שורשים משפחתים וגאווה לאומית

לחיים טולדנו נמאס ממודעות הפרסום הקוראות לו להגר ולהוציא דרכון אירופי רק בגלל שם משפחתו.

חיים טולדנו , י"ט בכסלו תשע"ח

Grenada , ספרד
Grenada , ספרד
istock

"לאחר שנתקלתי אין ספור פעמים במודעות פרסום של חברות הקוראות לי לבדוק את זכאותי להגר ולהוציא דרכון אירופי רק משום שקוראים לי חיים טולדנו, החלטתי שנכון לחקור ולהבין לעומק את השורשים שלי הקשורים בקשר ישיר עם ההחלטה הדרמטית לגרש את יהודי ספרד".

עבור כתבה זו הפגשנו את חיים טולדנו עם מספר היסטוריונים, הצלבת מקורות המידע השונים העלו מספר נקודות ענין לתקופה מסעירה ומכוננת בתולדות העם היהודי המהווים פרק היסטורי ועצוב אשר השפעתו ניכרת עד ימנו אנו.

"לא רבים מכירים בגודל הטראומה אשר התרחשה לפני 525 שנה, על פי הנתונים אליהם נחשפתי, מתוך מנין של מיליון וחצי יהודים מפוזרים ברחבי העולם, 600 אלף התגוררו בספרד" לטענת חיים טולדנו עד כמה שנתון זה מצמרר ישנם היסטוריונים נוספים הטוענים כי המספרים אף גבוהים עוד יותר.

לדעת רבים את הסיבה לגירוש ניתן לתלות בכנסיה הנוצרית בספרד וחוסר שביעות הרצון שלה מכוחם ההולך וגובר של היהודים ברחבי הממלכה, חיים טולדנו "הגירוש לא הגיע משום מקום, היו לכך סימנים ונורות מהבהבות אותם ניתן לפרש בדיעבד".

ב 1391 מאה שניים לפני ההחלטה הגורלית על הגירוש החלו פרעות ומעשי פוגרום ביהודים אשר לא רק שלא הופסקו על ידי השלטונות אלא כוונו ביד מכוון על ידיהם כאמצעי לחץ וזריעת פחד בקרב הקהילה היהודים.

"עמידתם העיקשת של היהודים תסכלה את הכנסייה הנוצרית, כומר ספרדי בשם תומאס דה טורקמדה התבלט מעל כולם בנחישותו ואכזריותו, טענתו כלפי הממלכה הספרדית הייתה שאין להסתפק במעשי פוגרום ושיטות שונות של עינוים אותם טיפח לאורך השנים (אינקוויזיציה), זאת מכיוון שהיהודים אינם באמת עוזבים וממירים את דתם אלא שומרים בהסתר על יהדותם ובכך משפעים לרעה על אלו שאכן התנצרו, טענתו הייתה אכן נכונה, משפחות רבות הנקראות כיום בפינו האנוסים, שמרו בהיחבא על קיום מצוות ומנהגים יהודים בין היתר על הלשון המדוברת אשר אפיינה אותם, לדינו".

טענתו של תומאס דה טורקמדה כלפי הממלכה הספרדית הייתה שאין להסתפק במעשי פוגרום ושיטות שונות של עינוים אותם טיפח לאורך השנים (אינקוויזיציה), זאת מכיוון שהיהודים אינם באמת עוזבים וממירים את דתם אלא שומרים בהסתר על יהדותם ובכך משפעים לרעה על אלו שאכן התנצרו, טענתו הייתה אכן נכונה, משפחות רבות הנקראות כיום בפינו האנוסים, שמרו בהסתר על קיום מצוות ומנהגים יהודים בין היתר על הלשון המדוברת אשר אפיינה אותם הלדינו, שמות המשפחה נשמרו גם כן לאורך השנים עם המגורשים: טולדנו, מימון, קלדרון, כספי, סניורה, לכולם היסטוריה ושורשים ספרדים.

השפעתו הכומר תומאס על הממלכה והשליטים הספרדים הייתה גדולה, כל מאמצי השכנוע של גורמים בעלי השפעה מקרב הקהילה היהודית להניא את המהלך נתקלו בסירוב, הרבה בגלל כושר השכנוע של אותו כומר.

צו הגירוש הקרוי צו גרנדה הוצא ב 1492, על פי הצו על כל היהודים לעזוב את הממלכה הספרדית תוך 3 חודשים, המועד האחרון שנקבע לעזיבה היה מצמרר, ט באב יום ציון חורבן בית המקדש.

למגורשים לא ניתן לעזוב עם רכושם ורובם נאלצו לצאת אל גורלם חסרי כל נאלצים להתמודד עם כנופיות דרכים ,חיות טרף, ומחסור חמור במזון, רבים מצאו את מותם במהלך המנוסה.

הגירוש הביא לקץ עידן היהודים בספרד המכונה תור הזהב, המכונה כך בשל פעילותם הענפה של דמויות מפתח גדולות בהיסטוריה היהודית, ביניהם נמנים רבנים ואושיות תרבות ורוח כמו הרמב"ן, רבי יהודה הלוי, יצחק אברבנאל (שהגיע אף להיות שר אוצר), רבי שלמה אבן גבירול והרמב"ם.

מהלך הגירוש מוזכר ביומנו של לא אחר מכריסטופר קולמבוס אשר החל את מסעותיו בדיוק בשנה זו, וגרר גם הכרזה וקריאה מפתיעה מכיוונו של הסולטן התורכי ביאזיד השני ליהודים לבוא ולחסות תחת השלטון התורכי "איך אפשר לקרוא לפרדינד מספרד חכם? במעשיו רושש את ארצו והעשיר את ארצנו שלנו"

רק בשנת 1968 נערך טקס ביטול צו הגירוש, הטקס נערך בנוכחות נשיא מדינת ישראל יצחק נבון ז"ל בבית כנסת במדריד, 476 שנה לאחר הוצאתו.

כמובן שהמאמר הקצר המופיע כאן הוא רק רקע מתומצת למאורע היסטורי ועצום, בעיני ישנה חשיבות לאומית להעלות ולהציף את התקופה ככל שניתן.