3 שנות מאסר למורשע בסחיטת בנק יהב

ליאור שרעבי, תושב פרדס חנה בן 32, הודה בחדירה למערכות הממוחשבות של חברה בה עבד בעבר, ושימוש במידע שנצבר בהן לצורך פעולות הסחיטה

ידידיה בן אור , כ"ג בכסלו תשע"ח

נסחט. בנק יהב
נסחט. בנק יהב
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, גזר עונש של שלוש שנות מאסר בפועל, חצי שנת מאסר על תנאי וקנס בסך 25 אלף ש"ח על ליאור שרעבי, תושב פרדס חנה כבן 32.

שרעבי הורשע במסגרת הסדר טיעון, על פי הודאתו, בביצוע עבירות של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עברה אחרת, פגיעה בפרטיות ושתי עבירות של סחיטה באיומים, במסגרת פרשת סחיטת הסייבר של בנק יהב ושל חברת אקטיב טרייל (Active trail).

כתב האישום המתוקן בו הודה שרעבי במסגרת ההסדר, מעלה כי כעובד לשעבר של חברת אקטיב טרייל (Active Trail), המספקת שירותי דיוור ישיר לאלפי לקוחות, נהג לחדור למערכות הממוחשבות של החברה ללא הרשאה ולהעתיק מאות מאגרי מידע שהיו מאוחסנים בשרתיה.

בדרך זו, העתיק והחזיק שרעבי ברשותו מאות מאגרי מידע המכילים מידע פרטי ורגיש על אודות מיליוני אנשים. הנאשם השתמש במאגרי המידע שלקח משרתי החברה ובעזרת חיתוכים סטטיסטיים שונים, יצר רשימות של אנשים אמידים. את הרשימות שיצר, מכר לבית השקעות שחיפש פרטי התקשרות של משקיעים פוטנציאליים על מנת לשווק להם את שירותיו.

כמו כן, שרעבי שלח, בעשרות הזדמנויות שונות, הודעות דואר אלקטרוני מאיימות לבכירים בבנק יהב ובחברת אקטיב טרייל ואיים עליהם שאם לא יעבירו מיליוני שקלים במטבע הווירטואלי "ביטקוין", הוא יפרסם ב"רשת האפלה" (Darknet) וכן יעביר לעיתונאים מאגרי מידע השייכים לבנק ולחברה ואשר פרסומם עלול להסב להם נזקים כלכליים ניכרים.

בית המשפט קבע בגזר הדין כי במקרה זה מדובר בהסדר מאוזן, "מדובר במעשים שבוצעו על פני תקופה קצרה יחסית בבחינת כשל שלא נמשך זמן רב בהתנהלותו של הנאשם, אשר לאורך חייו התנהל בצורה נורמטיבית. נתון מרכזי אשר מצדיק את קבלת הסדר הטיעון, קשור להתנהלותו של הנאשם בעת חקירת המשטרה, אשר במהלכה, ובשלב מסוים, החל הנאשם לשתף פעולה באופן מלא עם חוקריו, וסיפק את כל הפרטים הרלוונטיים".

"אין ספק, כי כאשר נאשם (בכובעו כחשוד) משתף פעולה בחקירתו, יש מקום ליתן ביטוי להתנהלות זו גם בשלב הענישה, ודומה כי הסדר הטיעון עושה כן באופן ראוי. יש אף ליתן את הדעת לעובדה כי מדובר במעצרו ומאסרו הראשון של הנאשם, על כל המשמעויות הכרוכות בכך..", הוסיף השופט, "סוף דבר, המעשים חמורים, הנזק הפוטנציאלי משמעותי ביותר, אולם מנגד- עומדים מגוון של שיקולים אשר מלמדים כי צדקו הצדדים בהגיעם להסדר הטיעון שהוצג".

נציין כי בעקבות פעולות הסחיטה המקוונת שביצע הנאשם, ונוכח האיום המסוים שהוטל על יציבותו של הבנק, עורבה המפקחת על הבנקים וכן עורבה הרשות הלאומית להגנה בסייבר. בהמשך, הועבר העניין לטיפול ולחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסייבר בלהב 433 במשטרת ישראל, אשר לוותה על ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.