דעה
הכרה הצהרתית שיהיה לה מחיר

טראמפ נתן הבטחה עתידית לשגרירות, והוא עתיד לדרוש בתמורה, אם טרם קיבל, היצמדות לנוסחת שתי המדינות. לא בטוח שזה ישתלם לישראל.

ניצן קידר , י"ח בכסלו תשע"ח

דונלד טראמפ
דונלד טראמפ
צילום: רויטרס

"יום חג", הגדיר ראש הממשלה בנימין נתניהו את ההכרזה ההיסטורית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

אפשר לחגוג אחרי ההצהרה הזו - ואפשר להקשיב לה ולנסות להבין את משמעויותיה השונות. ראשית, רגע אחרי הנאום הנשיא כבר חתם על דחיית העברת השגרירות וימשיך לחתום עליה עד אשר יעמוד מבנה חדש של שגרירות אמריקנית בירושלים.

סליחה על הרס החגיגה, אבל אף אחד לא יכול להבטיח שהמהלך הזה ייקח ארבע שנים ולא שבע. אף אחד לא יודע אם טראמפ עוד יהיה בשלטון ואיך יתנהל המהלך. כל עוד נחתמה הדחייה, ההצהרה ההיסטורית של טראמפ היא הצהרה בלבד. מעבר לארה"ב אין לה שום השפעה במישור הבינלאומי.

אירופה כבר הבהירה שלא רק שהיא מתנגדת למהלך הזה, אלא שהיא אינה מתכוונת ללכת בעקבות האמריקנים.

טראמפ דיבר על האג'נדה הישנה לפיה הכרה בירושלים כבירת ישראל מזיקה לתהליך השלום. הוא אמנם רוצה להיות הסמן, אבל העולם רחוק מאוד מהעמדה הבאמת פרו ישראלית של הנשיא.

להצהרה הזו גם יהיה מחיר. טראמפ הזכיר לראשונה בנאומיו את פתרון שתי המדינות. שלא יהיה ספק, זה מתואם עם נתניהו שעמדתו הרשמית תומכת גם היא בפתרון הזה.

הוא אמנם אמר שהדבר דורש את הסכמת שני הצדדים, אבל הפוליטיקאים מימין שחשבו שהנושא הזה לא יהיה על הפרק בתקופת ממשל טראמפ, יגלו בקרוב מציאות חדשה.

האמריקנים כבר רמזו בתקופה האחרונה לא אחת כי הם מתכוונים לשלב את נוסחת שתי המדינות בתוך תוכנית השלום העתידית שאינה מגובשת עדיין. הערב קיבלנו את הגושפנקא. ישראל קיבלה הצהרה שהיא צ'ק עתידי ועלולה לשלם מחיר מזומן, על חשבון מהלך שרק יוצא לדרך. האם זה שווה? רק העתיד יוכיח.