הידרדרות במצב הציפורים בישראל

ישנם 65 מינים שנמצאים בדרגות החמורות ביותר של הכחדה, ויש גם חדשות טובות - חלה הטבה במצבם של 40 מינים אחרים.

רעות הדר , י"ח בכסלו תשע"ח

בז צוקים. בסכנת הכחדה
בז צוקים. בסכנת הכחדה
צילום: מידד גורן, החברה להגנת הטבע

בימים אלו הסתיים תהליך העדכון של הספר האדום של העופות בישראל, שיצא לאור לראשונה בשנת 2002.

מומחים מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים וממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, עמלו במשך שלוש שנים, בסיוע מומחים מהאקדמיה ועשרות צפרים, על מנת למפות ולסווג את מידת הסכנה להכחדה הנשקפת לעופות המקננים בישראל.

שיטות ההערכה עוקבות אחרי ההמלצות של ארגון שמירת הטבע הבינלאומי IUCN, ושוכללו בפרויקט זה, על ידי פיתוח בסיסי נתונים וכלים מחשוביים מתקדמים, המאפשרים ניתוח מדויק של שינויים בגודל אוכלוסיית המינים השונים בזמן וכן על השינויים בתפוצתם המרחבית בישראל.

ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע, מסבירים כי פיתוח כלים אלו, יאפשר הערכה מדויקת יותר בעתיד, יכולת עדכון מתקדמת, והכוונה מדויקת יותר של גופי שמירת הטבע בישראל, לפעולות והממשקים הנדרשים, לשם מניעת הכחדת מיני עופות אלו.

על פי רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, הנגשת המידע דרך אתר אינטרנט ייעודי ודינאמי, תאפשר להציגו לבעלי עניין, בקרב גורמי ממשלה, מוסדות התכנון, מערכת החינוך והציבור הרחב ולסייע בכך לשימור ערכים לאומיים חשובים אלו, גם לדורות הבאים.

עיט זהוב
צילום: מידד גורן, החברה להגנת הטבע

מהעדכון עולה, כי מתוך 213 מינים מקננים בישראל, 65 מינים מוערכים כנמצאים ברמות שונות של סכנת הכחדה.

המינים הנמצאים בסכנת הכחדה, מחולקים ל - 3 קטגוריות, הנבדלות זו מזו ברמת ההסתברות להכחדה בעשורים הקרובים – בסכנת הכחדה חמורה, בסכנת הכחדה ופגיע.

בספר האדום הקודם (2002), היו 38 מינים בשלוש בקטגוריות הסיכון החמורות, וכעת, כאמור, מספרם עלה ב – 71 אחוז, ל – 65.

מינים שהיו בסכנת הכחדה חמורה (CR) בשנת 2002 – 15, לעומת מספרם כיום – 21

מינים שהיו בסכנת הכחדה (EN) בשנת 2002 – 8 לעומת מספרם כיום – 13

מינים שהיו במצב פגיע (VU) בשנת 2002 – 15, לעומת מספרם כיום – 31.

מתוך 80 מינים שהוגדרו כלא בסיכון (LC) בשנת 2002, 16 מינים מתוכם, נוספו לספר האדום (20%), 7 מתוכם נוספו לאחת משלוש קטגוריות הסיכון החמורות. כלומר, מינים רבים אשר היו נפוצים בישראל לפני שני עשורים, נמצאים כיום בסכנת הכחדה.

בבחינה של מצבם העדכני של 38 המינים שנכללו בשלוש קטגוריות הסיכון החמורות בספר האדום הקודם (2002): הוחמר מצבם של 12 מינים ובהתאם עלתה קטגוריית הסיכון להכחדתם. 3 מינים אף נכחדו כמקננים בישראל (חרגולן זמירי, עפרוני פסגות, סייפן).

בין המינים שנמצאים כיום בסכנת הכחדה חמורה – נשר מקראי, רחם מדברי, עיט זהוב, עיט ניצי, בז צוקים, ינשוף שדות, פפיון צהוב, קטה הודית, תחמס מצרי והשליו הנודד. האיומים הבולטים על מינים אלו, הם אבדן בתי גידול טבעיים לצרכי פיתוח, פגיעה ישירה מתשתיות (התנגשויות והתחשמלויות מקווי מתח ובעתיד תיתכן פגיעה משמעותית מטורבינות רוח המוקמות בישראל), הרעלות וצייד לא חוקי.

עוד עולה מהעדכון, כי השתפר מצבם של 15 מינים, ובהתאם, ירדה קטגוריית הסיכון להכחדתם. 6 מינים סווגו בעדכון זה, מחוץ לשלוש קטגוריות הסיכון החמורות, ושני מינים מתוכם, אף הוגדרו כשאינם בסיכון (פרנקולין שחור וקורמורן גמדי). 4 מינים שבו לקנן בישראל, לאחר שנכחדו כמקננים בעבר.

שובם של מינים כמו העיטם לבן הזנב, הטבלן המצויץ והצחראש הלבן (מין המוגדר בסכנת הכחדה עולמית, ש - 10% מאוכלוסייתו העולמית, חורפת בישראל. בקיץ האחרון גם נצפה קינון בארץ, לאחר כ - 100 שנים של היעדרות), הוא, בין היתר, בזכות פעולות שימור טבע מגוונות, כמו אישוש פרטים בעזרת גרעיני רבייה לעופות דורסים ואכיפת האיסור על ציד ברווזים חורפים במאגרים.

עבור 11 מינים, לא שונתה הקטגוריה, לעומת הספר האדום הקודם.

עיט ניצי
צילום: מידד גורן, החברה להגנת הטבע

ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים, אמר כי "עדכון הספר האדום לעופות בישראל, הוא השלב הראשון בתכנית אסטרטגית הנדרשת לשימור המגוון הביולוגי העשיר של ישראל. הספר האדום הוא כלי המכוון לפעולות שמירת טבע הנדרשות למניעת הכחדתם של המינים שבספר. מצבם של חלק ממיני העופות הורע באופן משמעותי בהשוואה לעבר, ולכן נדרשת חשיבה מערכתית מחודשת ופיתוח כלי שימור חדשים.

''זהו אתגר גדול ומחויבות עצומה. עלינו לשאוב כוח דווקא מהדוגמאות המוצלחות, כמו במקרה של העיטם לבן הזנב והצחראש הלבן, אשר חזרו לקנן בישראל לאחר שנים שבהם נכחדו מאזורנו, בין היתר בזכות פעולות מאומצות של רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וגופים נוספים", הוסיף ד"ר לידר.

דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, סיפר כי "מאז שיצא לאור הספר האדום של העופות בישראל, הוא משמש כלי חשוב לתכנון ולתיעדוף של מאמצי שמירת טבע, כמו גם כלי חוקתי, להגנה על מינים. ממצאי הספר האדום, תוך הצגת המידע בצורה פתוחה ושקופה לציבור, תורמים להערכה טובה ומעודכנת יותר של הסיכון למינים השונים ולחיזוק הבסיס המדעי של שמירת הטבע בישראל".