ביטחון עצמי
ביטחון עצמיiStock

סיפור אמיתי שקיבלנו (השמות שונים כמובן)

שלום, שמי ורד ואני גרה באזור המרכז. עד לפני חודש, הייתי בקשר עם בחור בשם יוני. הקשר נמשך כמעט שלושה חודשים, ואני כבר הייתי בטוחה שזהו, המסע שלי הגיע לסיומו.

סוף סוף הגיע הזמן שלי לעמוד מתחת לחופה.

היה ביוני (כמעט) כל מה שרציתי. היה בינינו דיבור טוב והרגשתי שהוא מבין אותי. יותר מזה, הרגשתי שהוא מעריך אותי, שהוא מצליח לראות אותי באמת. הרגשתי בטוחה לידו. זה לקח הרבה זמן עד שהגענו למצב הזה.

בהתחלה לא הרגשתי בנוח להיפתח, וגם ראיתי ביוני דברים שהפריעו לי. לאט לאט הקשר העמיק. יוני השקיע בקשר וגם אני התחלתי להתמסר, להיפתח ולשתף. הרגשתי שהוא מצליח להבין אותי.

אלא, שלפני חודש, הרגשתי שיוני מתחיל להתרחק ממני.

בהתחלה הוא התקשר פחות ממה שהוא רגיל. גם השיחות נהיו יותר קרירות, ממוקדות. התחלתי לאבד את הביטחון, והפסקתי להתקשר או לשלוח הודעות. חיכיתי שהוא יעשה את זה. והוא עשה את זה פחות ופחות.

כשנפגשנו, הוא אמר שהוא לא כל כך בטוח לגבי הקשר. שזה לא אני, אלא משהו בתוכו לא מרגיש נכון. שנראה לו שהקשר הזה כבר לא יוביל לחתונה.

הייתי כל כך פגועה. הביטחון שלי בו, ובעיקר כל הביטחון שלי בעצמי… קיבלתי מכה בבטן הרכה שלי. אחרי הפגישה ההיא, בכיתי כל כך הרבה.

כי תביני, זה לא הפעם הראשונה שבחור נפרד ממני. אני יוצאת לדייטים כבר יותר משלוש שנים. היו בדרך הרבה היכרויות קצרות שהסתיימו כמעט מיד.

גם ההיכרויות הקצרות האלה הורידו לי את הביטחון, אפילו כשאני הייתי זאת שחותכת. כי האמת, ברוב הפעמים שחתכתי אחרי דייט אחד או שניים – זה היה בחורים שממש, אבל ממש, רחוקים ממה שאני חולמת ורוצה שיהיה בבעל שלי. אני ממש לא בררנית, ומוכנה לתת הזמנות כדי לא לפספס את הבעל שלי. אבל יש פעמים שזה פשוט… אני לא צריכה להמשיך לפרט.

והיו גם היכרויות ארוכות יותר. בהתחלה הייתי יותר מספרת, משתפת, מקשיבה, מתעניינת. התחלתי את דרכי בעולם הדייטים עם כל כך הרבה רצון והתלהבות. אבל אחרי כמה קשרים כאלה שנגמרו, איבדתי את הביטחון שלי בעצמי.

הקטע הוא, שיש פער ממש גדול בין מה שאני חווה בחיים שלי, ובין העולם של ההיכרויות.

בחיים האמיתיים שלי, אני בחורה אהובה, יש לי חברות טובות. אני מצליחה מאוד במקום העבודה שלי ומעריכים את מה שאני עושה. יש לי עולם עשיר מאוד, אני אוהבת לקרוא ולנגן ולעשות עוד מלא דברים. אני אדם סקרן ופתוח ומוכשרת בהרבה דברים. ופתאום כשזה מגיע לבחורים, משהו בי פשוט נחסם. אני מרגישה כאילו הקרקע נשמטת לי מתחת לרגליים. פתאום אני לא בטוחה בעצמי, אני לא יודעת מה להגיד. מרגישה מגושמת. פתאום אני לא מצליחה לזכור מה טוב בי בכלל.

עם יוני זה היה אחרת. הרגשתי איתו ביטחון. ראיתי בו הרבה טוב והערכתי אותו מאוד. הצלחתי להתמסר לקשר.

אבל אחרי שיוני סיים את הקשר שלנו, הרגשתי שאני לא מסוגלת להמשיך יותר.

די. כמה אני יכולה לשאת. כמה אני יכולה לסבול. הביטחון שלי בעצמי כל כך ירד. אם אחרי שאני נותנת את כל כולי וזה נגמר… אולי באמת יש לי בעיה רצינית.

היו לי עוד כמה הצעות מאז, והרגשתי שאני לא מסוגלת כרגע להמשיך לצאת. אני מרגישה שאני חייבת לעשות משהו לפני שאני ממשיכה בדרך שלי. כי את מה שקרה לי עכשיו, אני לא אהיה מסוגלת לסבול שוב.
_____________________________________________________________

הסיפור של ורד, הוא לא סיפור יוצא דופן. הרבה בנות מרגישות פער בין החיים שלהן, ובין העולם של ההיכרויות והדייטים.

בנות טובות, איכותיות, חכמות, מדהימות, מוכשרות – מרגישות תקועות במקום הזה. בנות מעולות שפשוט לא מקבלות הצעות. או שבחורים חותכים להן. או שלא מצליחות ליצור קשרים איכותיים, עמוקים וארוכים. אלה בנות אהובות מאוד, שיש להן חברות טובות והן עושות חיל בהרבה תחומים אחרים.

אבל בתחום של הדייטים, נראה כאילו משהו תקוע, לא מצליח לזרום. במקום הזה, טמונה סכנה. כי לפעמים, משרשרת של היכרויות לא מוצלחות, או מתקופה של יובש וחוסר הצעות, או מבחור שכל כך רציתי וחתך לי, או מהצעות פשוט לא רלוונטיות בעליל… אני נכנסת למעגל פנימי של חוסר ביטחון. של חוסר אמון בעצמי.

אני נכנסת למחשבות שאולי אני לא טובה או שמשהו בי לא בסדר. ואם אני ממשיכה לצאת לדייטים, באופן תת מודע אני גם משדרת את חוסר הביטחון הזה החוצה, והבחור שמולי מרגיש את זה גם.

ואז אני עלולה להיכנס ללופ של היכרויות לא מוצלחות, שרק יעמיקו עוד יותר את חוסר הביטחון ותחושת הפספוס וההחמצה.

כמובן שאף אחת לא אשמה בכך. הצורך הגדול והעמוק ביותר שלנו כבני אדם, הוא להרגיש אהובים, בטוחים ומוערכים. להרגיש בנוח, להרגיש בבית, להרגיש שייכים.

וכשאני חווה תחושת חוסר הצלחה בעולם של הדייטים – זה חותך בבטן הכי רכה. וזה לא משנה כמה אני אהיה מוערכת ואהובה על ידי החברות שלי.

אני רוצה בית. שלי. רוצה להיות אהובה על ידי האיש שלי.

אז מה אפשר לעשות כדי לא להישאב למעגל הקסמים השלילי הזה?

יש דברים שאפשר לעשות במישור המעשי (כמו לדבר עם חברות, להיפגש עם שדכניות, להירשם לאתר היכרויות ועוד ועוד) ויש גם דברים שאפשר לעשות במישור הפנימי. נפשי ורוחני.

מהניסיון שלנו הרבה בנות שעברו תהליך פנימי משמעותי, הרגישו שמשהו חדש התחיל. גם ההרגשה האישית שלהן השתנתה, וגם החיים שלהן התחילו להשתנות.

מאות בנות יעידו שעבודה פנימית משמעותית, תהליך עומק של מחשבה והתבוננות בעצמי ובאופן שבו אני נפגשת עם בחורים – הובילו לשינוי אדיר באופן שבו הן המשיכו להיפגש.

כדי לא להשאיר אותך בלא כלום בינתיים, ניתן פה עצה קטנה ממש, שהרבה בנות העידו שהייתה משמעותית עבורן.

חמש דקות לפני שהפגישה שלך מתחילה (אם אין לך חמש דקות אז אפילו 2 דקות) תכנסי לרגע פנימה, ותחשבי על כמה דברים שאת חזקה בהם. זה יכול להיות תכונות אופי, מידות טובות, כישרונות או תחביבים.

תחשבי גם על סיטואציה ספציפית, מוחשית, שזכורה לך היטב, שהרגשת בה בנוח. מקום או אדם או סיטואציה שהרגשת שייכת, הרגשת בטוב. הרגשת שהכוחות שלך יוצאים אל הפועל, הרגשת נעים. הרגשת במקום.

עם הזיכרון המוחשי הזה תגיעי אל הפגישה. וזה יהיה השדר הפנימי שלך. תנסי את זה.

  • הכותבת היא ראש מכון עומק הקשר - מכון העוסק באימון וליווי בנות לקראת זוגיות מאושרת.