בשבע מהדורה דיגיטלית

מכיר בניסו - סיפור לילדים

מבצע 'פרסומי ניסא' מצוין אצלנו בבית הספר מדי שנה בשבוע שלפני חנוכה.

חגית רוזנבאום , י"ט בכסלו תשע"ח

מכיר בניסו
מכיר בניסו
איור: עדי דוד

זה תמיד היה מבצע מאוד מעניין. כל תלמיד היה צריך לחשוב על נס גדול שחווה מקרוב, ולפרסם אותו בצורה מקורית. ככה היינו מגלים סיפורים מסמרי שיער ומרגשים מאוד שקרו לחברים שלנו או לבני משפחותיהם, ושמחים יחד איתם על הניסים שקרו להם.

גם השנה הזכירה לנו המורה את המבצע המתקרב, וזירזה אותנו לחשוב על ניסים חדשים שבטח קרו לנו או ששמענו עליהם במהלך השנה האחרונה. גם אני, כמו כולם, רציתי למצוא סיפור על נס גדול, מדהים, כזה שכולם יתפעלו לשמוע אותו, ויבואו אליי בבקשה שאספר אותו שוב ושוב. ניסיתי לחשוב, אבל לא הצלחתי להיזכר בשום דבר מיוחד. פניתי אל אבא ואמא, האחים והאחיות, אפילו התקשרתי לסבא, לסבתא ולכמה דודים ודודות, אבל לאף אחד לא היה סיפור שהרגשתי שהוא הנס שלי.

יום תחילת המבצע הלך והתקרב, ואני עדיין בלי רעיון. התחלתי להתייאש קצת. ראיתי את החברים שלי מכינים את 'פרסומי ניסא' שלהם, והתחלתי ממש לדאוג: היו סיפורים כל כך נהדרים! דביר למשל הכין כרזה ענקית עם תמונה של רכב מעוך ומקומט כולו, ומסביב גולל סיפור על תאונת דרכים של קרובי משפחתו, שבסופה הרכב נראה כמו כדור נייר מקומט, אבל ברוך ה' כולם יצאו ללא שריטה.

שמואל הכין שרשרת מניירות מצוירים, עליהם הדביק תמונות מהחתונה של דודה שלו שנישאה השנה. בעצם, היו שם תמונות שלה מאז הייתה ילדה ועד יום הולדתה ה-45, שהיה גם יום חתונתה, יום שחיכתה לו שנים רבות מאוד, והמשפחה כולה חשבה שזה פשוט נס.

ראיתי גם את גלעד, שאחיו היה חולה מאוד, ויום אחד הודיעו הרופאים למשפחה שהם לא יודעים איך להסביר את זה, אבל הילד בריא לחלוטין והכל בסדר. הם קראו לזה "נס רפואי". גלעד הכין ערימה של המון טפסים רפואיים, וגזר מהם סמיילים מחייכים.

ומה איתי? הרהרתי בדאגה, רק אני לא אשתתף השנה במבצע? כל הלילה התהפכתי במיטה במחשבות. בבוקר רציתי לקום כרגיל, אבל פתאום הרגשתי כאב חד בגב. "איי!" זעקתי, "אני לא יכול לזוז!". אמא רצה אליי וניסתה לעזור לי. "אוי, נתפס לך הגב, חמוד. אני חושבת שתצטרך להישאר בבית עד שזה יעבור". הכאבים בגב היו כל כך חזקים, שהעדפתי כבר ללכת לבית הספר. כל היום לא הצלחתי כמעט לזוז, וכל תנועה לא נכונה הזכירה מיד את הגב התפוס. אמא ניסתה כל מיני משחות ותכשירים להקל על הכאב, אבל זה לא מאוד עזר. שכבתי לישון מוקדם, וקיוויתי לנס.

למחרת התעוררתי בבוקר, וזזתי בזהירות רבה כדי לא להרגיז את הגב הכואב. באמת לא הרגשתי כלום, איזה כיף. אבל גם כשקמתי לא כאב לי, ואחר כך גם כשהתלבשתי ונעלתי נעליים והלכתי למטבח – הכול היה בסדר! איזה נס! הכאב עבר פתאום ואני יכול פשוט ללכת לבית הספר כמו כל ילד רגיל! לא הייתי צריך לחשוב יותר, ידעתי בדיוק איך אני עומד להשתתף במבצע 'פרסומי ניסא'...