המחאות לא הועילו. משפחת תמם במחאה נגד התאטרון
המחאות לא הועילו. משפחת תמם במחאה נגד התאטרוןצילום: יוסי צור

כפי שניתן היה להעריך גם בעקבות הראיון שקיימנו בטרם כינוסה של מועצת עיריית חיפה, התקציב השנתי מעיריית חיפה לתיאטרון אל מידאן בסכום של כמיליון ורבע שקלים אושר, וברגע המבחן ההתנגדות קרסה.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר שי בלומנטל, נציג 'הבית היהודי' במועצת העיר, על הדיון שקדם להצבעה ועל ההצבעה עצמה על תקצובו של התאטרון שהפעילות בו מאדירה את המאבק הערבי בישראל ובין השאר הועלתה בו ההצגה המושתת על כתבי רוצחו וחוטפו של החייל משה תמם הי"ד.

בסיכומה של ההצבעה במועצת העיר הושגה התוצאה - 5 התנגדו ו-11 תמכו בהעברת התקציב לתיאטרון, ובלומנטל מלין על המצביעים בעד שלכאורה עמדותיהם הפוכות: "מי שתמכו היו אנשים שלכאורה אמורים היו להתנגד כמו אנשי 'יש עתיד' ו'ישראל ביתנו', והם גם אנשים שאמרו לפני ההצבעה שיצביעו נגד, אבל ברגע המבחן ברחו או הצביעו בעד".

בלומנטל מספר כי "דקות לפני ההצבעה אמרו לי שבוודאי הם מתנגדים, אבל ברגע האמת כשהיו צריכים להצביע אולי רעדה האצבע אבל הם הצביעו בעד". מנגד, הוא מעיר כי "היו גם כאלה שאמרו לי שיש להם מחויבויות לנושא כזה או אחר ולכן לא נהיה בזמן ההצבעה כי הם לא יכולים להיות בעד אבל גם נגד יש להם בעיה".

"אנחנו, אני ושמשון עדו נציג הליכוד ואחד מאגודת ישראל, הובלנו את המאבק לפני ובמהלך הדיון, אמרנו את הדברים המאוד פשוטים: חברים יקרים, גם דו"ח המבקר בעירייה על הנושא הוא סתמי ולא מעמיק. ניתן לבחון ולראות שלא מדובר בתיאטרון, זה פייק-תיאטרון, אין בו הצגות, אין בו כלום כמעט.

''הדו"חות שלו מלמדים על כך. בנוסף, כל עוד משרד התרבות שיודע לבחון את הדברים ולהחליט אם תיאטרון הוא תיאטרון וראוי להעביר לו תמיכה, הוא אומר שכרגע לא ובג"ץ לא נתן את הכרעתו, למה אנחנו כעירייה צריכים להיות חמור קופץ בראש ולתת תמיכה למה שהוא לא נכון ולא אמתי".

"התשובות שקיבלתי היו לא ענייניות. צרי לי שהנהלת העירייה נלחמה באופן יוצא דופן כדי להעביר את התקציב, אבל זו התוצאה", אומר בלומנטל וכשהוא מתבקש לתאר את המענה שקיבל מאותם שבסופו של דבר תמכו, הוא מספר: "התשובה המתחמקת הייתה שיש תבחינים למתן תמיכה והתיאטרון עומד בתבחינים.

ניהל את המאבק. בלומנטל
ניהל את המאבק. בלומנטלצילום: שלמה שוהם

''אחד התבחינים הוא שזה תיאטרון יחיד, אבל גם אם זה נכון יש תיאטרון ערבי נוסף אבל הוא שייך לתאגיד עירוני ולכן הוא לא זכאי לקבל את התמיכה. אנחנו טענו שמעבר לתבחינים צריך לדעת מה הן ההצגות, האם יש הפקות מקור וכו'. התשובות היו תשובות מתחמקות ולא ענייניות ולטעמי גם לא מדויקות".

אם כן, אז מה הוביל לאותה הצבעה? האם זה לחץ מכיוונו של ראש העיר? חשש אחר כלשהו? "למיטב הבנתי יש כאן מקבץ של דברים. אין ספק שלשכת ראש העיר הפעילה לחץ על חוליות חלשות. אני מקווה שזה היה לחץ ענייני ולא שמדובר בהצבעה שנקנתה במשהו".

סיבה נוספת שלהערכתו הביאה את המתנגדים לתיאטרון להצביע בעד העברת התקציב היא ש"אנשים לא רוצים להיכנס לעימותים ולא חושבים לעומק, אומרים שאין סיבה להם להצטייר כדמות קיצונית שנאבקת בציבור הערבי. אמרו לי חברי מועצה שאין סיבה להילחם, יאללא, שייקחו את הכסף וזהו. יש כאן חוסר הבנה שמדובר בתקציב גדול שעובר לעניינים אחרים".

בלומנטל מוסיף ומספר כי כעת בכוונתו למנף את התיאטרון הערבי בבית הגפן, שהוא כיום תאגיד עירוני שעוסק בציבור הערבי ובקשרים בין יהודים לערבים, ולהפוך אותו לראוי לקבלת התקצוב במקום אל מידאן. "מדובר בתיאטרון שבאמת עוסק בתיאטרון ותרבות ולא בפוליטיקה. אוביל מהלך שהתיאטרון הערבי בחיפה יהיה תיאטרון בית הגפן".

בשולי הדברים מוסיף בלומנטל ומספר: "לאחר ההצבעה באו אליי אנשי ציבור ערבים שאומרים שהם לא יכולים לתמוך רשמית בדבריי, אבל לא מדובר בתיאטרון חיפאי אלא בתיאטרון שהגיע מנצרת, ושדכה אותו לראש העיר דאז מצנע שולמית אלוני בהיותה שרת התרבות, כלומר כל לידתו של התיאטרון הייתה בחטא ובצורה עקומה".

תגובת עיריית חיפה: ''מועצת העיר מאשרת בתחילת כל שנת כספים תבחיני תמיכה כאשר כל מוסד ציבור שעומד בתבחינים אלה זכאי לקבל תמיכה. תיאטרון אל מידאן עמד בכל הקריטריונים המקצועיים שנקבעו על ידי מועצת העיר ואושר על ידי המפקח המקצועי. התמיכה אושרה במועצת העיר הערב בהתאם לנוהל תמיכות''.