שנהיה ראויים לירושלים

בי"ט בכסלו נוהגים לעסוק בדיוק בזה – לא בהצהרות בינלאומיות אלא בנשמה שלנו, לא בנאומים אלא בתיקון עצמי

סיון רהב מאיר , י"ט בכסלו תשע"ח

סיון רהב-מאיר
סיון רהב-מאיר
צילום: ללא קרדיט

בי"ט בכסלו הכריז טראמפ על ירושלים כבירת ישראל. בי"ט בכסלו מציינים את שחרורו של מייסד חסידות חב"ד מהכלא הרוסי, כלומר חוגגים את האישור הרשמי שניתן החל מיום זה להפיץ את התורה ואת החסידות בפומבי ובגלוי, בלי פחד.

האם יש קשר בין שני התאריכים המשמחים? לדעתי כן. נשיא המעצמה החשובה בעולם אמר דברים פשוטים ויסודיים: הטרור והאלימות לא יקבלו פרס, לעם היהודי ולמדינת ישראל יש בירה אחת, עתיקה ונפלאה. אבל טראמפ דיבר רק על זכותנו על הארץ. האתגר האמיתי הוא חובתנו על הארץ. אם לא נהיה ראויים לישראל ולירושלים, לא נהיה כאן.

את הלקח הזה כבר למדנו בעבר, כשיצאנו לגלות בעקבות שנאת חינם, שפיכות דמים, גילוי עריות ועבודה זרה. אלפי שנים חכמינו מפצירים בנו לזכור: יש רמה מסוימת ואיכות מסוימת, שעלינו לשמור עליהן בירושלים. וכאן בדיוק מגיעה היהדות, החסידות, המורשת שלנו – ודורשת מאיתנו ליצוק גם תוכן פנימי לחזרה שלנו לכאן בדורנו. לא להסתפק רק בהכרה דיפלומטית, אלא לנסות ליצור פה תרבות חדשה, להגשים את הפסוק "כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים".

בי"ט בכסלו נוהגים לעסוק בדיוק בזה – לא בהצהרות בינלאומיות אלא בנשמה שלנו, לא בנאומים אלא בתיקון עצמי. זוהי תזכורת לכך שאנחנו לא מגיעים לירושלים רק בתחושת "מגיע לי", אלא בתחושה של "אני מקווה להיות ראוי".

טראמפ אמר אתמול שמגיע לנו, עכשיו תורנו – הלוואי שנהיה ראויים.