא שקרן. העצמאות של הישוב ויכולתו לשמור על האופי היחודי שנוצר בו בלמעלה מארבעים שנות קיומו לא יהיו אותו דבר.

אלא שבצד השני של המאזניים חייבים להעמיד את כל הרווחים שירוויחו תושבי אלקנה, אורנית, שערי תקווה ועץ אפרים, והרווחים עולים במידה ניכרת על ההפסדים.

תחילה חייבים לומר ביושר: על מנת שארבעת הישובים הללו יעבדו בסינרגיה אמתית חייב להיות איחוד. הרעיון של איחוד מנגנונים בלי איחוד מוניציפלי הוא יפה, בפועל הוא לא עובד. זה לא קורה בגלל בעיות חוקיות, זה לא קורה בגלל בירוקרטיה, וזה לא קורה בגלל שבסוף הכל אנשים.

כבר אמרה הגמרא "קידרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא", ובתרגום חופשי לעברית: קדירתם של שותפים איננה חמה ואיננה קרה. שותפות זה עסק מסובך, רק איחוד מאפשר סינרגיה אמתית, וההיסטוריה של מרחב ארבעת הישובים מוכיחה זאת היטב.

בנוסף, רק איחוד יביא לכך שכל משאבי הקידום והפיתוח שהאזור הזה צריך לקבל באמת יגיעו רק אליו. כיום האזור הזה "נהנה" מעיכובים רבים בקידום ובפיתוח שקשורים בין היתר לכך שהאינטרסים הקשורים בו לא מתמקדים רק בו. ברגע שכל המאמצים יופנו פנימה הקידום והפיתוח יהיו רק מתבקשים.

נקודה נוספת שצריך לשים אליה לב היא העובדה שמדובר באזור שמאופיין ברמה סוציו-אקונומית גבוהה מאוד, כמעט הייתי אומר חריגה בנוף הכללי של ההתיישבות ביו"ש. על מנת לשמר את החוזק של האזור הזה, ולהוות מוקד משיכה לעוד אוכלוסיה דומה, האיחוד הוא מתבקש.

ומעבר לכל אלו עומדת סוגיית גורלה של ההתיישבות. אזור יהודה ושומרון זקוק לעיר יהודית נוספת. איחוד הישובים הזה כבר היום גדול באוכלוסייתו מהעיר אריאל וגם אם לא יכונה מייד בשם "עיר" יהיה בפועל עיר חזקה וגדולה. מי שעתיד ההתיישבות יקר לו צריך לתמוך בהקמת עיר מערב השומרון, שתהווה נקודת ציר מחבר בין גוש דן וסביבתה ובין אזור השומרון כולו.