התגלה נר שמן עתיק מתקופת יהודה המכבי

משפחה שטיילה בעמק בית שאן מצאה נר חרס עתיק שנחשף על ידי דורבנים. המשפחה מסרה את הנר לרשות העתיקות.

עדו בן פורת , כ"ד בכסלו תשע"ח

נר החרס בן ה-2200 שנה
נר החרס בן ה-2200 שנה
צילום: מיקי פלג, רשות העתיקות

נר שמן מתקופת יהודה המכבי התגלה לפני כשבוע על ידי אם ובתה, תושבות קיבוץ בית אלפא.

במהלך טיול על אחד התלים שליד קיבוץ ניר דוד בעמק בית שאן, הבחינו הדס גולדברג-קידר בת ה- 7 ואמה איילת, בכלי חרס שלם המונח בפתח מאורת דורבנים.

הילדה הרימה את החפץ בהתרגשות, והאם, סטודנטית לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, הסבירה לה שמדובר בנר שמן אשר שימש למאור בעת העתיקה.

לדברי קידר-גולדברג, "הנחתי שמדובר בפעילות של שודדי עתיקות, ומיהרתי להודיע על כך ליחידה למניעת שוד ברשות העתיקות".

ניר דיסטלפלד, מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות הגיע לבדוק את השטח. "היחידה שלנו עוסקת במניעת פעילות בלתי חוקית של שודדי עתיקות ברחבי הארץ. במקרה הזה, דורבנים תמימים, החופרים את מאורתם לחורף, הם האחראים לחשיפת הנר השלם", הסביר.

''הדורבנים אוהבים את אתרי העתיקות משום שהאדמה בהם מאווררת יותר בעקבות פעילות האדם בעבר. הדורבנים הם בעלי חיים מוגנים, ולא יינקטו אמצעים נגדם", מוסיף דיסטלפלד בחיוך. "משפחת גולדברג-קידר תקבל תעודת הוקרה על אזרחות טובה – בתודה על הדיווח, ועל מסירת הנר לאוצרות המדינה".

הדס עם נר החרס השלם שמצאה
צילום: ניר דיסטלפלד, רשות העתיקות

ד"ר עינת עמבר-ערמון, רכזת חינוך וקהילה של רשות העתיקות במרחב צפון ומומחית לנרות חרס, בדקה את הנר השלם. "הנר אופייני לתקופה ההלניסטית, לתחילת המאה ה-2 לפני הספירה, בתקופה ההסטורית המוכרת לכולנו כמלחמות המכבים ביוונים", סיפרה.

''בתקופה זו, התחילו ליצר נרות חרס בתבניות: החלק העליון והחלק התחתון יוצרו בנפרד והם חוברו יחד. הטכניקה החדשה איפשרה ייצור המוני של נרות, וכן הוספה של מגוון עיטורים. ניתן לייחס את השינוי הטכנולוגי לחדשנות שהגיעה בהשפעת המערב. בהמשך, בתקופות מאוחרות יותר, הופיעו לעיתים על הנרות עיטור המנורה ועיטורים יהודיים אחרים.

"גילוי הנר מעיד על פעילות שהיתה באזור עמק בית שאן בתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפסה"נ", מוסיפה עמבר-ערמון. "מעניין במיוחד לדעת, שב-1960 נתגלתה באקראי בשדות הקיבוץ הזה- חפציבה, 'כתובת חפציבה' - אחת הכתובות המרתקות מהתקופה ההלניסטית שנתגלו בארץ ישראל. כתובת זו, הכתובה ביוונית, היא למעשה העתק של התכתבות ממלכתית בין אנטיוכוס השלישי, שהיה השליט הראשון לבית סלווקוס, לבין המושל הסלווקי האזורי.

''אנטיוכוס השלישי, המוזכר בכתובת, נטה לחסד כלפי היהודים, בניגוד לבנו אנטיוכוס-אפיפנס, המוכר גם בכינוי 'אנטיוכוס הרשע'. בימי אנטיוכוס אפיפנס, הגזירות והרדיפות אחר היהודים היו חסרות תקדים, והן הובילו בסופו של דבר לכך שבשנת 167 לפסה"נ פרץ ביהודה מרד המכבים נגד היוונים. לזכר הצלחת המרד, טיהור המקדש וחידוש הפולחן הדתי, נקבע במסורת היהודית חג החנוכה''.